דיון בועדת החוקה על תקנות הטקסטיל הבטחוני

5 בדצמבר, 2014

פרוטוקול דיון שהתקיים בועדת חוקה, חוק ומשפט, בעניין תקנות חוק הטקסטיל הבטחוני - חוק ששלי יזמה, שמחייב את כוחות הבטחון לתת העדפה לספקים ישראלים ולרכוש את מוצרי הטקסטיל שלהם בישראל.

 

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

 

מושב שלישי

 

 

 

פרוטוקול מס' 260

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ה בחשון התשע"ה (18 בנובמבר 2014), שעה 11:00

 

 

 

סדר היום:

תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת שעה), התשע"ד-2014

 

 

נכחו:

חברי הוועדה:

דוד רותם – היו"ר

אברהם מיכאלי

עדי קול

 

 

שלי יחימוביץ

 

 

מוזמנים:

רחלי סממה

מנהלת תחום בכירה במינהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

אלון קינסט

מרכז בכיר כלכלה ורכש במינהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

נעה סרברניק

רפרנטית משרדים ביטחוניים באגף החשב הכללי, משרד האוצר

ירון גולן

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

ברוך לוברט

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

חגית ברינקר

משרד המשפטים, מח' ייעוץ וחקיקה

עודד ברוק

ע' יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון פנים

רויטל גור

ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

שאול כהן

ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

עפרה פויר

ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

אברהם חסדאי

מרכז תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

זאב זילבר

ר' היח' הכלכלית לתעשיות, משרד הביטחון

ללה - דניאלה לוטן

ר' היחידה לבקרת הרכש - מנה"ר, משרד הביטחון

ניב גזנדה

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הביטחון

ישראלה פרידמן

עובדת בלשכה המשפטית, משרד הביטחון

פיני פרייזמן

מתמחה בלשכה המשפטית, משרד הביטחון

מלכה ששון

מנהלת תחום הון אנושי, משרד הכלכלה

אור רוזנמן

עו"ד , לשכה משפטית, משרד הכלכלה

מריאן סעדה

סטודנטית, משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה

ג'מאל עייאק

בעל מתפרה, התאחדות התעשיינים

ענבר חן מאירי

מטה כחול לבן, התאחדות התעשיינים

יוסי לוי

יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

ירון הראל

יו"ר איגוד טקסטיל ואופנה

צביקה ליברמן

מנהל איגוד טקסטיל ואופנה

ג'מיל עייק

מנהל מתפרת עיאק

רונית פרל

מנכ"ל מק"ט ספורט

קנג' קבלן

מנכ"ל מק"ט ספורט

מאג'ד קבלן

בעלים של מפעל מק"ט ספורט

ניצן תנעמי

עמותת סיכוי

 

 

 

 

ייעוץ משפטי:

אלעזר שטרן

 

מנהלת הוועדה:

דורית ואג

 

רישום פרלמנטרי:

אסתר מימון

 

תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת שעה), התשע"ד-2014

 

 

היו"ר דוד רותם:

 

שלום, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו נעסוק היום בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת שעה), של חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

 

שלי יחימוביץ':

 

אדוני היושב-ראש, התקנות האלה הן תקנות שמוצמדות לחוק שאנחנו קוראים לו "חוק הטקסטיל הביטחוני", שנחקק בשנת 2010 ויצר העדפה מובנית בחוק לטקסטיל תוצרת הארץ בכל מה שקשור לביטחון – במשרד הביטחון, במשרד לביטחון פנים, בשב"ס וכן הלאה. בחוק הזה נוצלה לקונה שקיימת בכל העולם המערבי בהסכמי הסחר, שעל-פיה לא מחויבים בכל התנאים של הסכמי הסחר הבין-לאומיים, כשמדובר באספקת מוצרים לצבא ולביטחון וכן הלאה. צריך לציין שכל המדינות המערביות משתמשות בלקונה הזאת, ויש להן חקיקה נרחבת ותקנות נרחבות כדי לסייע לתוצרת מקומית. אנחנו עכשיו דנים ספציפית בתקנות שנועדו לכאורה לעגן את החקיקה ולתת לה מימוש.

 

אני חייבת להגיד לך שקראתי את דברי הפתיחה לשינוי בתקנות החדשות, ואין שום קשר בין דברי הפתיחה לבין התקנות עצמן. דברי הפתיחה נשמעים מצוין, לכאורה יש כאן הגנה על תעשיות טקסטיל תוצרת הארץ, אבל בפועל, כשנכנסים לפרטים, אנחנו רואים כמה דברים מאוד-מאוד בעייתיים. למשל, וזה הדבר המרכזי – ואני ממש מפצירה בך, אדוני היושב-ראש, לא לאפשר לזה לקרות – בתקנות הישנות, ואני מדברת על משרד הביטחון באופן ספציפי, נכתב – אני קוראת עכשיו את התקנות הישנות, לא את אלה שמונחות כאן: "מזמין שהוא מערכת הביטחון יכלול במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי גם במודעה בעיתונות ובאינטרנט, תנאי ולפיו תותר השתתפות במכרז לרכישת טקסטיל רק למציע הצעות של טובין מתוצרת הארץ". שים לב, מלכתחילה המכרז זה היה מכרז רק בישראל.

 

מה אומרות התקנות החדשות? "מזמין שהוא מערכת הביטחון יכלול במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי גם במודעה בעיתונות ובאינטרנט, תנאי ולפיו יבדוק המזמין תחילה הצעות של טובין מתוצרת הארץ; לא נבחרה הצעת טובין מתוצרת הארץ, יבדוק המזמין הצעות של טובין שאינן מתוצרת הארץ". זאת החמרה ממש דרמטית. מה הם עושים כאן? הם מבטיחים לפתוח קודם את המעטפות הישראליות? זה היתרון?

 

היו"ר דוד רותם:

 

כן.

 

שלי יחימוביץ':

 

איך עושים דבר כזה בכלל? בודקים מי ישראלי ומי לא? הרי זה בכלל בניגוד לכל - - -

 

היו"ר דוד רותם:

 

פותחים את המעטפות ובודקים מה התוצאות שם.

 

שלי יחימוביץ':

 

איפה באה כאן לידי ביטוי ההעדפה? קודם, שים לב, במשרד לביטחון פנים היתה העדפה לתוצרת הארץ, גם אם היא יקרה ב-50% מתוצרת סין. במשרד הביטחון היתה העדפה של 100%. כלומר, מלכתחילה בפועל המכרזים האלה יועדו על-פי התקנות, לא באיזו פנטזיה, רק למפעלים ישראלים. ומה הם אומרים לנו כאן? זה מתבטל, והיתרון היחיד הוא שנפתח קודם מעטפות ישראליות. זאת אומרת עושים רגרסיה ל-15% העלובים שהיו תמיד.

 

היו"ר דוד רותם:

 

מה את רוצה שיעשו? אני לא מבין. אם אין מציע סביר בתוצרת הארץ, אז שלא יפתחו - - -

 

אברהם מיכאלי:

 

איך במשרד הביטחון עשו קודם?

 

שלי יחימוביץ':

 

הייתי מעדיפה שזה יהיה כמו קודם, שיהיה למפעלים ישראליים. אבל אני מוכנה שזה יהיה כמו במשרד לביטחון פנים, שזה לשון החוק. גם אם ההצעה הזרה יקרה ב-50%, תהיה העדפה לתוצרת הארץ. אבל כאן הם מבטלים גם את זה, אין פה אפילו 50%. אדוני היושב-ראש, מדובר במפעלים ישראליים בפריפריה שפשוט יאבדו את מטה לחמם, ואנחנו נהיה עדים לפיטורים של מאות עובדים. אנחנו מנסים פה בשיניים ובציפורניים להציל את מגבות ערד ולא מצליחים, וכאן, באיזה סעיף ערמומי – אגב, בלי לדבר עם התעשיינים בכלל – בתיאום עם זה ובתיאום עם זה ובתיאום עם זה. תבדקו קודם, תבדקו למי זה נוגע, תדברו עם התעשיינים. זה ממש בערמומיות, זה נורא מקומם.

 

אני מודה שעברתי על זה שוב ושוב וגיליתי את זה רק אתמול. אתמול כשדיברנו, עוד לא ידעתי להגיד לך את הדבר הזה, אבל זה פשוט קטסטרופה, זה לבטל את חוק הטקסטיל הביטחוני. אני אומרת: תעשו במשרד הביטחון מה שיש במשרד לביטחון פנים. אני לא מאוד מאושרת מזה, מאוד קשה להתחרות בהצעה סינית ששכר העבודה שם הוא דולר או שני דולר ליום, אבל לפחות שלשון החוק תבוא לידי ביטוי בתקנות.

 

היו"ר דוד רותם:

 

כן, משרד האוצר.

 

אלון קינסט:

 

אני לא רוצה לדבר בשם משרד הביטחון, אני לא יודע אם יש פה נציג - - -

 

ישראלה פרידמן:

 

יש פה הרבה.

 

אלון קינסט:

 

אני מזכיר שהשינוי הזה התחיל בעקבות דיון שהיה פה לפני קצת יותר משנה, שמשרד הביטחון תיאר מצב שבמכרזים שלו לא נבחרה שום הצעה ישראלית, או שלא מוגשת שום הצעה ישראלית, מסתיים המכרז למעשה כשאין שום זוכה, ואז הוא נאלץ לבצע הליך כפול שבו הוא מפרסם מכרז מחדש, והפעם פותח אותו גם למציעים זרים. מי שמתעסק במכרזים יודע כמה זה מסובך וכמה זה ארוך לבצע מכרז היום במשרדי הממשלה. הם ביקשו לעשות את השינוי בתקנות, כשהשינוי להבנתנו הוא טכני בלבד. המכרז נשאר, מכרז שהוא סגור לחלוטין לתוצרת הארץ. זה בא לידי ביטוי בזה שבשלב הראשון מוגשות הצעות זרות, הן נשארות במעטפה סגורה, ועדת המכרזים מתעלמת לחלוטין מההצעות הזרות, בודקת את המכרז כאילו הוא מכרז סגור לתוצרת הארץ, והיה ומסתיים התהליך ומסיבה כזאת או אחרת לא נבחרה שום הצעה זוכה, כי לא הוגשה שום הצעה, כי נפסלו הצעות, כל מה שחוק חובת - - -

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

כי הם לא עמדו בתנאי הסוף.

 

אלון קינסט:

 

כי הם לא עמדו בתנאי הסף. כל מה שחוק חובת מכרזים מתיר לוועדה. יש גם התייחסות בחוק חובת מכרזים של משרד הביטחון לתנאים שבהם הוועדה רשאית לא לבחור שום הצעה, מטעמים שלה. עברה את כל התהליך הזה ולא נבחרה הצעה, אז עוברים למעין מכרז צל, מכרז מקביל, שבו היא פותחת את ההצעות שהיו עד עכשיו סגורות, הצעות למוצרים מיובאים.

 

כך אנחנו רואים את התהליך הזה. כך אנחנו רואים את התיקון. בטח שלא היתה פה כוונה לערמומיות. הכוונה היתה להשאיר כרגע את הנוסח שבו נבדקות קודם הצעות מתוצרת הארץ, בדיוק כמו שקיים היום, רק לחסוך למשרד הביטחון את ההליך הכפול שנוצר כשלא נבחרה שום הצעה וצריך לפרסם מכרז נוסף.

 

אברהם מיכאלי:

 

איך הסתדרתם קודם כשמשרד הביטחון היה לבד-לבד בארץ מפרסם את זה?

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

עבדנו כפול. רצינו למנוע את זה.

 

אלון קינסט:

 

אני לא אדבר בשם משרד הביטחון, הם יתארו בעצמם את התהליך - - -

 

אברהם מיכאלי:

 

אבל האוצר היה ממונה על זה. מה זה "משרד הביטחון"?

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

במשרד הביטחון אנחנו פותחים בשנה כ-4,000 מכרזים. רצינו לחסוך לעצמנו את העבודה. זה מתפרסם לכולם, אבל בפירוש אנחנו נותנים את ההעדפה, בדיוק כמו החוק, בשלב הראשון.

 

ישראלה פרידמן:

 

50%.

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

את ה-50%. להיפך, רק עכשיו נאבקנו על זה שלא נשווה את זה להצעה הזולה, אלא לאומדן שלנו, שהוא הרבה יותר גבוה, כי ההצעה הזולה, כמו שאמרה שלי כרגע, זה דולר או משהו ליחידה.

 

בכל אופן,  אנחנו עושים את השלב הראשון. ברגע שאין הצעה מתאימה שיכולה לזכות, אז אנחנו עוברים לשלב השני. פשוט חסכנו פה שעות עבודה. זה הכול.

 

ישראלה פרידמן:

 

מכרז כפול.

 

שלי יחימוביץ':

 

יש לי הצעה לפתרון. אנחנו יכולים לדבר כאן עוד שעות, ואני אענה לכם ואתם תענו לי. אני מציעה שהנוסח יהיה כזה, והוא יענה גם על הצרכים של משרד הביטחון וגם על כך שלא ייסגרו לנו מפעלים: "מזמין שהוא מערכת הביטחון יכלול במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי גם במודעה בעיתונות ובאינטרנט, תנאי ולפיו במכרז לרכש טקסטיל יבדוק המזמין תחילה הצעות מטובין תוצרת הארץ; לא נבחרה הצעת טובין מתוצרת הארץ, וזאת" – כאן התוספת – "מפאת איכותם, זמינותם או היעדר ייצור בישראל של הטובין האמורים, יבדוק המזמין הצעות של טובין שאינם מתוצרת הארץ."

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

צריך לכתוב את העניין של תנאי הסף. הם צריכים לעמוד בתנאי הסף.

 

ישראלה פרידמן:

 

חוק הטקסטיל אומר: אם זה 50%, זה בסדר.

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

ייצור מקומי.

 

שלי יחימוביץ':

 

סבבה, אני לא רואה 50% בתקנות האלה.

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

יש תנאי סף, למשל, שכל ספק שמגיש הצעה צריך יחד עם ההצעה לצרף אישורי חשבון. אם הוא לא צירף את אישורי החשבון למשל, הוא לא עמד בתנאי הסף, לא עמד בתקנה, אז הוא גם כן לא מקבל את ההעדפה. זה לא שהוא נפסל, הוא רק לא מקבל את ההעדפה. במקרה כזה לא היה חבל סתם לפסול מכרז ולהתחיל מההתחלה? אנחנו ממשיכים פשוט בהליך השני.

 

שלי יחימוביץ':

 

אתם נורא רוצים להמשיך בהליך השני, אז תהיה לכם דרך סלולה להמשיך בהליך השני.

 

ישראלה פרידמן:

 

אנחנו לא עובדים על אף אחד.

 

שלי יחימוביץ':

 

הכול אחיזת עיניים, פשוט יהיו לכם מעטפות בלי העדפה, העדפה רק של 15%, שזה היה תמיד בחוק, לפי חוק הטקסטיל הביטחוני, והדרך סלולה פה להעדיף הצעות זרות.

 

ישראלה פרידמן:

 

ממש לא.

 

צביקה ליברמן:

 

בחוק 50%. שיהיה כתוב "50%".

 

קריאה:

 

כתוב.

 

ברוך לוברט:

 

יש שתי הוראות של 50%, אז אולי אם אפשר רגע רק להבהיר, יש הוראה אחת של 50% בהגדרה של טובין מתוצרת הארץ, שזה מרכיב ישראלי, 50%. יש 50% בהליך הבחירה שהוא לא קשור למערכת הביטחון, הוא קשור רק לבט"פ ולשאר ההליכים.

 

שלי יחימוביץ':

 

תראו לי איפה כתוב 50%.

 

ברוך לוברט:

 

יש הגדרה ב-3א, הגדרה של טובין מתוצרת הארץ, המרכיב הישראלי מהווה יותר מ-50% ממחיר ההצעה.

 

ישראלה פרידמן:

 

זה מה שמופיע אצלנו במכרזים.

 

ברוך לוברט:

 

זה ה-50% שיש עליהם התייחסות כשמדברים על מכרזים של מערכת הביטחון. זה לא ה-50% שיש אחרי זה בהוראה באופן הבחירה שיש במכרזים של הבט"פ, שזו הוראה 30א(ד).

 

שלי יחימוביץ':

 

לא כתוב שאתם מעדיפים.

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

זה כתוב. הכול כתוב - - -

 

צביקה ליברמן:

 

סליחה, 3א מתייחס למשטרה בלבד.

 

ברוך לוברט:

 

עוד פעם. 3א, סעיף קטן (ג) - - -

 

היו"ר דוד רותם:

 

אני לא זוכר שקיבלת רשות דיבור. רק לחברי כנסת מותר להתפרץ.

 

צביקה ליברמן:

 

סליחה.

 

שלי יחימוביץ':

 

סליחה, צביקה. הגדרתם כאן מה זה תוצרת הארץ, אבל בסעיף הבא לא נתתם העדפה להגדרה הזאת.

 

ברוך לוברט:

 

אין העדפה, כי המכרז הוא רק על הצעות כאלה. המכרז של מערכת הביטחון בשלב הראשון שלו הוא רק על הצעות של טובין מתוצרת הארץ, אז לא צריך לתת פה העדפה, כי מי שמתמודד זה רק מי שנכנס להגדרה, שהוא הצעה של טובין מתוצרת הארץ. אין מתמודדים אחרים.

 

יוסי לוי:

 

זה לא מדויק.

 

היו"ר דוד רותם:

 

אני גם לא זוכר שאתה קיבלת רשות דיבור.

 

יוסי לוי:

 

הוא נתן לי, כבודו.

 

היו"ר דוד רותם:

 

הוא לא יכול לתת לך. רק אני יכול לתת לך. כן.

 

ישראלה פרידמן:

 

בשונה ממכרזים רגילים של תוצרת הארץ, ששם 35% אמורים להיות תוצרת הארץ כדי שהם יוכרו כיצרנים, בטקסטיל זה 50%, וזה מצוין במסמכי המכרז שלנו. אין לי כאן דוגמה, אבל זה מצוין במסמכי המכרז, ואני חושבת שהספקים שנמצאים פה ומשתתפים במכרזים יודעים את זה. זה מצוין. ורק אם זה לא עמד בתנאים האלה, אנחנו עוברים לשלב הבא, אנחנו פותחים את כל ההצעות. במפורש.

 

שלי יחימוביץ':

 

אני רוצה לראות את זה בתקנות. אני לא רואה את זה.

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

בבל"מים זה כתוב.

 

היו"ר דוד רותם:

 

הִצעת הצעת נוסח, אנחנו נבדוק אותה.

 

שלי יחימוביץ':

 

אפשר שלא נאשר את זה עכשיו?

 

היו"ר דוד רותם:

 

אנחנו לא נאשר את זה עכשיו, ואנחנו נבדוק את הניסוח שהצעת. היועץ המשפטי ישב על זה וינסה להגיע להסכמות.

 

אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):

 

אגב, אני רק רוצה להזכיר את המצב החוקי הקיים. כיום הרי יש הוראת שעה שפוקעת בעוד שבעה חודשים, וכרגע מה שעובד בהוראת השעה, הוועדה הכניסה סעיף שבינתיים התקנות הישנות עומדות בתוקף, כך שכל עוד הוועדה מאשרת את אלה, מה שנשאר זה המצב הקודם עד תום תקופת הוראת השעה.

 

שלי יחימוביץ':

 

בסדר גמור. עוד דבר שאני מבקשת לכלול בתקנות, אם ממילא אנחנו דוחים את התיקון. כיבוי אש שזה מערך חדש ומפואר, לא מוחל עליהם חוק הטקסטיל הביטחוני. אפשר להחיל אותו באופן מוחלט וחלק.

 

אברהם מיכאלי:

 

למה? הם לא - - -

 

שלי יחימוביץ':

 

זה חדש. החוק נחקק לפני שהם - -

 

אברהם מיכאלי:

 

עוד לא היו להם מדים.

 

שלי יחימוביץ':

 

- - נכנסו למשרד לביטחון פנים, כשהם עוד היו ברשויות המקומיות. אין סיבה שלא לכלול אותם, כיוון שגם הם עונים לאותה החרגה בין-לאומית בקשרי הסחר שלנו עם שאר העולם המערבי ובכלל. אם אפשר, לשקול גם את זה, ואני אקח על עצמי לדבר בינתיים עם השר לביטחון פנים ולבקש ממנו את הדבר הזה.

 

היו"ר דוד רותם:

 

בסדר.

 

שלי יחימוביץ':

 

עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש, בשעתו התעשיינים ויתרו בקלות מאוד רבה על כל מיני מוצרים כמו גרביים, ותחתונים, עם כל מיני סייגים, בגלל שהיתה העדפה של 100% לתוצרת הארץ. עכשיו הם נשארים קירחים מכאן ומכאן. אין עיגון להעדפה בשום צורה, ומצד שני, יש המון פטורים בתוך התקנות מכל מיני מוצרים אחרים שמיוצרים בתעשייה.

 

היו"ר דוד רותם:

 

במאי 2013 יצא חוק שהאריך את הוראת השעה לשנתיים.

 

אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי):

 

זה מה שאמרתי קודם. שמאז התקנות הקודמות, החוק הזה במסגרת הארכת הוראת השעה קבע גם שהתקנות הישנות עדיין בתוקף, עד להתקנת תקנות חדשות.

 

היו"ר דוד רותם:

 

כבר הוגשו תקנות חדשות. אני מציע שתעייני בהן, ואם יש לך הצעות לתקן - - -

 

שלי יחימוביץ':

 

אני אעביר ליועץ המשפטי.

 

לסיום, ברשותך, מפעלים שיושפעו ישירות מהשינוי הזה: במעלות – "מתפרת ליאור" עם 50 עובדים; בבית ג'אן –  מקט ספורט – 150 עובדים; בפקיעין – זאהרטקס – 40 עובדות; בירכא – 70 עובדים במתפרת עייק; בכרמיה בעוטף עזה – חגור – 60 עובדים, בבית-שאן – רבינטקס – 50 עובדים. בסך-הכול כ-400 עובדים.

 

היו"ר דוד רותם:

 

תדברי עם השר לביטחון פנים ותנסי לשכנע אותו, ואני מניח שכאשר נגיע לדיון גם נציגים של המשרד לביטחון פנים יהיו פה - - -

 

דורית ואג:

 

הם נמצאים.

 

היו"ר דוד רותם:

 

מי פה נציג המשרד לביטחון פנים? כן.

 

רויטל גור:

 

לעניין הכבאות נציג הכבאות יכול לענות על הצעתה של חברת הכנסת.

 

עודד ברוק:

 

רשות הכבאות נכללת לטעמנו בתקנות. הם חלק מהמשרד לביטחון פנים. למרות שאנחנו לא יודעים אם לפי האמנות כן או לא, בפועל אנחנו מוחלים, ואנחנו גם במכרזים האחרונים החלנו את הוראות התקנות.

 

שלי יחימוביץ':

 

מעולה. כל הכבוד.

 

עודד ברוק:

 

אנחנו חלק מהמשרד לביטחון פנים.

 

היו"ר דוד רותם:

 

האם אתם מסכימים לתקנות או מתנגדים לתקנות?

 

עודד ברוק:

 

לנוסח כפי שנמצא בידינו, אנחנו מסכימים.

 

שלי יחימוביץ':

 

גם לנו אין שום בעיה עם המשרד לביטחון פנים רק עם משרד הביטחון.

 

היו"ר דוד רותם:

 

את צריכה לדבר עם השר לביטחון פנים.

 

קריאות:

 

שר הביטחון.

 

היו"ר דוד רותם:

 

שר הביטחון.

 

צביקה ליברמן:

 

יש לנו בעיה עם המשטרה, עם תפירת המדים, המכרז שהיה עכשיו לדוגמה.

 

יוסי לוי:

 

אני היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים. איחרתי בחמש דקות ואני מתנצל. אני רוצה להבהיר שהתקנות המוצעות הן הרעה מאוד משמעותית מבחינת יצרני הטקסטיל בכל מה שקשור למערכת הביטחון. ההרעה נובעת בעיקר מתקנה 3א(ו), שהיא קובעת מתי לא תחול התקנה. מה שהתקנה קובעת, שהיא לא תחול כאשר מחיר ההצעות מתוצרת הארץ עלו על יותר מ-25% מאומדן סכום העסקה. את האומדן קובע פקיד, כשהוא לא רוצה לקנות טקסטיל מתוצרת הארץ, הוא שם אומדן כך וכך. לכן מה שהיה עד היום שהיתה חובה לרכוש רק טקסטיל מתוצרת הארץ. מרגע זה המנגנון הזה של האומדן מרע בצורה דרמטית לעומת ההעדפה הרגילה, כי ברצונו, הפקיד מעלה אומדן, ברצונו, הוא מוריד אומדן, ואז לא קונים בכלל  - - -

 

היו"ר דוד רותם:

 

זה כבר קיים בחוק הנוכחי.

 

יוסי לוי:

 

לא.

 

ניב גזנדה:

 

זה קיים בתקנה 17.

 

אור רוזנמן:

 

 בחוק הנוכחי יש למערכת הביטחון אך ורק אפשרות לגשת ליצרנים מתוצרת הארץ, וממילא אין אומדן אל מול זר.

 

ניב גזנדה:

 

האומדן הוא אף פעם לא אל מול זר.

 

שלי יחימוביץ':

 

אז לא אמורה להיות לכם בעיה עם - - -

 

קריאה:

 

האומדן הוא מול תוצרת הארץ.

 

שלי יחימוביץ':

 

אגב, אם אין לכם בעיה, אז נמשיך מחר.

 

יוסי לוי:

 

במצב הקיים, רק כאשר מדובר בספק אחד בישראל יש כאן עניין האומדן.

 

אור רוזנמן:

 

איזה תקנה? סליחה.

 

יוסי לוי:

 

התקנה הנוכחית היא תקנה (ו)(6).

 

ירון גולן:

 

ו(6) לא השתנה.

 

ישראלה פרידמן:

 

האומדן שלנו מול תוצרת הארץ, לא מול חו"ל.

 

ללה - דניאלה לוטן:

 

אנחנו לא כוללים הצעות מחו"ל באומדן, ויש אצלנו מסלול של בקרה, זה לא פקיד אחד קובע, אלא יש כלכלן שמשתתף בזה, יש בקרה שעוברת על זה.

 

שלי יחימוביץ':

 

אם כך, לא צריכה להיות לכם שום בעיה עם הנוסח שאני מציעה.

 

ניב גזנדה:

 

הנוסח שאת מציעה מאוד ספציפי, אנחנו צריכים שתהיה איזו גמישות. אם אנחנו אומרים תנאי סוף, אז נראה שבאמת עומדים בתנאי הסוף ולאו דווקא בעילות פרטניות מאוד.

 

ישראלה פרידמן:

 

האומדן הוא מול תוצרת הארץ, לא מול חו"ל, כי אחרת באמת אין סיכוי.

 

ניב גזנדה:

 

עוד נקודה שאני רוצה להפנות לה תשומת לב, שהעניין של ה-25% זה לא דבר חדש. אם נסתכל בתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), תסתכל בתקנה 17(ח), תראה שזה כתוב שם בפירוש.

 

שלי יחימוביץ':

 

זה היה לפני שהחוק חוקק.

 

היו"ר דוד רותם:

 

שלי, תשבי עם היועץ המשפטי, תציעי לו את הנוסחים שלך. תדברי עם שר הביטחון ועם השר לביטחון פנים, ואז נקיים עוד ישיבה ונדון.

 

שלי יחימוביץ':

 

בסדר גמור.

 

היו"ר דוד רותם:

 

תודה רבה. הישיבה נעולה.

 

 

הישיבה ננעלה בשעה 11:27.