שלי פונה לנתניהו בבלוג ערב נאומו באו"ם: "עשה מה שמצופה ממנהיג לעשות - הצג תוכנית כלשהי"

1 באוקטובר, 2015

הי זאת שלי, אין לי שום כוונה להיכנס לתחרות המעייפת והמטופשת שמתרחשת עכשיו - מי יוציא הודעת גינוי יותר חריפה נגד נאום אבו מאזן.
"פסימי", "מאכזב", "קשה", "עויין", "מתלהם", "אנטישמי", "שקרן", "מסית", "מדכדך", "הוכחה ניצחת", "גזר דין מוות על כל סכוי להידברות", "נסתם הגולל" – אוקי הבנו, מה עכשיו? נאום עוד יותר פסימי של נתניהו? עוד יותר עויין? עוד יותר סותם את הגולל? עוד יותר "מוכיח" לעולם שהם אשמים?
רגע, לא היינו רק עכשיו בסרט הזה שבו נתניהו מצחצח את חרבות הרטוריקה ויוצא לנאומים עטורי פאתוס וגימיקים והפחדות בדבר האיום האיראני – וחוזר בסוף הביתה עם זנב מקופל בין הרגליים ועם הסכם בינלאומי עם איראן על אפנו ועל חמתנו, שאנחנו מושלכים ומודרים ממנו בבושת פנים – נזק נטו לבטחונה ולמעמדה של ישראל?
שמעתי הבוקר את יועצו של נתניהו, מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד, מתפאר איך בנאום של נתניהו אנחנו כבר נראה לאבו מאזן מה זה. נו טוב. אבל גם, להפתעתי, שמעתי אותו אומר שצריך לקחת את דברי אבו מאזן ברצינות.
ובכן, גם אני מציעה לקחת ברצינות את האיום של אבו מאזן להשליך את מפתחות הרשות הפלשתינית ולפרק אותה.
זה תסריט שאבו מאזן מאיים בו כבר הרבה זמן, אבל בערוב ימיו הוא גם עשוי לממש אותו, ואז אנחנו במשחק חדש לגמרי, שבו נתגעגע, כן נתגעגע, למנהיג הפלשתיני המבוגר, הפסימיסט, המיואש, החילוני. נתגעגע לרשות שיש איתה תיאום בטחוני הדוק, וכוחות בטחון שאפשר לסגור איתם דבר או שניים, לרשות שמונעת אינתיפאדה שלישית, שעוצרת ורודפת ארגונים קיצוניים, לרשות שיש בה הרבה מאוד אזרחים שרוצים חיים נורמליים של פרנסה טובה ובטחון אישי.
במקום זה נקבל אזור עקוב מדם, ואקום שאליו יכנס תוך דקה וחצי כל ארגון איסלמיסטי קיצוני הזוי ופרוע, בית משוגעים שיש בו אין סוף בעלי בית נטולי עכבות עם אש קנאית בעיניים ונשק בידיים. וכל זה כאן, אצלנו.
ויש עוד תסריט.
שממש כמו שקרה עם איראן, יפסיקו לספור אותנו. שאבו מאזן יצליח להשיג את מבוקשו: הכרה במדינה תחת כיבוש. מה שאומר מדינה. מה שאומר שמדינה פלשתינית קום תקום על אפנו ועל חמתנו, לא בהובלתנו, לא בתנאים שלנו, בכפייה בינלאומית.
זה כבר קורה. החרמה כמעט מוחלטת של תוצרת יו"ש, שזולגת עמוקות גם לתוך הקו הירוק. הכרה הולכת וגוברת בישות פלשתינית מדינתית - באופן חד-צדדי, ללא ערובות בינלאומיות ומבלי שנקבל דבר בתמורה. אתמול הונף דגל פלשתין באום! בהשתתפות כמה ראשי מדינות מכובדות! בלי שמישהו שאל אותנו, בלי שנהיה בתמונה.
זה קורה במשמרת שלך ובאחריותך, אדוני ראש הממשלה (זה שש שנים) בנימין נתניהו, ואני לא רוצה לחשוב בכלל על מפלס ההתלהמות אצלך לו זה היה קורה לראש ממשלה ישראלי אחר.
וכן, אתה צודק. זה מקומם שהעולם כל כך מתעב את מה שאנחנו עושים ונותן הנחות מפליגות למדינות ולכוחות לא דמוקרטיים, אכזריים, ורצחניים. אבל זו עובדה. וזו עובדה שמסכנת אותנו יותר ויותר. ומנהיג נבון ואחראי מתמודד עם עובדות ועם מציאות ולא חי בסרט.
ביבי, אתה ראש הממשלה שלי, לא אבו מאזן. ממך אני מצפה ולך אני מייעצת לעלות הערב לדוכן הנואמים, להניח בצד את המכשירים המשומשים שלא צלחו, לא להתבכיין ולא להתקרבן.
לעשות מה שמצופה ממנהיג לעשות: להציג תוכנית כלשהי. משהו. אפילו בקווים כלליים. מה אתה רוצה, לא מה אתה לא רוצה. זה בדיוק תפקידך וזו חובתך כראש ממשלה. לשרטט אלטרנטיבה שיש בה חזון, אומץ ותקווה. אלטרנטיבה שיש בה לשנות את המציאות ולא להמשיך להיות קורבן שלה.
בהצלחה.