שלי בדיון בוועדת הכספים: "מי לעזאזל שואל את חברות הגז אם יהיה פיקוח או לא?"

3 ביוני, 2015

שלי נאמה בדיון מיוחד של וועדת הכספים בהצעה לסדר בנושא מונופול הגז הטבעי שהגישה ביחד עם חברי הכנסת דב חנין, תמר זנדברג, יצחק כהן ומשה גפני. לצפייה בנאום המלא:

תוכן הנאום:

שלי: 

אדוני היושב ראש,
ראשית גם אני מבקשת לברך אותך על כך שחזרת למקומך הטבעי, להיות יו"ר ועדת הכספים. אני לא חושבת שיש כאן אדם אחד שחולק על הכשרונות העצומים שלך, על הנכונות האותנטית שלך לשרת את הציבור באופן העמוק ביותר ועל היעדר המורא שלך מפני אנשים מאוד חזקים שמגיעים לכאן לוועדה, הם ושלוחיהם. אני בטוחה שזו בשורה מצוינת לעם ישראל, העובדה שאתה עומד בראש הועדה הזו.
חוץ מזה, גם תודה שהסכמת לדון בהצעה לסדר באופן כל כך מהיר, כי אנחנו יודעים שבהצעה לסדר גם אפשר לדון בעוד 100 שנים. זו גם הצהרת כוונות. אני מבינה שהדיון הזה כללי ואנחנו לא נכנסים ממש לפרטי הפרטים, אז אני אומר דברים כלליים.
ראשית, בואו נשים את הדברים על השולחן. מדובר בסוגיה הכלכלית החשובה ביותר במדינת ישראל. אין סוגיה כלכלית יותר חשובה, יותר מהותית ויותר משפיעה על החיים שלנו מאשר משק הגז, זמינות הגז, מחירו, נגישותו, מבנה משק הגז. זה רוולנטי גם להכנסות המדינה, גם ליוקר המחייה, מחירי החשמל, מחירי כל מוצר, תעסוקה, תעשייה, ביטחון אנרגטי. אנחנו נדבר כאן על אלף סוגיות כלכליות, זו החשובה ביותר. לכן מאוד מצער אותי ששר האוצר מנוע על פי החלטתו מלעסוק בנושא הזה, מה שמגביר את האחריות עלייך, אדוני היושב ראש.
אנחנו נמצאים בשבועיים האחרונים במתקפה מתוזמנת של ההון והשלטון, וסליחה על הקלישאה – אבל הקלישאה הזו באה לידי מיצוי מקסימלי בימים האחרונים, כשאנחנו שומעים את הנרטיב של חברות הגז, שהוא זהה לחלוטין אפילו במילים ובניואנסים לנרטיב של הממשלה. כזה דבר באמת עוד לא ראיתי. ושיא השיאים, אומר יוג'ין קנדל בוועידת האנרגיה, מצד אחד מכריז על מונופול לנצח נצחים בלי שום כוונה לנסות ולערער על המונופול הזה, ומצד שני מודיע שהפיקוח הוא אסון. כלומר נידונו כאן לכך שהסוגיה החשובה ביותר ומשאב הטבע המשמעותי ביותר למדינת ישראל הוא בידי מונופול פרטי, בידי השותפות נובל-תשובה, שהם יכולים לעשות בזה כרצונם, ומצד שני לנו אסור לפקח על המחירים. לכן אנחנו רואים את התופעה הזו של עלות יחידת חום, שהמחיר שלה הוא קרוב לשישה דולר כשעלות היצור הוא דולר. עלות שאגב הולכת לרדת אפילו יותר, כך שמתח הרווחים יגדל.
היו"ר משה גפני:
אגב, אתמול הייתה ישיבה עם החברות ודרשו מהם פיקוח. הישיבה התפוצצה. משרד האוצר דרש.
שלי:
אתה מה האבסורד? יושב כאן הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, שהוא לא איזה אנרכיסט. תסתכלו עליו, מדובר באדם מאוד סולידי ומתון. איש מקצוע. אנחנו מכירים אותו כבר, יש לו התנהלות של שנים. באמת אדם סולידי, מתון ומחפש פשרות. פשרות שלא פעם גרמו לכך שאני אמתח עליו ביקורת. מתחתי עליו גם ביקורת לאורך כל המאבק על סוגיית מונופול הגז. והנה בא דיוויד גילה ולמרות רצונו משתף פעולה עם צוות שלא אמור להיות קיים בכלל מבחינה פורמלית, בראשות יוג'ין קנדל, שראש הממשלה מכחיש את קיומו – ובכל זאת משתף פעולה עם הצוות הזה, ומגיע למתווה מסוים של אופציה, לא בטוח, של פירוק המונופול, מתווה שבסופו יכול להיות שתהיה הזדמנות לפרק את המונופול. מתווה שגם עליו מתחנו ביקורת, לדעתי בצדק. ואז אחרי שגילה מגיע להסדר הפשרני הזה, הולכים לו על הראש ומחליטים שההסדר הזה הוא פשרני מידי, הוא יותר מידי חלילה מאיים על חברות הגז. הולכים לו על הראש, יוצרים עבורו סביבה מאיימת, מאיימים עליו שישתמשו בכל הצווים ובכל הסמכויות כדי לפטר אותו מתפקידו או לעקוף את החלטותיו, משאירים אותו בבדידות מזהרת וגורמים לו להגיע להחלטה, שאני ממש מפצירה בו בהזדמנות זו לחזור בו ממנה, גורמים לו להגיע להחלטה לעזוב את התפקיד. ואז מייצרים מתווה שהוא לחלוטין כניעה, התרפסות מוחלטת לפני חברות הגז, בלי שמץ של הגנה על האינטרסים של הציבור.
ומה צחוק הגורל? מגיעות חברות הגז, נותנות סטירה מצלצלת לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואומרות לו שגם מה שהוא מציע לא נראה להן. פיקוח, גם המיטיב ביותר עם איזו נוסחה מרחיקת לכת שמשאירה את המחירים גבוהים – "לא מסכימים". מה זה לא מסכימים? מישהו שואל אותנו, האזרח הרגיל, כמה מיסים יטילו עליו? מה יהיה המע"מ? לאיזה אזרח רגיל, לאיזו חברה רגילה, לאיזה עסק רגיל יש את יכולת המיקוח לבוא ולהגיד שהוא לא מסכים שיפקחו עליו? ברור שהם לא מסכימים, אבל מי שואל אותן לעזאזל? ומי הביא אותן למצב שבו הם חושבים שהם יכולים להחליט אם יהיה פיקוח על המחירים או לא יהיה פיקוח על המחירים?
לסיכום, אדוני היושב ראש, יש לנו עוד דרך ארוכה מאוד לעשות בתחום הזה. היא מורכבת מהמון פרטים שיהיו גם משעממים, אני מזהירה אותכם, אבל אלוהים, סליחה שאני אומרת את שמו, אבל בשפתי האלוהים נמצא בפרטים הקטנים. כאן, מעבר להצהרת הכוונות בכינוס הראשוני הזה שבו אתה שם על השולחן על הנושא, ואומר "אני עם הציבור", מה שאמרת לא פעם, אנחנו צפויים עוד לעבודה מאוד קשה ולחזית רחבה מול אינטרסים מאוד גדולים, מול כסף מאוד גדול. אתמול רק שמענו איך עבר לשורות תשובה עיתונאי טוב, אמין, הגון – נדב פרי. אמר כאן מיקי (ח"כ רוזנטל) את השכר שיקבל. זכותו על פי חוק לעבור איפה שמתחשק לו, אבל זו דוגמה מצוינת להראות איך עובדת השיטה ואיך נקנים בזה אחר זה כל מי שיכול להשפיע על התודעה שתשפיע על הפוליטיקאים שבסופו של דבר ישפיעו על הכסף הגדול של חברות הגז.
אני מאחלת לך בהצלחה, גפני.