שלי לנציגי משרד החוץ בוועדת הכלכלה: "הדברים שאתם אומרים פשוט אינם נכונים"

4 בדצמבר, 2015

שלי הגיבה לדבריהם של נציגי משרד החוץ בדיוני ועדת הכלכלה במסגרת חובת ההיוועצות בטרם הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, וטענה כי דבריהם בעניין הנחיצות של אישור מתווה הגז הממשלתי אינם נכונים ומעידים על חוסר הכרות עם הנושא.

לצפייה בדבריה המלאים:

תוכן הדברים המלא:

ח"כ שלי יחימוביץ:

יש לי שני דברים לומר, לשאול, ואני גם אומר. קודם כל, אני מופתעת מחוסר הבקיאות שלכם בנושא ומדברים שנאמרו כאן ואין קשר בינם ובין המציאות. אני רשמתי כאן כל הזמן, אבל אני אתן רק כמה דוגמאות.
קודם כל, לגבי אירופה שמייחלת לגז שלנו. אירופה צורכת בשנה אחת כמות שדומה לכל מאגר לוויתן על כל הפוטנציאל שלנו, לכן זה כמו נמלה על גב של פיל, עם כל הכבוד לנו, באמת.
נובל לא תעזוב אותנו. האיום הזה, דורי (גולד, מנכ"ל משרד החוץ), שאמרת שהם פשוט יעזבו אותנו בגלל האקלים העסקי – ישראל זאת ביצת זהב עבור נובל. אין מועצת מנהלים בעולם שתאפשר לנובל לעזוב את ישראל. לכן זאת אמירה שאין מאחוריה דבר חוץ מסיסמאות שאנחנו מרבים לשמוע, ומצער אותי לשמוע אותך, שאתה איש מקצוע, אומר את הדברים האלה.
האמירה שמצרים ממש מתחננת לגז, פגש אותך הבחור הזה ואמר 'תנו לנו גז, אנחנו צריכים גז, אין לנו גז'. קודם כל, המאגר שהתגלה לחופי מצרים ביחד עם עוד מאגרים פוטנציאליים, עם שוניות אלמוגים שאלה מאגרים הרבה יותר כדאיים, הם יפותחו כבר עוד שנתיים לפני שלוויתן יפותח, אתם מבינים את זה? הם לא צריכים את הגז שלנו, וגם ככה ממילא הגז שלנו לא יועבר למצרים, זאת תחנת מעבר לצורך ייצוא לאירופה, לא לצרכי המשק המצרי. אתם אומרים דברים שאינם נכונים, פשוט מאוד. וזה מפתיע אותי.
רון אדם (נציג אגף הכלכלה במשרד החוץ):
אני לא יודע שמעבירים לאירופה גז? באמת.
ח"כ שלי יחימוביץ':
שנייה רגע, עכשיו תורי.
החלופה של ירדן היא בכלל לא איראן אלא מצרים. על זה מדובר, וכל איש שמתעסק בזה אפילו ברמה הכי רדודה בעולם יודע את הדבר הזה. גז מאיראן לירדן זה דרך דאעש, דבר שהוא מופרך. ולגבי ירדן והרשות הפלסטינית, אין לנו ויכוח. אנחנו רוצים להעביר להם גז, ואתם בוודאי יודעים, אני מקווה שאתם יודעים, שהחישובים לגבי מאגר תמר כוללים בתוכם גם את צרכי המשק הישראלי וגם את צרכי ירדן והרשות הפלסטינית לפחות ל-15 השנים הבאות. אני מקווה שאתם גם יודעים שהצינור לירדן הוא כבר ממש בתהליכי השלמה דרך ים המלח מאשדוד.
רון אדם:
אמרתי את זה כשלא היית פה.
ח"כ שלי יחימוביץ':
כן, אמרתם, אבל מצד שני – קודם כל לא שמעתי שאמרתם, אם אמרתם אז סליחה, ולכן הדיבור על איראן כמאיימת, כמי שתספק גז לירדן ולרשות במקומנו זה דבר מופרך וממילא הוא לא שנוי במחלוקת. אנחנו רוצים את הגשרים האלה.
ותאמינו לי – אתם לא מקשיבים לי, נכון?
דורי גולד (מנכ"ל משרד החוץ):
מקשיבים.
ח"כ שלי יחימוביץ':
אני אמרתי עכשיו עשירית מהדברים הלא מדויקים שאמרתם, וזה מאוד מצער אותי.
ולעניין השני, וכאן אני אהיה פוליטית. עד עכשיו לא הייתי פוליטית, אני גם באמת לא חושבת שזה עניין של –
ח"כ דוד ביטן:
בכלל לא. בכלל לא.
היו"ר איתן כבל:
לא חשוב, עזוב. עזוב, תן לה, בבקשה.
ח"כ שלי יחימוביץ':
תקשיב לי, אולי תשתכנע.
היו"ר איתן כבל:
שלי, בבקשה.
דוד, די.
ח"כ שלי יחימוביץ':
המאבק הזה התחיל, מי שהיו שותפים במאבק הגז ולצערי גם מי שתומך בדרך שלנו פוחד עכשיו מטעמים קואליציוניים – אבל זה התחיל עם מי שהיום מכהן כנשיא המדינה רובי ריבלין, ועם יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה, ועם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, והרשימה שלי עוד ארוכה לאנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית ששותפים פה למאבק הזה. אבל כאן אני שומעת את החרדה שלכם לזה שהפלסטינים, הדאגה הזאת שהפלסטינים יעברו לדפוס של שת"פ כלכלי בגלל הגז, שהגז יכול לחזק שלום עתידי, ההתרגשות שלכם מההודעה האמריקאית. גם אני נפגשתי עם הרבה גורמים אמריקאים שאני מודה אמרו לי את הדברים שאתם אומרים, בזה אני מסכימה אתכם, אבל באיזה תשומת לב ורגש ואכפתיות זה נלקח, כאילו ההשקעות בישראל עכשיו תלויות רק בפקקטה גז שנייצא מישראל על חשבון הביטחון האנרגטי.
לשמוע את זה בתוך סיטואציה מדינית שבה אנחנו עושים אפס פעולות לטובת קידום תהליך מדיני – מתי יהיו כאן השקעות? יהיו כאן השקעות אם נתחיל רק לשנע תהליך מדיני. אני לא אומרת שלום כולל במזרח התיכון, אני גם לא נאיבית, אני לא מגיעה מהנקודה הזאת. אבל כשישראל מתנהגת באפס רצון ואפס יוזמה להוביל מהלך מדיני, תוקעת אצבע בעיניים של האמריקאים, התחשבות היתר הזאת והציטוט מהמשפט הספציפי הזה בקשר לנובל אנרג'י – כן, ארצות הברית מגינה על נובל אנרג'י, חברה שלה, וארצות הברית בחיים לא הייתה נותנת פסקת יציבות ופירקה מונופולים של אנרגיה. לכן אני מבקשת כאן לומר כן דבר שהוא פוליטי – השקעות בישראל יהיו כשאנחנו נראה שפנינו, אני לא אומרת שכשיהיה שלום או כשיהיה הסדר, כשפנינו להסדר, ולא דרך כניעה דווקא במקום הזה, שיש בו כזאת נחיצות אקוטית לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.