מכתב לממונה על ההגבלים העסקיים בעניין מתן פטור מהסדר כובל להתארגנות ספקים

4 במרץ, 2015

04/03/2015

י"ג באדר התשע"ה

 

לכבוד:

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דייויד גילה

 

הנדון: עמדתך בעניין מתן פטור מהסדר כובל להתארגנות ספקים בתחום עסקי נשלט

 

אני פונה אליך בבקשה לחוות דעתך בנוגע להצעה לתיקון לחוק ההגבלים העסקיים, אותה יזמתי והנחתי על שולחן הכנסת החל מהכנסת ה-17. לפי ההצעה, בשווקים שמתאפיינים במספר קטן של מזמיני שרותים מחד, וספקים עצמאיים רבים מאידך, יתאפשר לאותם ספקים לנהל משא ומתן משותף מול המזמינים מבלי להפר את הוראות חוק ההגבלים העסקיים. הצעת החוק מצורפת כנספח למכתב זה, לעיונך.

הסיבה לפנייתי בעת הזו היא החלטתך החשובה מהשבוע החולף, למתן פטור מחוק ההגבלים להתאחדות התעשיינים לצורך ניהול משא ומתן עם ספקיות הגז. בהחלטתך פירטת באריכות מדוע נסיבות המקרה מצדיקות מתן הפטור; אני סבורה שכוחם של רבים מנימוקיך יפה באופן כללי לגבי התארגנויות עסקיות בתחומי שוק נשלטים.

כך, בין נימוקיך כתבת כי "ההסדר שבפניי נועד לאפשר משא ומתן משותף לרכישת גז טבעי מספק הגז היחיד כיום במשק, אשר נתונה לו היכולת להפעיל כוח שוק מול צרכניו. בהיותו מונופול מוחלט באספקת הגז הטבעי למשק נכון למועד החלטה זו, ביכולתו של ספק הגז אף ליישם אפליה בין כל אחד ואחד מלקוחותיו."

הצעת החוק נועדה לתת מענה למצב דומה: כאשר תחום עסקי נשלט בידי מונופול או מספר מזמינים מצומצם, הם יכולים לכפות באופן חד-צדדי תנאים פוגעניים על הספקים הקטנים.

דוגמאות לכך ניתן למצוא, למשל, בקרב שמאי הביטוח הרבים שמספקים שרות לחמשת החברות הגדולות – השולטות יחדיו ביותר מ-80% מענף ביטוח הרכוש וביותר מ-60% מענף ביטוח הרכב. השמאים נאלצים לספק את שירותיהם בסכום נמוך שאינו מתעדכן, ושלא משקף את עלות עבודתם. כמו כן בשל תלותו של כל שמאי יחיד בחברת הביטוח המזמינה ממנו שירות, נוצר חשש כי יווצר תמריץ לקבוע הערכה נמוכה לנזקם של המבוטחים, לטובת חברות הביטוח ועל חשבון הציבור הרחב. מתן פטור מתחולת חוק ההגבלים תאפשר לשמאים להתאגד – הן לטובת דרישת שכר הולם והן עבור העצמאות לפעול באובייקטיביות ובשיקול דעת עבור לקוחותיהם של חברות הביטוח.

מקרה דומה הוא זה של החוקרים הפרטיים, אשר רוב עבודתם היא עבור חברות הביטוח ועבור הבנקים – שני תחומים המתאפיינים בריכוזיות ובמספר מזמינים מועט. בעוד תעריפי עבודתם של החוקרים לא מתעדכנים (ואף הורדו על-ידי כל חברות הביטוח בו זמנית ב-2003, דבר המעלה חשש לתאום מחירים אסור) – החוקרים הפרטיים מנועים משיתוף פעולה לטובת דרישת שכר הוגן.

כך גם לגבי המוסכים הפרטיים, שמוכתבים להם תעריפי שירות נמוכים על-ידי יבואני הרכב וחברות הליסינג הגדולות – מה שמאלץ אותם לגבות תעריפים גבוהים יותר מהלקוחות הפרטיים; הרוקחים הפרטיים שעובדים מול קופות החולים; מתרגמי הכתוביות שעובדים עבור שתי יצרניות התוכן הגדולות בשוק התקשורת, Yes ו-Hot; וכל תחום נוסף שמתאפיין בריכוזיות או בהיעדר תחרותיות בצד המזמין, דבר הפוגע בצורה לא מידתית בספקים הקטנים שנאסר עליהם להתאגד לטובת שיפור תנאיהם.

נוכח דברים אלה, ובהתחשב בהבדלים שבכל זאת קיימים בין רכישת הגז המשותפת לבין חלק מהמקרים שצויינו, אבקש את עמדתך לגבי הצעת החוק. האם אתה סבור כי החלת חוק ההגבלים במקרים אלו מועילה? האם הנזק שנגרם לעסקים הקטנים (שאף הם "הציבור" במידה רבה) וכן בסופו של דבר לצרכן לא מצדיק מתן פטור לטובת איזון כוחו של המזמין היחיד או המזמינים הבודדים? ובמידה ואינך סבור שיש מקום לתיקון החוק – אילו חלופות פעולה תציע כדי לתת מענה כולל לקשיים המתוארים, מעבר להגשת בקשות פטור קונקרטיות בכל ענף וענף?

 

בתודה ובברכה, 

ח"כ שלי יחימוביץ'

 

העתקים:

רו"ח אהוד רצאבי, נשיא לה"ב – ארגון העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בישראל.