מכתב לראש הממשלה ושר האנרגיה בעניין ביטול מתווה הגז הממשלתי

1 בספטמבר, 2015

01/09/2015

י"ז באלול התשע"ה

 

לכבוד:

ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו;

שר האנרגיה, ח"כ ד"ר יובל שטייניץ

 

הנדון: ביטול מתווה הגז הממשלתי לאלתר

 

נכבדי,

בשל גילוי מאגר הגז הטבעי החדש במצרים, אשר משנה משמעותית את מפת משאבי הטבע האזורית, אני קוראת לכם להודיע על ביטול מתווה הגז הממשלתי בגרסתו הנוכחית, ולהתניע עבודת מטה – יסודית ושקופה, בפיקוח הכנסת – להסדרה נכונה ותקינה של משק הגז הטבעי בישראל, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ועל זכויותיהם של אזרחי ישראל בגז וברווחיו.

תגלית זו שומטת את הקרקע תחת הטיעון המרכזי והראשוני של ראה"מ והשר בזכות מתווה הגז בכלל, וכנימוק להפעלה חסרת התקדים של סעיף 52 בפרט -  נימוקים מדיניים-בטחוניים עלומים שהצריכו מתן הקלות בלתי סבירות וחסרות תקדים למונופול פרטי.

כך, בגרסת הבלמ"ס של חוות דעת המועצה לבטחון לאומי, נכתב בסעיף 11 כי "העמקת הקשרים המדיניים-כלכליים עם מצרים, באמצעות ייצוא גז טבעי בעת הנוכחית, יתרום תרומה ניכרת ליציבות במצרים ולביסוסה הכלכלי-חברתי, ובכך ישפיע באורח חיובי על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל." יצויין כי בפני הקבינט המדיני-בטחוני ובגרסה המסווגת של חוות הדעת הורחב טיעון זה ונמסרו פרטים נוספים בהקשר זה על מנת לבסס את הטיעון כי המתווה הכרחי.

בדומה, בנייר העמדה של משרד החוץ שנכלל במתווה הממשלתי נכתב כי "לייצור הג למצרים חשיבות אסטרטגית עבור ישראל בשימור ובפיתוח היחסים עם שכנתנו מדרום, ולשימור אינטרסים הדדיים ארוכי-טווח."

נוכח הגילוי, נשמע הטיעון כי כעת יש דווקא "לפתח מהר" את מאגר לווייתן כדי "להקדים" את פיתוח המאגר המצרי. לטיעון זה אין שחר. הערכות הזמן בשני המקרים, הן לגבי המאגר לחופי מצרים והן לגבי לווייתן זהות: חמש שנים. זאת לאחר שהמתווה איפשר ממילא לחברות לעכב את הפיתוח.

לפי נתוני חברות הגז עצמן, מאגר תמר מספק את צרכי המשק הישראלי, לרבות ייצוא לירדן ולרשות הפלסטינית, לחמש עשרה שנים לפחות. זה הזמן להרגיע את הרוחות ולתכנן בשום שכל מתווה חדש, כמו גם להביא בדחיפות רבה ביותר להנחת צינור שני בתמר, מהלך שהיה חייב להתבצע מזמן.

אציין כי אחת ההטבות המרכזיות לחברות הגז במתווה, בשם אותם אינטרסים מדיניים, היא האפשרות לייצא גז מתמר כבר עכשיו – בטרם פיתוח לוויתן. גם זה ירד מהפרק, וטוב שכך. כך יובטחו ביתר שאת צרכי המשק הישראלי.

כרגע אין אלא לברך על כך שהמתווה, ובו "פסקת היציבות" לעשר שנים לא נחתם. ישראל היתה מוצאת את עצמה כלואה לעשור עם מחירי גז גבוהים ביותר לתעשייה ולאזרחי ישראל, אל מול מציאות שבה הגז הופך לזול מאוד נוכח התחרות האזורית.

בשולי הדברים אוסיף, כי העובדה שחברת ENI ביצעה חיפושי גז נרחבים בשטחה של מצרים, לא נכללה בדו"חות של המטה לבטחון לאומי ושל משרד החוץ ולו בהערת אגב – מעלה תהיות קשות בדבר הרצינות והיסודיות של מסמכים אלו.

כעת, משהנסיבות השתנו – נקרתה בידיכם הזדמנות מחודשת לתקן את המעוות. הורידו מסדר היום את מתווה הגז והשליכו אותו לפח האשפה של ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, שם מקומו.

בברכה,

ח"כ שלי יחימוביץ'

 

העתק:

שר האוצר, ח"כ משה כחלון;

שר הכלכלה, ח"כ אריה דרעי;

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין;

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט;

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דייויד גילה;

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל;

יו"ר רשות החשמל, עו"ד אורית פרקש-הכהן;

מבקר המדינה, כב' השופט בדימ' יוסף שפירא.