שלי בעקבות הפיגוע בשומרון: "אנחנו צועדים לקראת הסלמה. המסלול הצבאי לא יכול להיות המסלול הבלבדי."

2 באוקטובר, 2015

שלי התראיינה בתוכנית "שישי בבוקר" עם יועז הנדל ואפשר שפירא רוזנברג בערוץ 10 והתייחסה לפיגוע הירי אמש בשומרון. מתוך דבריה:
"שלי: בוקר מאוד קשה, הרצח של נעמה ואיתם הנקין. אני מודה שבאופן אישי אני לא מפסיקה לשחזר את המחזה הזה בראש ואת ארבעת הילדים מאחור שעדים לזוועה הזאת ולווידוא ההריגה. קשה לומר על פיגוע אם הוא קשה יותר או קשה פחות, כי בסופו של דבר אדם מקפח את חייו ויקיריו דואבים עד סוף ימי חייהם, אבל זה באמת אחד הפיגועים המזוויעים שראינו בעת האחרונה – עדות גם להסלמה מתמשכת במצב. צריך לזכור שגם ביחס לפיגוע הזה יש עוד כמות הרבה יותר גדולה של פיגועים שנמנעים בזכות כוחות הביטחון שלנו, בזכות כוחות הביטחון הפלסטיניים וגם בזכות שיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון שלנו לכוחות הביטחון הפלסטיניים.
הנדל: ואופרטיבית את מחזיקה בדעתו של הרצוג שצריך ללכת ליוזמה ערבית כללית? משהו של כולם ביחד שיעשו כאן שקט ושלווה?
שלי: אופרטיבית יש כמה רמות. קודם כל יש לנו צבא חזק וכוחות ביטחון מיומנים ואין שום ספק שהם צריכים לעבוד ובוודאי ללכוד את הרוצחים ולעשות כל מה שצה"ל יודע לעשות. יש לנו צבא מאוד מיומן וחזק. ברמה הביטחונית בוודאי שאנחנו חייבים להיות חזקים ולמנוע פיגועים, אבל המסלול הצבאי לעולם לעולם, לא בטרור ולא במלחמה, הוא לא יכול להיות מסלול בלבדי. הוא יכול להיות העדן והביטחון שעליו אנחנו נשענים כשאנחנו יוצאים לניסיון להביא פתרון מדיני. החיכוך המדמם הזה שגובה מאיתנו מחיר כל כך יקר חייב לבוא לפחות לידי ניסיון לפיתרון, כי אנחנו צועדים לקראת הסלמה מאוד קשה."
בהמשך התייחסה לנאומו של נתניהו אתמול בעצרת האו"ם:
"הנדל: שמעתי אתמול במפורש את נתניהו אומר 'שתי מדינות לשני עמים', בעצם אומר את מה שאתם הייתם אומרים באותה מידה אם הייתם שם.
שלי: אני לא מייחסת שום משמעות למילים האלה. ראש הממשלה הוא ראש הממשלה כבר שש שנים. היו לו אינסוף הזדמנויות להוכיח את מידת הרצינות והדבקות שלו. לגביו זו סיסמה וקלישאה ותו לא. אני ראיתי את הנאום הזה אתמול וליבי נחמץ. בואו נגיד את כל מה שצריך להיאמר – נתניהו נואם מעולה. לו הייתי צופה בהצגה הייתי אפילו מוכנה לקנות כרטיס והייתי נורא נהנית מההצגה הזאת. ביצועים מעולים, רטוריקה, קיטש ומוות, קלישאות וגימיקים, שתיקה אחת מביכה – אני חייבת לומר, הייתי במבוכה. הרגשתי מבוכה בזמן השתיקה. אבל אני שואלת את עצמי, האם ראש הממשלה שלנו כשהוא עולה לבמה ובשעות הארוכות ובימים הארוכים שהוא מקדיש לכתיבת נאומים, כדרכו – מה עובר לו בראש? האם הוא חושב איזה נאום נפלא אשא שיחרט בדברי ימי העולם ויכנס לספרי הנאומים או האם אדאג למדינתי? או מה התועלת שתהיה בנאום הזה? האם הייתה תועלת בנאום הזה? הנאום הזה היה מחזור של עוד מאותו הדבר. למה אנחנו מודרים? למה הושלכנו מהמשא ומתן של אומות העולם עם איראן?
שפירא רוזנברג: בגלל מה שאנחנו עושים או שזה ככה מאז ומתמיד? קודם עם יוסי ביילין ודני איילון דיברנו על 'עם בדד ישכון' עוד מידי בלעם. אולי זו המציאות וצריך להכיר בה.
שלי: אני חושבת שזו ממש לא המציאות. אני חובת שהיינו יכולים להיות חלק בלתי נפרד מהמשא ומתן עם איראן, אנחנו פשוט סרבנו להיות שותפים למשא ומתן הזה. אגב, ראש הממשלה עומד במריו גם היום. הוא לא מוכן לדבר על אובמה אפילו על חבילת פיצוי שתסייע לנו.
...
אין לי ציפיות מאבו-מאזן. יש לי ציפיות מראש הממשלה שלי, הגם שלא בחרתי בו. אני מצפה ממנו לפעול, אני לא רוצה להישמע פומפוזית – ברוח הציונות. מה זאת ציונות? ציונות זאת פעולה על המציאות. זה ניסיון לשנות את המצב. זה לא להיות קורבן פסיבי של המצב. הגענו למצב שבאיראן אנחנו קורבן כל כך פסיבי עד שאפילו המשפט המצוין 'כל האופציות מונחות על השולחן' הוא לא אופציה במצב שנוצר. וגם בזירה הפלסטינית אנחנו הופכים להיות קורבן של המציאות, אנחנו מגיבים למציאות, אנחנו לא לוקחים אחריות על היוזמה. הרי מה יקרה בעקבות חוסר המעש שלנו? אני יכולה עכשיו להגיד דברים חמורים ונוראים על אבו-מאזן מכאן ועד הודעה חדשה – הוא לא ראש הממשלה שלי. הציפיות שלי הן מראש הממשלה שלי.
שפירא רוזנברג: אבל איתו ראש הממשלה שלך צריך to do business, ואם אין עם מי לעבוד ואם אין עם מי לדבר – מה אפשר לצפות ממנו?
שלי: אז אני אגיד דבר שאולי לא יהיה נעים לאוזן – בקצב הזה אנחנו עוד נתגעגע לאבו-מאזן. אנחנו נתגעגע לאותו מנהיג זקן, ממורמר, פסימי, עיקש, חילוני אגב, לא קשור לשום כוח פונדמנטליסטי במזרח התיכון. איזה תחליף יבוא במקומו? אנחנו בוחרים עם מי אנחנו מדברים? או עם מי אנחנו לא מדברים? אז האופציה שלא לדבר היא לא מהאופציות שנמצאות על השולחן.
...
אני מעדיפה ראש ממשלה עם נאומים פחות נוצצים, פחות מהוקצעים, פחות מלוטשים, עם פחות גימיקים, פחות דם ואש ותימרות עשן – אבל שהם יתניעו גם איזה מעשה של אמת ולא רק יהיו רטוריקה בפני עצמה."
לצפייה בראיון המלא: