שלי על תקציב המדינה: "חבל שגם אנשים שיש להם כוונות חברתיות בסופו של דבר הולכים בעקבות נתניהו"

6 באוגוסט, 2015

שלי התראיינה בתוכנית "אולפן פתוח" בערוץ הכנסת עם אורית לביא-נשיאל, והתייחסה להצעת תקציב המדינה שאושרה אמש בממשלה, לפיטורי אורית פרקש מראשות רשות החשמל, למתיחות ביחסים עם ארצות הברית ולנושאים נוספים.

מתוך דבריה על תקציב המדינה ופיטורי אורית פרקש:

"שלי: יש כמה חלקים הם חלקים טובים (בהצעת התקציב), למשל העלאת קצבאות הילדים או העלאת שכר לחיילים הסדירים, אבל צריך לזכור את השורה התחתונה. בשורה התחתונה, כל התוספות המופלאות האלה יבלעו ולא נודע כי בא אל קרבנו בגלל שבמקביל, באותו זמן בדיוק, אותה יד שכאילו נותנת גם מקצצת 3% בתקציב. 3% זה 11 מיליארד שקלים, אורית. 11 מיליארד השקלים האלה יהיו פחות חינוך, פחות בריאות, פחות רווחה, פחות ביטחון פנים והמשך הצמצום של השירות שאזרחים רגילים מקבלים מהמדינה בדין ולא בחסד. אני אומרת 'רגילים' בכוונה, כי אלה העניים ומעמד הביניים. אנשים עשירים יכולים לקנות בריאות בכסף, יכולים לקנות חינוך בכסף ויכולים לקנות ביטחון בכסף. לכן זה מצער אותי שאנחנו שוב באותה טקסיות.
לביא-נשיאל: אומרים שרי הממשלה, כל אלה שאיימו שלא יצביעו בעד התקציב בגלל הקיצוצים, שבסופו של דבר הם קיבלו תופסות. אפילו בתחבורה הציבורית יוזילו את המחירים וקרוב לוודאי שיחסכו הרבה מאוד כסף לאוכלוסיות החלשות. הרי התקציב אף פעם לא יכול לתת מענה לכל הצרכים ולכל הרצונות, אבל יכול להיות שפה נקבע סדר עדיפות חדש וטוב לאזרחים.
שלי: שוב, אני חוזרת. יש כמה דברים, למשל הפחתת התעריפים של התחבורה הציבורית – זה צעד מבורך, מצוין. אני חושבת שהוא צריך להיעשות באופן כללי ולאו דווקא בגלל עבודות פיתוח הרכבת הקלה בתל אביב. הוא גם יהווה בדיעבד חיסכון למשק. אני לא אומרת שאין דברים טובים. אני רק אומרת שבקצה השני יש קיצוץ בכל השירותים החברתיים. כך בעצם לא נעשה דבר. אפילו להפך, נעשה דבר חמור יותר, כי קיצוץ של 3% בתקציב של אותם 11 מיליארד הם על חשבוננו, על חשבון השירותים שאנחנו מקבלים. זה לא משהו שמקצצים באיזה משרד שמן עם איש שמן שיושב שם. בסוף זה השירותים החברתיים. הדבר הזה בסוף מקטין את המדינה ומגדיל את התשלומים שאנחנו צריכים לשלם מהכיס שלנו על בריאות, על חינוך, על כל הדברים האלה שאנשים כבר יודעים שהם לא בחינם. הייקור הזה של השירותים הציבוריים קורה לא פעם אחת, אורית, חייבים להסביר את זה. זה לא שעכשיו מקצצים 11 מיליארד וזהו. זה 11 מיליארד בבסיס התקציב, והם יהיו לנצח נצחים בכל שנה. כשבשנה הבאה יהיה שוב קיצוץ הוא יהיה על הקיצוץ הזה. אנחנו בעצם נמצאים בסוג של מערכת סגורה כזאת עם המון יחסי ציבור אבל עם הקטנת השירות הציבורי. זה מאוד מאוד מצער אותי.
...
כל כך חבל לי שגם אנשים שיש להם כוונות חברתיות, את יודעת, בסופו של דבר נופלים לאותה רטוריקה, לאותה התנהלות כלכלית שהיא שייסד, פאר ורומם, וכולם הולכים בעקבותיו, בנימין נתניהו כשהיה שר אוצר ב-2003. את יודעת מה?
הדוגמה הכי טובה היא הכי ברורה: ההדחה של אורית פרקש מרשות החשמל. היא באה בגלל שאורית פרקש, שדאגה לציבור, אמרה שהמחירים המונופוליסטיים שמונופול הגז קובע ייקרו מאוד את מחירי החשמל לצרכנים ולתעשייה. אז עכשיו, במסגרת ההטבות והכופתאות שכאילו הציבור מקבל, יש איזו הנחה פתלתלה לאנשים עניים במחירי החשמל. אל תעיפו את אורית פרקש, אל תעיפו את דיוויד גילה, תקבעו מחיר נורמלי במקום שכל הכסף ילך לטייקוני הגז, ואז לא תצטרכו לתת הנחות מפותלות לעניים. יש כאן כסף גדול שנזרק לעומת כספים קטנים שמחולקים כנדבה.
לביא-נשיאל: אם אני מבינה נכון מדובר בביטול או הכפפה של רשות החשמל לשר האנרגיה ופיטורים של אורית פרקש, אבל יכול להיות שזה תואם את השקפת העולם של נתניהו ושל שטייניץ ולא הייתה להם ברירה.
שלי: לא זכור לי שאורית פרקש ודיוויד גילה מונו בזמנים של ממשלות סוציאליסטיות. הם מונות בממשלות נתניהו, צריך להגיד. הם פשוט גילו עמדה מקצועית עצמאית. זה לא שפרקש וגילה הם איזה שני אנרכיסטים משוגעים. הם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, מאוד ענייניים אגב. מה שמאפיין את שניהם זה שהם מאוד סולידיים. הם פשוט לא רצו למעול במקצועיות ובאמון שהתפקיד של רגולטור, שזה בין היתר דורש עצמאות – שהתפקיד דורש מהם. הם סרבו למעול באמונו של הציבור. הם רצו בסך הכל לעשות את העבודה שלהם. הרי נורא קל להתיישר לפי הדרג הפוליטי ולפי בעלי ההון. אחר כך גם תחכה להם משרה שמנה בסקטור הפרטי אם יתיישרו. הם נהגו באומץ שמתחייב מהתפקיד שלהם בצורה מאוד עניינית, מאוד לא פוליטית, צריך לומר, אבל דרג פוליטי פשוט בעט אותם החוצה. הם לא משרות אמון. הם לא מזכיר של ראש הממשלה או של שר האנרגיה. הם רגולטורים, הם עצמאיים. חובה עליהם על פי חוק להיות עצמאיים. כיוון שהייתה להם עמדה מאוד ברורה ומאוד חדשה שמונופול ומחירים מונופוליסטיים פוגעים קשות בציבור, פשוט ראשם נערף. פשוט ככה. זו דוגמה מאוד קשה לסקטור הציבורי ולרגולטורים – תשתקו, תתיישרו, תמעלו גם באמון שהמקצוע תובע מכם וגם באמון הציבור, ואז תצ'ופרו. אם תעשו את עבודתכם כהלכה פשוט ראשכם יערף."

לאחר מכן התייחסה ליחסי ישראל-ארצות הברית ולמתיחות בין ראש הממשלה לבין הנשיא האמריקני: "נתניהו שוגה שגיאה קשה מאוד בקרב שהוא מנהל מול הממשל האמריקני. זו פשוט טעות, בכייה לדורות. הסכסוך הזה שהולך ונעשה כבר יותר ויותר עם הממשל והמשך עבודת הלוביזם הפוליטי בתוך הפוליטיקה האמריקאית, בתוך הקונגרס האמריקאי – מה גם שאין לזה שום היתכנות. אם מישהו מדמיין שבעזרת הלובי הישראלי אנחנו נשיג שני שליש רוב בקונגרס שיעקוף וטו של נשיא אמריקאי, הוא אינו אלא שוגה באשליות, מטעה וגורם נזק בדרך. אני קוראת לראש הממשלה בנימין נתניהו להתעשת, לעשות סיבוב פרסה של 180 מעלות ולהתחיל לתקשר עם הממשל האמריקני, להפסיק לבחוש בפוליטיקה האמריקנית. זה פשוט מסכן אותנו, זה הופך אותנו לבלי רלוונטיים. אנחנו מודרים לחלוטין ממה שיקרה מעתה ואילך מול האיראנים. הוא לא יצליח לעצור את ההסכם הזה. צריך להתכתב עם מציאות ולא לחיות בפנטזיה ובסרט. אני חושבת שההתנהלות הזאת היא שגיאה קשה. אני באמת קוראת לראש הממשלה לחזור בו."

לצפייה בראיון המלא: