שלי על דברי הרצוג: "משרדים חוסר יציבות אידאולוגית והתחשבות יתר בסקרים"

27 בינואר, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתוכנית "חוזר לכנסת" עם יורם מרציאנו ברדיו ירושלים, והתייחסה לדבריו של יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג לנשיא צרפת פרנסואה הולנד לפיהם פיתרון שתי המדינות אינו רלוונטי, וכן לציון יום השואה הבינלאומי.

מתוך דבריה על דברי הרצוג:

"מרציאנו: המילה שמאל הופכת להיות מילת גנאי. מטריד אותי העובדה שיושב ראש המחנה הציוני, מי שאמור להוביל את מחנה השלום במדינת ישראל, נוסע לצרפת, נפגש עם נשיא צרפת ואומר שאין עם מי לעשות שלום, חזון השלום נגוז, אין עם מי לדבר. אני לא יודע אם ביבי דיבר ככה בצרפת.
שלי: כמו שאתה יודע, יורם, גם אני כמוך ביום ראשון פתחתי את העיתונים וחשכו עיני, וגם הגבתי על הדברים. מי כמוך יודע, אתה מכיר את מפלגת העבודה, שאני באמת נמנעת מלתקוף את יו"ר המפלגה כבר הרבה מאוד זמן, נותנת לו שקט תעשייתי, מכבדת אותו אני חושבת שכבר שלוש שנים, אבל כאן היה משהו שהוא כל כך חריג ויוצא דופן עד שפשוט לא הייתה ברירה אלא להתייחס אליו. אתה בטח זוכר שכשאני הייתי יושבת ראש המפלגה תקפו אותי שאני לא עוסקת מספיק בעניינים המדיניים ושמה קודם כל את הדגל החברתי-כלכלי, אבל כאן יש משהו שהוא הרבה יותר בעייתי מסדרי עדיפויות או מלהניף דגל כזה או אחר. זה פשוט ביטול של כל האמונה שלנו וכל תפיסת העולם שלנו בכך שצריך לשאוף ולייחל להסכם עם שכנינו. מפלגת העבודה היא הרי לא הומוגנית ולא שיש שליט אחד שבוחר את הח"כים –
מרציאנו: כן, אבל בכל זאת אמירה כזאת של יו"ר מפלגה. אני מכיר את המוסדות של המפלגה. יש סיעה, יש מוסדות מפלגה. זו לא אמירה פשוטה של חבר כנסת בספסלים האחוריים.
שלי: זה בדיוק מה שאני אומרת לך. מה שהתכוונתי לומר זה שגם אם תיקח את כל הספקטרום של הח"כים וחברי המפלגה, יש קונצנזוס ובאמת אמונה אחת שהיא מכוננת ומאחדת את כולם שחייבים שיהיה תהליך מדיני, שחייבים לשאוף לשלום, שאי אפשר לבטל פרטנר מהצד השני – במיוחד אם זה אבו מאזן, שאמנם לא אוהב אותנו אהבה יתרה אבל בסך הכל הוא מנהיג רציונלי וחילוני ומי שיבוא אחריו בוודאי יהיה גרוע ממנו. וגם אי אפשר לבטל את העובדה שיש קשרים ביטחוניים מאוד ענפים עם הרשות הפלסטינית לכוחות הביטחון שלנו. יש כמה דברים שהם באמת ביסוד של השקפת העולם שלנו, ומה שבוז'י אמר להולנד היה ההפך המוחלט של השקפת העולם שלנו.
מרציאנו: אולי אלה סקרי סוף השבוע? אולי סקרי דעת הקהל, אולי הכניסה של גבי אשכנזי למפלגת העובדה?
שלי: עוד לפני שמדברים על זה, קודם כל, במהות – זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום.
מרציאנו: אני מדבר על המהות שבאה כתוצאה מהדברים הפרסונליים.
שלי: נכון, ואני מבינה פוליטיקאים שבכל זאת מתחשבים קצת בדעת הקהל ואפילו פוליטיקאים מהמחנה שלנו שחותרים למרכז.
מרציאנו: כן, אבל לא להפוך להיות ליכוד ב'. מי צריך בחירות? בואו נצביע לליכוד ישר, נתמזג עם הליכוד, ביבי צדק לאורך כל הדרך וצריך להגיד שמפלגת העבודה רימתה את הציבור.
שלי: היטבת להגדיר את זה. זה לא לחתור למרכז, זה לחתור להיות ימינה מנתניהו. אני לא חושדת בבוז'י שהוא נעשה יותר ימני מנתניהו, ולא רק שאני לא חושדת אלא שאני לא חושבת שיש איזה ימני במדינה ששמע את בוז'י ואמר 'וואלה, הוא נהיה ימני, אולי אני אצביע בשבילו עכשיו'. אני חושדת שזה משדר בעיקר היעדר יציבות אידאולוגית וקצת באמת התחשבות יתר, אני אומרת את זה בעדינות, בסקרים, בכל מיני טרנדים פוליטיים, ברצון למצב את עצמך במקום מסוים. גם זה לגיטימי לפוליטיקאי, אבל לא באופן כל כך מוחלט, לא בהיפוך פתאומי באיזו הודעה לעיתונות שכל חברי המפלגה מתבשרים על כך ש'נ.ב., החלטתי לעדכן את עמדותינו המדיניות והן התהפכו ב-180 מעלות'. זה דבר שבמפלגה דמוקרטית שמקיימת שיח אסור לעבור עליו לסדר היום. אני גם שמחה שלא הייתי היחידה ושזה עורר באמת תגובות מאוד עזות, ובצדק. טוב שאנשים שלנו עירניים ולא נותנים בקלות שכזו למחוק את סדר היום שלנו לטובת שיקול פוליטי כזה או אחר."

בהמשך התייחסה לנתונים שהתפרסמו היום לפיהם אלפי ניצולי שואה בישראל חיים מתחת לקו העוני. מתוך דבריה:

"שלי: יורם, אני אענה לך משהו שאולי לא תצפה לשמוע. אתה יודע שאני בת של ניצולי שואה. שני הסבים ושתי הסבתות שלי נספו בשואה. אני חיה את העולם הזה. מטריד אותי שגם ביום הבינלאומי לציון השואה אנחנו מתעסקים בזה, ואני אגיד לך את זה משתי זוויות. אלף, לאדם זקן אסור להיות עני ולחטט בפחים בין אם הוא ניצול שואה ובין אם הוא לא ניצול שואה. גם זקנה מרוקאית לא צריכה לחטט בפחים. לכן אני חשה תמיד איזו צרימה, דווקא כבת של ניצולי שואה, אני חשה צרימה שזאת הסיבה שזקנים צריכים לחיות בכבוד, העובדה שהם ניצולי שואה. זקנים צריכים לחיות בכבוד, נקודה. וגם אני חושבת, ואתה יודע שהדאגה לזקנים ולחלשים היא בראש סדר היום שלי, אבל אני חושבת שלציין את יום השואה הבינלאומי בדבר הזה, שהוא צריך להיות לחם חוקנו יום-יום ושעה-שעה, לדאוג לעניים שבינינו, לציין את יום השואה הבינלאומי באזכור הזה באופן ספציפי – גם זה לא נכון. כי יש לנו כל כך הרבה לקחים מוסריים, לאומיים, אוניברסליים ואישיים להפיק מהשואה, לכן אני בצער לא רוצה להמשיך את הקו הזה, שאני יודעת שהוא במידה רבה מאוד פשוט להרבה אנשים – 200,000 זקנים ניצולי שואה מחטטים בפחים. יש יותר זקנים מחטטים בפחים, וזה מטריד אותי מאוד מאוד."

להאזנה לראיון המלא: