שלי בבלוג על דו"ח ה-OECD: "חרפה למדינה שלנו, אבל בראש ובראשונה חרפה לעומד בראשה זה שבע שנים"

13 בינואר, 2016

שלי בבלוג: בשעה לא טובה, ובפעם הראשונה והלא חגיגית, הגענו למקום ראשון בעוני מבין כל מדינות ה-OECD. יותר ממקסיקו, יותר מטורקיה.
חרפה למדינה שלנו, אבל בראש ובראשונה חרפה לעומד בראשה זה שבע שנים ראש הממשלה בנימין נתניהו.
את מי הוא יאשים עכשיו? את הממשלה הקודמת שעמד בראשה? או את זו שלפניה שגם עמד בראשה? את ארגוני השמאל? את האופוזיציה?
הנתונים הקשים והארורים האלה, שהם תמונה חדה וכואבת של המציאות, הם סטירה מצלצלת למדיניותו של מי שעוסק בוקר וערב בהסחת דעת תמידית של הסתה, זריעת מדון, וחיפוש בוגדים, שעה שהוא מפקיר את אזרחיו לעוני ולטרור.
אלה נתונים שמגמדים כל התרברבות על כך שאנחנו אומת הייטק משגשגת.
מדינה חזקה, ציונית ואחראית, לא מפקירה המוני אזרחים לחיי עוני ודלות.
זו לא גזירת גורל, לא כוח עליון, ולא ארגוני טרור שבאו לפגע בנו - אלא תוצאה של מדיניות מכוונת, מודעת, אגרסיבית (ראו את מתווה הגז) שבבסיסה חיזוק החזקים והעשירים ביותר על חשבון הציבור.
שמירה עיקבית על שכר נמוך להחריד.
תהליך מואץ של מעבר מכוון ציני ואכזרי מהעסקה ישירה להעסקה בתנאי עבדות של עובדי קבלן.
אות קלון בינלאומי כזה הוא חמור וכואב יותר מכל גינוי בינלאומי. והוא כולו מעשה ידי אדם. שהוא לא יוסף.