שלי על תקציב המדינה: "אותו ניתוק שגרם לחברי הכנסת להעלות את שכרם ב-1,000 שקל בחודש"

21 בנובמבר, 2015
האזינו:

שלי התראיינה בתוכנית "זירה חופשית" עם אלי לוי ויוסי מזרחי ברדיו חיפה, והתייחסה לאמירתו של כחלון השבוע במליאה לפיה באופוזיציה "ילדים זה נטל", לתקציב 2015-2016 שעבר השבוע בכנסת ולנושאים נוספים. מתוך דבריה:

"מזרחי: לא אוהבים ילדים אצלכם?

שלי: אני חייבת להגיד לך שהייתי די בשוק כששמעתי את זה, כי זה לא מתאים לו. זה משפט שממש זורע פירוד והוא מאוד אכזרי ומאוד לא נכון. הוא אמר 'אתם באופוזיציה לא אוהבים ילדים, בשבילכם ילדים זה נטל' כשהוא דיבר על קצבאות הילדים.
מזרחי: דרך אגב, לו ולהרצוג יש את אותו מספר ילדים. אז למה הוא אוהב והשני פחות?
לוי: כי הוא גדל בבית עם שמונה אחים.

שלי: הוא התכוון לקצבאות ילדים. אני באופן אישי גם נעלבתי, אני אומרת לכם את האמת, כי הוא מכיר את השקפת עולמי. אנחנו מיודדים, כחלון ואני. הוא גם מכיר את השקפת העולם של בוז'י, ובזה אנחנו מאוד דומים כבר הרבה שנים – אנחנו תומכים בקצבאות ילדים גבוהות. אנחנו התנגדנו תמיד לקיצוץ בקצבאות ילדים. אני חושבת שקצבאות ילדים זה המנגנון הכי מיידי והכי אפקטיבי לצמצום עוני בקרב ילדים.
לוי: הוא התנצל, שלי, על האמירה הזאת?
שלי: כן, זה קרה במליאה. סימסתי לו שזה לא מתאים לו, ואז הוא בא אלי והתנצל ואמר שהוא התכוון אלינו, שהוא התכוון ליש עתיד.
מזרחי: מה זה משנה? דווקא על יאיר אי אפשר להגיד את זה.
שלי: לא, כאן יש עתיד באמת בהשקפת עולמם רוצים לקצץ לקצבאות ילדים כי הם חושבים שזה מגיע רק לחרדים.
מזרחי: כי זה מה שבנימין נתניהו עשה ב-2003 כשהיה שר אוצר.
שלי: נכון, ובזה נתניהו ולפיד מאוד דומים בתפיסת עולמם הכלכלית. גם לפיד קיצץ בקצבאות הילדים. נכון שללפיד ולנתניהו יש השקפת עולם כלכלית דומה, אבל לשים אותו באותו סל כשאנחנו באופן קוהרנטי על פני שנים מתנגדים לדבר הזה ובאמת מאמינים בו בכל ליבנו, יש בזה משהו לא הוגן.
מזרחי: בואי נלך לתקציב הביטחון. האם תקציב הביטחון יהיה בסופו של דבר 56 מיליארד או 61 מיליארד. איך יודעים?
שלי: אז זהו, שאנחנו יודעים כבר שהוא יהיה 60.5 מיליארד ולא 56.5. זה דבר שמאוד מדאיג אותי. אני חברה בוועדת החוץ והביטחון וגם בוועדת המשנה לתקציב הביטחון. מה שקרה בסופו של יום, אחרי המון דיונים מאוד רציניים ואחרי שמערכת הביטחון שכנעה אותנו שהגיע הזמן לשים קץ לפרטאצ' הזה שבו מאשרים סכום מסוים בקריצה אחת גדולה ובשקר כלשהו אומרים 'יהיה בסדר, נעביר לכם אחר כך', ואחרי שהם ביקשו מאיתנו להצביע נגד התקציב בגלל הסוג הזה של הפרטאצ', פתאום נהיה איזה לילה של דיונים והקומבינה הרגילה חזרה ואנחנו חברי הועדה היינו צריכים להיות סטטיסטים בהעמדת פנים ובהופעה של האוצר ושל משרד הביטחון, שאומרים לנו 'לחצנו יד בלילה, הכל בסדר'.
לוי: גם מחיאות הכפיים האלה במליאה זה אירוע פתטי ומביך. מה זה, מוחאים כפיים?
שלי: בכלל, קרו כמה דברים בהתנהלות של ישיבות הכנסת. רגע, שנייה. רצנו בלי לסיים את עניין תקציב הביטחון. אני לא רוצה להיות במקום שאומר שצריך לקצץ וצה"ל שמן ואנשי הקבע מושחתים. אני לא שם. אני ממש מסתייגת מזה עמוקות ואני חושבת שאנשים צריכים לקבל תגמול נאות כדי להישאר בצבא ההגנה לישראל.
לוי: הם לא מושחתים, הם רק יוצאים לפנסיה בגיל 40 וחצי.
שלי: נכון, אז את המנגנון הפנסיוני באמת צריך לשנות וכולם מבינים את זה, אבל מכאן ועד להכפשה תמידית של מערכת הביטחון – אני ממש לא שם. אני לא אלעה אתכם בלמה. אבל זה לא יכול להיות שאתה מאשר סכום של 56.5 מיליארד ואתה יודע, אומרים לך, שמתחת לשולחן, מחוץ לתקציב, יש איזה בור סודי שיש בו עוד ארבעה מיליארד שקלים שיעברו לא בדרך תקינה ומתחת לשולחן. זה לא הגיוני. אתם יודעים, היו המון בלאגנים מסביב לתקציב. זה רב על זה, זה רב על זה, לזה קראו סחיטה קואליציונית, זה השיג ככה, זה השיג ככה – הכל מתגמד. זה גרעינים ובוטנים לעומת הארבעה מיליארד.
לוי: מה חשבת כשראית אותם מוחאים כפיים כמו, אני לא רוצה להגיד בשידור – גן ילדים?
שלי: אני לא אוהבת את זה וזה מאוד לא נהוג. אני חושבת שהכנסת בכהונה הנוכחית שלה, גם דיוני המליאה, עוברים משהו מאוד לא טוב תחת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
לוי: על מה מחאו כפיים, שלי יחימוביץ'? אנשים פה מתרסקים.
מזרחי: על זה ש-61 אנשים הצליחו להעביר תקציב.
לוי: מה הצליחו? אנשים אין להם פה מה לאכול. מה הצליחו?

שלי: אתה יודע מה, זה אותו ניתוק בדיוק ממה שקורה בעולם האמיתי שגרם לחברי הכנסת להעלות את השכר שלהם ביותר מ-1,000 שקלים בחודש. זה כאילו בועה נפרדת שמתקיימת מחוץ ליקום שבו חיים בני התמותה הרגילים, וכשחיים בבועה נפרדת אז יש מחזות כאלה כמו העלאת שכר מופקרת.
לוי: מה שהכי שלי, זה שהאנשים האלה גדלו במקומות הקשים ובשכונות הקשות, אבל כשהם קיבלו את הרכב ואת הלשכה ואת התואר הם שכחו מאיפה הם באו.
שלי: יש גם עוד משהו. הרבה פעמים פוליטיקאים, במיוחד כשהם נעשים יותר בכירים אבל גם לא, הם כבר מתרועעים עם אנשים אחרים ממה שהם נהגו להתרועע בעבר. ואז יש להם איזו תודעה עצמית כוזבת שהם עניים, כי הם מסתובבים עם אנשים נורא עשירים. אז זכר של 40,000 ברוטו ו-20,000 נטו זה נראה להם פתאום ממש עוני מרוד."

להאזנה לראיון המלא: