שלי במכללת נתניה: "כל עוד יש ראש ממשלה שלא רוצה בפתרון הסכסוך, לא יהיה פתרון לסכסוך"

18 בספטמבר, 2014

שלי נאמה בכנס מדיני במכללת נתניה, שעסק בסיכום פרוייקט מחקר על יוזמות השלום, מועידת מדריד ועד יוזמת קרי. הכנס נערך מטעם מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה, ובתמיכת קרן פרידריך אברט.

 

"היוזמה הסעודית, שנולדה ב-2002 שלא הייתה מוכרת למרבית חלקי הציבור ולא לגיטימית בעיני רוב חלקי המערכת הפוליטית (ואציין שאני כיו"ר מפלגת העבודה דאגתי שהיא תוכנס למצע המדיני של מפלגת העבודה המפלגה, והיא כתובה בו עד היום) – היוזמה הזו קרמה לפתע עור וגידים וקיבלה חיות פנימית משלה. והעובדה שנוצרה כאן איזושהי חזית איזורית מעניינית ומשונה, וציר מתון מול ציר פונדמנטליסטי קיצוני, הפכה לעובדה ידועה.
כאן גם התברר מעבר לכל הספק ששני הצדדים לבדם לא יכולים. זה גדול עלינו. הפתרון חייב להיות אזורי והוא חייב להיות חלק ממהלך אזורי, מהלך שיפתור את הסוגייה הפלסטינית כמובן לקראת שתי מדינות לשני עמים, אבל לא לבד. לא לבד וגם לא רק עם האמריקאים או האירופאים. אלא יחד עם סעודיה, ומצרים, והאמירויות ומדינות נוספות בטבעת שמסביב. לפתע זה נראה כמו גוש מאוד משמעותי, עם הרבה כסף, הרבה כח, מעצמות משמעותיות שיש סיכוי שיקחו תחת חסותן את הסוגיה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

היום יותר מתמיד הדבר הזה נמצא על השולחן, הוא קיים והוא מהווה במידה רבה אופק חדש של פתרון. נכון שזה חדש ישן, נכון שזה כאן מ-2002, אבל מעולם זה לא היה מוחשי יותר כמו היום.

לזה ארצה להוסיף עוד עיקרון משמעותי. אנחנו יכולים לשרטט גבולות ולמצוא פתרונות מכאן ועד הודעה חדשה, ולהיות נורא יצירתיים ומקוריים ולהביא תוכניות נפלאות. אבל בסוף ההחלטות מתקבלות בדרג הפוליטי. וכאן אני רוצה להיות ברורה: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא רוצה בפתרון שתי המדינות לשני העמים. הוא לא רוצה. הוא לא מאמין בזה. הוא ימני. זו השקפת העום שלו. אני יודעת שבמרכז-שמאל נהוג להגיד שהוא מפחד, אין לו אומץ לעשות את המהלך. אני לא יודעת, אני לא נכנסת כאן לנבכי הפסיכולוגית, אבל אני אומרת לכם שהוא לא רוצה. הוא אידיאולוג ימני, גם כלכלית-חברתית וגם מדינית. מבחינתו ניהול הסכסוך, סיבוב הסיטואציה, השארת הכל על אש קטנה ושפיכת מים צוננים כשהאש מתגברת – זה התפקיד שלו.

אני יודעת שגוש הימין מאוכזב מנתניהו על האופן שבו ניהל את צוק איתן. לו אני הייתי מתנחלת – הייתי ישנה מצוין בלילה. אני חושב שנתניהו מייצג את האינטרסים של הימין באופן מושלם. ולכן הסוגיה היא פוליטית. כל עוד יש ראש ממשלה שלא רוצה בפתרון הסכסוך, לא יהיה פתרון סכסוך. גם לא כשמזדחלים אליו לקואליציה קבלני ביצוע שלא יכולים להתאפק ונכנסים לכל ממשלה. לשמחתי הפעם מפלגת העבודה לא נכנסת בתוך הלופ הזה, אבל יש שתי מפלגות אחרות שהצהירו על כוונותיהן העמוקות והנחרצות להגיע להסדר מדיני – יש עתיד והתנועה – ושוב אנחנו רואים כמין קללה כזאת, קללת מי שיושב בקואליציית נתניהו, שבסופו של דבר הם יושבים בממשלה כקבלן ביצוע של מדיניות הקיפאון.

הסוגיה הפוליטית היא משמעותי, כי עד שלא יהיה כאן מהפך פוליטי – ולא כזה שבו בנט ירש את נתניהו, אלא שגוש המרכז-שמאל ואף הימין המתון יחליף את נתניהו, עד אז אנחנו יכולים לשבת ולהכין תוכניות מרחיקות לכת, אבל לדעת בפיקחון שההכרעה בסוף תתקבל בדרג הפוליטי. בסוף ראש הממשלה הוא זה שמכריע."

לצפייה בנאום המלא לחצו כאן.