"אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש מעמיק ולא לעסוק בתככים פוליטיים ובעריפת ראשים."

29 במרץ, 2015

שלי התראיינה באולפן וואלה עם דב גילהר, והתייחסה לתוצאות הבחירות האחרונות, למצב הפוליטי, לסיכויים להקמת ממשלת אחדות ולנושאים נוספים. מתוך דבריה:

"גילהר: יתכן שהרצוג יכול להיות ראש ממשלה מצוין, אבל הוא לא בחיר. לא היה נכון להציע חשיבה מחדש?

שלי: לא, אני חושבת שזה מטורף לחלוטין להציע את הרעיון להחליף יו"ר. אני חושבת שמפלגת העבודה, הדבר האחרון שהיא זקוקה לו עכשיו זו עריפת ראשים וחשבונות פרסונליים. אני חושבת שחשבון הנפש שלנו צריך להיות הרבה יותר מעמיק. אנחנו צריכים לעשות את החשבון האמיתי, לא מן השפה אל החוץ. זו תהיה שגיאה להתעסק בגימיקים, אסטרטגיה, קמפיינים, ראיון שלא הצליח, עימות שלא הצליח או אפילו ללכת על הראש של בוז'י. זו שגיאה כי אז אנחנו נתמקד שוב בתככים הפוליטיים הרגילים במקום לעשות חשבון נפש אמיתי.
גילהר: אני לא יודע אם קראת במהלך סוף השבוע את הכתבה של אמיר תיבון ועמרי נחמיאס (בוואלה) על הדברים העמוקים. למשל, זה שהכסף הלך בעיקר על גדרה-חדרה והקמפיין לא הלך פנימה אל עיירות הפיתוח והפריפריה. יכול להיות שכאן יש בעיה?
שלי: תראה, זו חוכמה מאוד קטנה שאני אשב עכשיו ואבקר את הרצוג ולבני. אני לא רוצה להיות במקום הזה. אני אגיד אפילו יותר מזה. זה כאילו מתבקש להגיד את זה עכשיו, כולם הרי חכמים בדיעבד, אבל אתה מסתכל על נתניהו ורואה שהוא לא השקיע שקל בעיירות הפיתוח. הוא לא היה שם. לא היה לו שטח. לא היה שם צבע. הוא לא הופיע בפניהם.
גילהר: כנראה שהם בכיס שלו, לא משנה כמה כרטיסי ליכוד יקרעו ערב הבחירות.
שלי: בסדר, אבל אתה מנסה לרדת לסוד ההצלחה. אני חושבת שהכשל הוא גם, מן הסתם, בחלוקת המשאבים בין מרכז ופריפריה.
גילהר: היה כשל כזה?
שלי: אני לא רוצה לומר את זה. אני לא רוצה להיות במקום שצולב עכשיו. זו חוכמה מאוד קטנה. אשב כאן ואמטיר אש וגופרית על בוז'י, אז מה יצא מפה?
אנחנו מסתכלים על מה עשה נתניהו, שלא עשה דבר. לא היו פעילים שם, לא היו מטות, לא היה צבע, הוא לא הלך לשטח. האנשים שלנו הסתובבו בפריפריה, לרבות בוז'י וציפי, פי אלף מראשי הליכוד. לכן הבעיה היסודית היא כמובן גם במשאבים ובצומת לב, אבל קודם כל בנרטיב. במי אנחנו, במה אנחנו. בלייצר שפה, אבל לא רק שפה אלא גם תודעה מאוד עמוקה של ממה מורכבת החברה הישראלית. וגם לדבר באומץ את השיח המזרחי, לדבר באומץ על הגזענות שיש בחברה הישראלית בכלל ובקרבנו. גם על תחושת ההתנשאות. הדברים שגרבוז אמר בכיכר... גרבוז הוא לא איש מפלגת העבודה, ההפגנה לא אורגנה ע"י מפלגת העבודה. הוא בכלל איש מרצ, אבל בכל זאת הדברים שלו, כמו שכותב עמרי (הכתב עמרי נחמיאס), נפלו על איזו קרקע בשלה כי הרבה אנשים הניחו שגרבוז אומר דברים שרבים במחנה שלנו חושבים באמת, ואתה יודע מה – הם צודקים.
גילהר: זה לא הלך בבחירות האלה. הם בבחירות הבאות הצמד הזה (הרצוג ולבני) צריך להוביל את מפלגת העבודה? מי האיש שצריך לעמוד בראש מפלגת העבודה? או שנודנתם למפלגת אופוזיציה לעד?
שלי: לא נדונו למפלגת אופוזיציה לעד. יש בתוכני נרטיב, שיח ואידיאולוגיה שהם ממלכתיים ומתאימים לכל החברה הישראלית על כל חלקיה. גם בחברה הישראלית עצמה יש תמורות. אנחנו צריכים לעבור ניעור מאוד גדול, ולברוא את הזהות שלנו במידה רבה מחדש על בסיס ההיסטוריה, כמובן.
גילהר: ובראשכם לשים את מי? שלי יחימוביץ' תציג מועמדות?
שלי: אני לא רוצה להישמע כמו הפוליטיקאית שאומרים 'איני עוסק בזה', אבל זה לא באג'נדה שלי בכלל.
גילהר: אם לא את אז מי כן?
שלי: אנחנו שתי דקות אחרי בחירות. אני לא מציבה עכשיו מועמדים וגם לא את עצמי. אני מתכוונת להמשיך ולתמוך בהרצוג. אני חושבת שהדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו עכשיו זו עריפת ראשים. שאלת על הצמד הרצוג-לבני, אז בוודאות אני יכולה להגיד לך שהצמד לא יעמוד בראש הגוש בבחירות הבאות. הרצוג יש סיכוי גבוה מאוד שכן, אבל המבנה הזה של שני הראשים הוא מבנה שנעשה לצורך הבחירות האלה והוא לא יחזור על עצמו.
גילהר: לבני תתמודד במפלגת העבודה אם היא רוצה? זה מה שאת אומרת?
שלי: בבחירות הבאות? בוודאי. אנחנו חיים במפלגה דמוקרטית שבה יש בחירות ליו"ר ובחירות לחברי הכנסת. בבחירות ליו"ר נבחר הרצוג, בבחירות לחברי הכנסת אני נבחרתי במקום הראשון. זה היה צירוף, תלכיד שנוצר אד-הוק לבחירות. אנחנו יכולים לחיות יחד בתור המחנה הציוני בהרמוניה ובשיתוף פעולה במהלך כל הכנסת הזאת, אבל בוודאי שלקראת הבחירות הבאות, כנהוג במפלגה דמוקרטית, יהיו בחירות גם לחברי הכנסת וגם ליו"ר מטבע החוקה. מאוד יכול להיות שאתמוך בהרצוג גם בבחירות הבאות. תלוי בנסיבות, כמובן."