שלי ויו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, קיימו כנס חירום בכנסת למניעת העלאת גיל הפרישה לנשים.

3 ביולי, 2015

בכנס השתתפו שר הרווחה חיים כץ, השרה לשוויון מגדרי גילה גמליאל, נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, נציגות הארגונים, ומומחים נוספים.

 

השר כץ: "מתנגד להעלאת גיל הפרישה, ביטוח לאומי רוצה לחסוך 720,000,000 כדי לכסות את הגרעונות שלו באמצעות ההעלאה ולו זו הדרך"

 

השר כץ התנגד באופן נחרץ להעלאת גיל הפרישה לנשים וציין שהשאיפה להעלותו אינה עניינית;

"אני מתנגד להעלאת גיל הפרישה מסיבה עניינית. יש שני סוגי פנסיה במשק הישראלי, הותיקה בה הנשים פורשות בגיל 65  ומתוגמלות בכל שנה מעל גיל הפרישה (65) בבונס צבירה של שלושה אחוז במקום שניים. 

הסוג השני של הפנסיה לנשים מתייחס לנשים שהחלו לעבוד מינואר 1995 ובו אין נשים שקרובות לפנסיה והממונה על שוק ההון וביטוח יכול לשנות את המקדם מתי שירצה כך שאין להן גם בטחון. הנסיון להעלות את גיל הפנסיה הוא לא בגלל הפנסיה. בכל שנתון יש 40 אלף נשים שנכנסות למעגל ובו הן נזקקות לסיוע של הביטוח הלאומי וזו הסיבה שמבקשים להעלות את גיל הפרישה- כדי לחסוך 720 מיליוני ש״ח. ככה הם רוצים לחסוך באמצעות העלאת גיל הפרישה וזו לא הדרך״

 

השרה גמליאל יצאה נגד גיל פרישה מגדרי וקראה לקביעת גיל הפרישה לפי המקצוע. בנוסף ביקשה השרה לקבל לידיה את המחקרים והעמדות שהוצגו בכנס על מנת לכלול אותן בקבלת ההחלטות הממשלתית;

" יש לקבוע את גיל הפרישה על בסיס המקצועות המדוברים ולא על בסיס מגדר. יש מקצועות שוחקים במשק שאין לנו אינטרס כחברה שימשיכו לעבוד בגיל מבוגר ולעומת זאת יש מקצועות שיש מקום לבחון רף הרבה יותר גבוה או ביטול פרישת חובה. גם הממשלה נותנת את דעתה בעניין והזדקנות האוכלוסיה נלקחת בחשבון, על כן אבקש לקבל את המסקנות של הכנס הזה כדי שאפשר יהיה להציג את הנתונים ולקחת אותם בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות."

 

בפתח הכנס נשאו דברים יו"ר מרצ, ח"כ גלאון וח"כ יחימוביץ';

ח"כ גלאון: "התפיסה לפיה אין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים, כדי להגדיל את הרזרבות בתקציב הביטוח הלאומי, מתייחסת לנשים ככלי לסגירת גירעונות תקציביים, מבלי להתייחס לעובדה שנשים הן עדיין סקטור מופלה לרעה בשוק העבודה בכלל ובגילאים המבוגרים בפרט."

 

"הדרישה לשוויון פורמלי במקום בו אין שוויון, צפויה להעמיק את הפערים ולהחמיר את מצבן הכלכלי של נשים ואת מעמדן בשוק העבודה. מצדדי העלאת גיל הפרישה דורשים להשאיר את הנשים שנים רבות יותר בשוק העבודה, אך מתעלמים לחלוטין מהעובדה שדרישה זו אינה עומדת במבחן המציאות. עבור 20% מהנשים העובדות משמעות העלאת גיל הפרישה היא לא שנים נוספות של עבודה, אלא שנים נוספות של אבטלה."


ח"כ יחימוביץ: "דחיית גיל הזכאות לפנסיה בלי יצירת תשתית רצינית של תעסוקה שוויונית לנשים בגילאי 50 ומעלה פשוט דנה ציבור ענק של נשים לחיי עוני, דלות ומחסור. יש מקום להפיכת גיל הפרישה לוולונטרי, עבור נשים וגברים העובדים במקצועות שאינם פיזיים, המעוניינים להמשיך לעבוד. אבל המציאות היא ש‏נשים רבות נפלטות מעבודה בגילאי 50 עד 54, ואף יותר בגילאי 55 עד 59. אני בת 55, ולצערי רוב הנשים בגילי משולות למתות בעולם העבודה. העלאת גיל פרישה תדון אותן לעוד עוני, בלי פרנסה וגם בלי פנסיה וקצבת זקנה."

 

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הציגה את עמדת בנק ישראל אשר תומך בהעלאת גיל הפרישה וציינה שיש לשלב כלים שיאפשרו לנשים להיקלט בשוק העבודה בגילאים מאוחרים:  "אנחנו בתהליך של עליה בשיעורי התעסוקה ולכן רוב אלו שמושפעות מעליית גיל הפרישה יהיו בעיקר נשים עובדות. אין ספק שזה דורש כלי מדיניות משלימים ונכון לעשות את הדברים בד בבד; נכון להאריך את משך התשלום של דמי אבטלה לעובדים מבוגרים, עידוד באמצעות תמריצים להעסקת עובדות מבוגרות. יש מקום להידוק של חוקי העבודה ובפרט איסור אפליה על רקע גיל ואני חושבת שצריך להקצות לנושא הזה משאבים כולל מתן הכשרות עם התמקדות באוכלוסייות של נשים עם מקצועות שוחקים. צריך לתת על זה את הדעת במקביל להעלאת גיל הפרישה."

"ככל שנקדים את העלאת גיל הפרישה ניתן יהיה לעשות זאת בהליך מדורג יותר שיאפשר למעסיקים ולעובדים להתאים את עצמם ולהיערך לשינוי מבעוד מועד ולהבטיח תעסוקה הולמת עד גיל הפרישה וחסכון פנסיוני הולם לאחריה."

 

בכנס נחשף מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ובו נתונים עדכניים באשר להיפלטות נשים משוק העבודה לפי גילאים ובאשר לעמדות השונות המושמעות בנושא (המסמך מצ"ב).