שלי על הדקירה במצעד הגאווה: "בסוף כל הסתה, הדרה, שנאה - נמצא האדם עם הסכין. האחריות על נציגי ציבור כבדה"

31 ביולי, 2015

שלי התראיינה בתוכנית "שישי בבוקר" בערוץ 10 עם יועז הנדל ואפרת שפירא רוזנברג והתייחסה לפיגוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים יום קודם ולהתפרעויות בבית אל השבוע.

מתוך דבריה על הדקירה במצעד הגאווה:
"שלי: בואו נדבר קודם על מה שקרה אתמול במצעד הגאווה. זה מסוג התזכורות האלה, בקול גדול. לפעמים נדמה לנו לרגע שאנחנו כבר חיים בחבה שהיא סובלנית, פלורליסטית, נורמלית. מצעד הגאווה בתל אביב יצא שמו לתהילה בכל רחבי העולם. תל אביב אופן ספציפי היא עיר שהיא גיי-פרינדלי בצורה חריגה. לפעמים אנחנו חיים באשליה. אני חייבת להגיד באופן אישי – אתמול חזרתי אחרי לילה בכנסת, ב-7 בבוקר הייתי בדרך לתל אביב. התלבטתי אם להישאר בירושלים למצעד ועשיתי לעצמי הנחה. אמרתי לעצמי שזה דבר שבשגרה. הקהילה לא זקוקה כרגע.
הנדל: אבל ירושלים היא לא תל אביב.
שלי: אני יודעת, אבל גם אני השתתפתי בכמה וכמה מצעדים בירושלים וזה הלך ונהיה מקובל יותר, סביר יותר, פחות מקור חיכוך. באמת יש זרם אחד בתוך החברה הישראלית שהוא זרם סובלני לחלוטין, פלורליסטי לחלוטין. אפילו זרם כזה שלא נותן את דעתו על כך שמדובר במאבק לשוויון זכויות.
הנדל: לא תמיד הוא פלורליסטי לכולם. הוא פלורליסטי לפעמים לכיוונים מסוימים.
שלי: בסדר, אני מעדיפה לייצר פלורליזם שמכיל את כל הקבוצות במדינת ישראל ולא מפליל קבוצה ולא מדיר קבוצה.
הנדל: את רואה את התגובות כלפי החרדים הבוקר. זה לא מבטא פלורליזם יותר מידי.
שפירא רוזנברג: פלורליזם לפעמים אומר להתנגד למי שהוא לא פלורליסט. אתה חייב להילחם על הפלורליזם שלך.
שלי: אבל צודק יועז. יש גם הסתה כלפי חרדים. יש גם שפה שהיא על גבול האנטישמיות כלפי חרדים. יש פוליטיקאים שניזונים משנאת חרדים. בכלל, מנוע של שנאה זה מנוע שהוא לפעמים נורא משתלם למנהיגים כי נורא קל לתפעל את המנוע הזה. זה שמן בגלגלי מערכות פוליטיות.
שפירא רוזנברג: זה מה שהלברטל (איש הציבור החרדי דב הלברטל) ניסה להגיד קודם לכן. הקו שמחבר בין הרבה אירועים זה הקו של השנאה.
שלי: גם המחוקק מצא לזה שם. קוראים לזה פשעי שנאה. הייתי מעדיפה לא לשים בסל אחד את כל הדברים הרעים והנוראיים שיש ביקום כולו ולשקשק אותם ביחד. היחס לקהילה הגאה הוא במידה רבה הפך להיות מבחן של נאורות ושל קידמה ושל סובלנות ושל צדק ושוויון בחברות מודרניות. אנחנו רואים בכל העולם גל מאוד גדול של נישואים ושל התראה של נישואים אזרחיים של בני אותו מין, של קבלה מוחלטת. אחרי שאמרתי את כל זה, מגיע הדבר הזה ואי אפשר להתייחס לזה בשום פנים ואופן כאירוע חריג, פשע שנאה של אדם יחיד ומטורף שהמשטרה הייתה צריכה לעקוב אחריו ואולי לעכב את שחרורו. אני לא רוצה לדבר בכלל על המחדלים המשטרתיים. אני רוצה להגיד שבסוף כל הסתה, בסוף כל הדרה, בסוף כל שנאה נמצא האדם עם הסכין, עם הגפרור, עם הרובה. לכן האחריות שרובצת לפתחם של נציגי ציבור במיוחד – ואני מדברת על פוליטיקאים חילוניים, על רבנים ועל כל מי שהוא מנהיג ומוביל קהילה – האחריות היא כל כך כבדה. המילה שנאמרת יש לה משקל. אנחנו אומרים שמילים לא הורגות. מילים לפעמים בהשתלשלות שלהן אחר כך יכולות גם להרוג.
הנדל: בואו נדבר על הפן החיובי. איציק שמולי יוצא הלילה בידיעות מהארון. ניסית לעודד אותו בעבר לצאת מהארון? הוא מנהיג.
שלי: קודם כל, זה לא סוד. איציק מעולם לא הסתיר זאת מסביבתו. יש הבדל בין מי שנמצא בארון ועוסק בהסתרה תמידית לבין מי שבוחר שלא להפוך את זה לנושא שבו הוא עוסק.
הנדל: הייתי אומר שהוא כן הסתיר את זה. הוא דאג שבתקשורת לא ידברו על זה. הוא היה במוד מסוים ועכשיו הוא קיבל המלצה מאוד אמיצה הבוקר פעם ראשונה.
שלי: אני שייכת לאלה שחושבים שכל אחד יצא בזמנו, על פי החלטתו ולפי שיקול דעתו ולפי הקונקסט שהוא חי בו – משפחתו, הקהילה שהוא חי בה. אני בטח לא שייכת לאלה שדוחקים באחרים לעשות זאת. איציק ואני חברים, אני מרשה לעצמי להגיד. הוא פוליטיקאי מכונן, באמת. שליח ציבור מוכשר להפליא. נכס גדול לפוליטיקה הישראלית. מנהיג. אני מאוד שמחה בשבילו וגאה בו על הטור שלו הבוקר. זה גם טור של הקשר. זה לא וידויי מזעזע – 'אני יוצא מהארון', אלא הוא שם את זה בתוך סוג של מכלול."

לאחר מכן התייחסה להתפרעויות השבוע בעקבות פינוי והריסת הבתים בבית אל:

"שלי: אני חושב שקואליציית נתניהו התגלתה בקלונה השבוע נוכח סיפור בית אל. משר חינוך שעומד על הגג ולא מגנה פורעים שמכים חיילים ושוטרים דרך שרת משפטים שמשתפת פעולה עם פורעי החוק ומעבירה להם מידע וכלה בהסלמה הממש פרועה של חבר הכנסת מוטי יוגב, שקורא לעלות עם דחפור על בתי המשפט.
הנדל: והתחרט.
שלי: מודה ועוזב ירוחם, אני מקבלת כל חרטה. אני רוצה לדבר על האמירה הזאת. האמירה הזאת היא לא רק אמירה של הסתה אישית נגד שופטי בית המשפט העליון. כמו שאמרנו לפי הפרסומות, בסופו של דבר המילים האלה מתרגמות בסוף במוחם של בודדים ויחידים לכדור, לגפרור, לסכין. אי אפשר להתעלם מהאחריות על המילים האלה. זה גם מרידה במלכות.
הנדל: זה הפוך מהממלכתיות של הציונות הדתית. אני מסכים איתך.
שלי: ההפך בממלכתיות. מרידה במלכות. בוז לריבון. בוז למוסדות המדינה.
...
וגם, יש עניין של תבונה. אנחנו בשיא השפל של יחסינו עם האמריקאים, נלחמים פה על שמץ של מעורבות בתוך הסכם וינה כדי להשפיע באיזו צורה על ההסכם ועל יישום ההסכם. אנחנו מודרים ממנו לחלוטין בגלל יחסי חוץ קלוקלים. אז עכשיו האצבע בעין הזאת? בסוף השבוע הזה הלקח הוא להודיע על 300 יחידות דיור חדשות? מדובר כאן גם בעניין מאוד לא חינוכי. הלקחים מהשבוע הזה צריכים להיות הפוכים לחלוטין. ראינו מערכת פוליטית שלמה שרוב רובה שייכת למיינסטרים הישראלי, את מפלגת הליכוד שהייתה מפלגה שגוננה על בית המשפט העליון, על שלטון החוק, בוחרת להזדהות עם הסמן הכי ימני, הכי קיצוני, הכי לא לגיטימי בעיני המתיישבים עצמם. היחיד שבעצם נהג בצורה ממלכתית היה שר הביטחון בוגי יעלון, שניצב לבד, לבד במערכה, כששרים אחרים או משתלחים בו או פשוט בוחרים לשתוק."

לצפייה בראיון המלא: