שלי בפוסט בבלוג לכבוד יום הולדתה

27 במרץ, 2015

שלי בבלוג: יש לי יום הולדת מחר, אני בת 55. גם בוז'י, כחלון, ועופר שלח נולדו כמוני בישראל 1960. נשים בגילי - עופרה שטראוס, חנה אזולאי הספרי, אורלי קסטל בלום.
גם הרמטכ"ל הטרי גדי אייזנקוט בגילי, וגם חבר שלי השר אורי אורבך שנפטר למרבה העצב לפני קצת יותר מחודש.
כשהוחלט על כך שאייזנקוט יהיה הרמטכ"ל, אורי ז"ל, שהיה אדם מצחיק מאוד, התקשר אלי. "אני מאוד מודאג מהמינוי הזה", הוא אמר לי. שאלתי בתמיהה למה. הרי אייזנקוט אדם מוכשר וראוי.
"השתגעת?" אורי אמר, "מפקידים את הבטחון של המדינה בידיים של בן אדם בגילנו? לא יודע, אני לא סומך על אנשים בגילי".
יש משהו מעניין במחשבה על מה שצפוי לתינוקות שמגיחים בו בזמן לאוויר העולם – עד כמה גורלם כבר נקבע, מי יהיו, באיזה עולם יחיו. זה יומרני לאפיין דור שלם, הרי השונויות האינדיבידואליות והקבוצתיות מאוד גדולות.
אבל בכל זאת אני חושבת שלמרבה הצער הדור שלי כאן הוא דור לא משהו. הדור שלי בחר להיות תגובת נגד מוגזמת לצניעות ולמחוייבות שאפיינה את הדור שקדם לו. הדור שלי בחר לעשות לביתו ולעצמו, פיתח ציניות וניכור גם כלפי האתוסים הלאומיים המכוננים וגם כלפי ערכים אוניברסליים, הפריט את עצמו לדעת, וקידש את האינדיבידואליזם.
אולי ימחל לנו על כך. כי אם יש משהו שאפשר לציין לזכותנו, וגם זה כמובן בהכללה גסה, הוא שאנחנו הורים טובים.
פינקנו את הילדים שלנו כמו שלא פינקו אותנו, חיבקנו ונישקנו בלי חשבון, המטרנו עליהם אהבה, התייחסנו אליהם בכבוד, קטענו בחדות את המנהג הנורא של "חוסך שבטו שונא בנו", דברנו אליהם כאל שווים.
וזה הצליח. עובדה: גידלנו דור שהוא טוב מאיתנו, והוא משיב לנו את כבודנו האבוד. דור חכם, סקרן, ערכי, מסתכל החוצה אל החברה ולא רק אל עצמו, אכפתי, מחוייב, מוסרי.
ביום ההולדת שלי ושל בני דורי אני מאחלת לעצמי ולכולנו שהילדים שלנו ישאירו לילדים שלהם מדינה טובה ואחראית יותר. (טוב, ושגם יביאו לנו נכדים קצת יותר מהר).
וחוץ מזה תודה גדולה גדולה לכל החבר'ה המקסימים שכתבו, ברכו, שרו והפתיעו בקבוצת הפייסבוק שנטליה פתחה מאחורי גבי לכבוד יום ההולדת שלי. התרגשתי. לעמוד הפייסבוק לחצו כאן.