שלי על נעילת בית הנשיא בפני זחאלקה: "כזאת אראה וכך אעשה"

25 בפברואר, 2016

שלי בבלוג: עוד שיעור מדוייק באזרחות מהאזרח מספר אחת. ואיזה כיף שיש מישהו ללמוד ממנו.
אותו נשיא חכם ואמיץ, שהתייצב בלי למצמץ נגד החוק לסילוק ח"כים בידי חבריהם, סוגר את דלת מעון הנשיא, ושוב בלי למצמץ, בפני חבר כנסת שהוא סולד מהתנהגותו.
בכך הוא מביע את הזעזוע ואת הגינוי שלו כלפי ביקורו של זחאלקה בבית משפחות הרוצחים.
קודם הוא שולח לו מסר שלא להגיע, ואחר כך, כשזחאלקה מתעקש להגיע כאורח לא קרוא – הוא מוותר על הנימוס ונועל בפניו את דלת משכן הנשיא.
ככה, בתכונות שכל כך חסרות היום בהנהגת המדינה, בעדינות, בממלכתיות ובתקיפות הוא קובע את גבולות הגזרה של הדמוקרטיה הישראלית: לא אחוקק נגדך חוק, אבל אינך רצוי בבית הספר הממלכתי שלי.
הנשיא גם לא היסס לבטל הופעה מתוכננת של הזמר עמיר בניון במשכן, רגע אחרי שהזמר המוכשר השמיע דברי בלע וגזענות נגד הציבור הערבי.
לא מזמן הייתי בארוע עצוב, מצחיק ומרגש לזכר חבר שלי, השר אורי אורבך. מיכל, אלמנתו של אורי, הזמינה אותי. היא אמרה לי שעמיר בניון ישיר באירוע, ואני התכווצתי. אחר כך קראה לי את שמות הדוברים, ראשון היה רובי רבלין, שכמוני, היה חבר טוב של אורי.
את בטוחה שרובי מגיע? שאלתי אותה, וליתר בטחון בררתי בעצמי. אכן מגיע. אכן הגיע.
אכן סגר לפניו את דלת בית הנשיא אחרי שהתגזען, אבל שנה אחרי, בארוע לזכר חבר אהוב, הוא מוחל ולא פוסל. מיד ידעתי שגם אני באה בלי היסוס.
בדרך כלל אני מחליטה בעצמי, מתוך עולם הערכים שלי, מה אומר ומה אעשה.
וכמה נדיר, אבל איזה כיף זה, כשיש אדם כמו הנשיא, שאפשר, לפעמים, פשוט להתבונן בו, ללמוד ממנו, לשאוב השראה, לסמוך על החלטותיו, ולומר: כזאת אראה וכך אעשה.