"דלתו של נתניהו פתוחה רק לטייקונים, לא לציבור שבחר בו בשלושים מנדטים"

31 במאי, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתוכנית "משעל על הבוקר" עם חגי גולן ברדיו ללא הפסקה, והתייחסה להתפתחויות האחרונות במאבק כנגד מונופול הגז. מתוך דבריה:

"שלי: מה הייתי רוצה שיקרה? יש שתי אופציות - או תחרות במשק הגז עם שחקנים חדשים, או לחילופין פיקוח על המחירים. הרי יש שתי גישות כלכליות, אחת שאומרת שוק חופשי, ניתן להתמודד, נפרק מונופולים, והשנייה שאומרת בואו נקיים שוק ריכוזי אבל נייצר פיקוח על המחירים. זה באמת שתי גישות הפוכות. מה שקורה בפועל זה דבר שהוא בלתי נתפס, שיש מונופול גז שנמצא בידיים של שותפות של נובל אנרג'י ושל תשובה, שמצד אחד הוכרז בשבוע שעבר שיהיה מונופול לנצח – ממש כך, הוכרז שיהיה מונופול לנצח – ומצד שני הוכרז גם בו בזמן שלא יהיה פיקוח על המחירים. אני שמעתי את יוג'ין קנדל וסמרו שערותי. הוא אמר שיהיה מונופול לנצח, אבל פיקוח על המחירים הוא אסון. מה יוצא מזה? יוצא מזה שכל משק הגז על כל הנגזרות שלו – יוקר המחייה, תעשייה, תעסוקה, עצמאות אנרגטית של ישראל, הכנסות המדינה – הכל, הכל בידיים של תשובה ושל נובל, כאשר המדינה אומרת 'אני זזה לאחור, ישחקו הנערים לפני'.
גולן: המחדל הזה, נגיד שהוא אכן מחדל, התהווה לאורך שנים, ונרדמו בשמירה ועד שנזכרו המציאות בשטח כבר הייתה יותר גדולה. אני לא רוצה ללכת אחורה ולבדוק את האחריות של כל אחד...
שלי: למה, חגי? אפשר ללכת אחורה. זה לא נכון שנרדמו בשמירה. היו כל הזמן ניסיונות להטיל מיסוי נורמלי, למשל. ששינסקי 1 בסופו של דבר קם אחרי עשר שנים שבהן חברות הגז הצליחו להפחיד את כולם ולייצר סיטואציה בלתי אפשרית שכל ההכנסות הולכות אליהן ופרומיל הולך מזה לציבור. תראה, אין ספק שהרגולטורים והממשלה כשלו באפס מעשה שלהם ובהפקרות שלהם, אבל בסופו של דבר קם לך בן אדם שזה התפקיד שלו, לטפל במונופולים – הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה – שהוא אדם מאוד מתון –
גולן: אז את יכולה להסביר למה הוא הלך? הוא התנגד למתווה המתגבש, הוא היה יכול לעשות פעולות. למה לדעתך הוא קם והלך?
שלי: אני אגיד לך איך אני רואה את זה. גילה, כיוון שהוא סופר-מקצוען וכיוון שהתפקיד שלו הוא לא לאפשר מונופולים, אבל מצד שני הוא באמת לא רצה להיות קיצוני, הוא בן אדם מאוד מתון, אתה יודע, הוא לא איזה לוחם גדול ואנרכיסטי. הוא אדם מאוד ממסדי, מאוד מתון, מאוד הגיוני, איש מקצוע באמת מהשורה הראשונה. אני לא חושבת שיש מומחים גדולים ממנו לתחום ההגבלים העסקיים. הוא יצר מתווה שהוא מתווה מאוד פשרני, בטח לטעמי. לי הייתה ביקורת על המתווה שהוא יצר, מתווה שהוא יצר יחד בשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה. כל זה היה רק לפני שלושה חודשים. לפני שלושה חודשים ישבו כל משרדי הממשלה עם גילה, הגיעו למתווה שלי יש ביקורת קשה עליו – הוא מתווה פשרני מידי, אבל לפחות הוא מאפשר מכר בנפרד, לפחות הוא קובע תאריך יעד סביר שבו תשובה יתחיל לצאת מלוויתן. ואז בעודו רוקם את המתווה הזה מסתבר שהלכו לו על הראש, ואמרו שלא – גם המתווה הפשרני הזה הוא לא מספיק. אנחנו ניתן להם את הכל, ניתן את המונופול, בלי מגבלות, בלי להתווכח על המחירים, תוך כדי שגם מפזרים לעברו איומים ואומרים לו שנעקוף אותך, נוציא צו, נביא לפיטוריך. יש גבול למה שרגולטור יכול לסחוב על הגב הצר שלו.
גולן: איך את מסבירה את זה שכל הגורמים הממשלתיים שמטפלים בנושא, חוץ מדיוויד גילה, חושבים שזה מתווה הפשרה הנכון?
שלי: יש סוגי רגולטורים ופקידים שהם עושי דברם של השרים. אין ספק שהדרג הפוליטי כאן משועבד לחלוטין לבעלי ההון –
גולן: למה?
שלי: תשאל את עצמך למה בשנה וחצי האחרונות היו שמונה פגישות אישיות של תשובה עם נתניהו, ולמה לאותו ראש ממשלה לא הייתה ולו פגישה אחת, למשל, עם ארגוני האנרגיה או עם מומחי האנרגיה שחושבים אחרת. זה דבר שיצא כתוצאה מחשיפת הלו"זים של הגורמים והפגישות.
גולן: אם דלתו של ראש הממשלה פתוחה לכל מיני מומחים, למה שדלתו לא תהיה פתוחה גם לשמוע מה חושבים היזמים?
שלי: אבל זה בדיוק העניין. דלתו פתוחה רק לטייקונים, רק אליהם דלתו פתוחה ולא לציבור שבחר בו בשלושים מנדטים. החוב שלו הוא חוב לציבור, לא חוב לתשובה ולנובל. יש כאן כניעה מתמשכת של גורמים פוליטיים. אתה יודע, הקלישאה הזו, אני אפילו לא אוהבת להגיד אותה, אבל זה הון-שלטון במירעו. במיוחד ראית את זה בשבוע שעבר כשהמילים שהם השתמשו בהם, חברות הגז ונתניהו וחבורתו, היו מילים זהות. הם ניהלו קמפיין ביחד על הראש של דיוויד גילה. יש כאן שותפות שהיא מצמררת.
עוד דבר אחד שחשוב להגיד – משקרים לנו. מספרים לנו שהגז לא זורם, נשאר במעמקי הים כי יש יותר מידי רגולציה, זה שקר וכזב, ושחייבים מהר מהר לפתח את לוויתן. בתמר יש גז ל-15 שנים. את זה אומרות החברות עצמן בדו"חות שלהן. כל מה שצריך זה לשים שם עוד צינור. החברות היו מחוייבות על פי החוזה שלהן לשים שם עוד צינור. למשרד האנרגיה היו סנקציות נגדן אם הן לא עושות את זה. שום דבר לא נעשה, והם משתמשים במה שהיו חייבים לעשות כשוט שמאיים עלינו. ההפקרות כאן היא נורא מקוממת, והכל על חשבוננו."

להאזנה לראיון המלא: