שלי על חוק שכר הבכירים: "כחלון - שר האוצר הראשון שמעז להישיר מבט בפני החזקים ולקחת להם משהו קטן"

30 במרץ, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכנית "עושים צהריים" עם נחמה דואק בגלי צה"ל, והתייחסה לשכרו של יו"ר אפריקה-ישראל לב לבייב שעומד על פי הפרסומים על כ-12 מיליון שקלים בשנה ועל החוק להגבלת שכר הבכירים שעבר השבוע בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. מתוך דבריה:

"דואק: מה לא בסדר בשכרו של לבייב? חברה אמנם ציבורית, נסחרת בבורסה, בעבר היא הרוויחה הרבה מאוד כסף, והיא רוצה לתת לבעלים שהוא גם המנכ"ל, לתת לו שכר טוב כדי שירומם אותה מהמקום הנמוך שהיא נמצאת.

שלי: טוב, במקרה הזה אני חושבת שאפילו השאלה הזאת היא סוג של שאלה לגיטימית שאני יכולה לענות עליה לחוד, היא בכלל לא עולה על הפרק כיוון שאפריקה-ישראל רשמה אתמול אזהרת עסק חי והיא רושמת הפסדים של יותר מ-2 מיליארד שקלים. מדובר בחברה מפסידה, וכשהחברה הזאת מפסידה זה אומר שאת ואני וכל מי שמאזין לנו עכשיו מפסיד גם, כי כל החסכונות שלנו, כל חיסכון שיש לנו עלי אדמות לרבות הפנסיה, נמצא בדיוק בחברות האלה.
דואק: כן, אני מקווה מאוד שכל מנהלי קופות הגמל וקופות הפנסיה לא שמים אף גרוש בחברת אפריקה-ישראל כבר מספר טוב של שנים. יש להניח, אני לפחות מקווה.
שלי: לא, לא. זה ממש לא נכון, כיוון שהמשקיעים המוסדיים, שהם המתווכים בין הכסף שלנו לבין אותן חברות ציבוריות שבהן המנכ"לים ויושבי הראש מקבלים שכר עתק שאנחנו משלמים להם, המשקיעים המוסדיים ממשיכים להיות בחברות האלה ולשבת בדירקטורים שלהם. אפריקה-ישראל רשמה הפסד אדיר של 2.3 מיליארד שקלים, אז גם מי שטוענים שכל הגאונות וכל הרווחים של החברה, רק המנכ"ל ועוד כמה בכירים צריכים לקבל בונוס על זה – גם הטענה הזאת באפריקה-ישראל פשוט שומטת את הקרקע מתחת לטיעון הזה. את יודעת, אני גם נורא מתפלאה על הדירקטורים שישבו ואישרו לו את השכר הזה. אני לא מבינה איך הם ההינו. הרי הם ידעו את מצבה הכספי של החברה. איך הדירקטורים האלה –
דואק: בעיקר נציגי הציבור בדירקטוריון, שעליהם חובה כפולה ומכופלת.
שלי: בוודאי, בוודאי. אני בכלל הייתי מצפה מהם לפחות לתבוע להפקיע את אפריקה-ישראל מידי לבייב, לשקם אותה ולהציל את הכסף של החוסכים שכבר מזמן לא נהנים מהפירות של ההשקעה בחברה.
דואק: העברתם השבוע בכנסת את הגבלת שכר הבכירים ל-2.5 מיליון שקל. יש לציין, אנשים לא לגמרי ערים לעבודה, שאפשר לשלם להם יותר, רק שזה לא יוכר לחברה כהוצאה לניכוי במס, ויהיה על זה מס יותר גדול. כלומר רקפת רוסק-עמינח (מנכ"לית בנק לאומי) תוכל להמשיך ולהרוויח 8 מיליון שקל, רק זה יעלה לה יותר כסף.
שלי: זה מאוד תיאורטי, כי הסנקציה פה היא הרבה יותר גדולה מזה שזה לא יוכר במס. כאן באמת המצאנו את המנגנון הזה של תקרה מתקפלת. זה אומר שאם תיקח לעצמך נגיד עוד מיליון שקלים בשכר, זה לא רק שהמיליון האלה לא יוכרו, אלא זה גם ילך אחורה כמו בתמונת מראה וזה כבר שני מיליון שלא יוכרו. זה כבר קנס, זה לא סתם. לכן אני רוצה לראות עכשיו דירקטורים שמאשרים שכר כזה, אחרי העונש הכבד. אבל אל תשכחי את הגזר.
דואק: אפרופו העניין הזה, שר האוצר כחלון מבקש להחיל את אותה הגבלת שכר גם על מנכ"לים ויושבי ראש של חברות ציבוריות, כאלה שנחסרות בבורסה. כלומר לב לבייב מרגע זה לא יוכל לקבל יותר מ-2.5 מיליון שקל, אם אנחנו מדברים על המקרה הנוכחי. את תומכת?
שלי: תומכת באופן חד משמעי ורוצה לשבח את שר האוצר משה כחלון גם על החוק שעבר וגם על הכוונה שלו להחיל את החוק הזה לא רק על חברות פיננסיות, שזה חברות ביטוח ובנקים, אלא גם על חברות ריאליות. אנחנו מדברים, למשל, על השכר של ניר גלעד או לב לבייב. אני גם רוצה לומר לך, הצעת החוק הזאת הרי במקור היא שלי, זה מאבק שאני התחלתי, אבל הוא לא יכול היה להגיע לידי גמר אלמלא הרצון האמיתי והכן של שר האוצר להחיל את החקיקה הזאת. אני חייבת לומר שהוא שר האוצר הראשון שמעז להישיר מבט בפניהם של החזקים ביותר ולקחת להם איזה משהו קטן, כי אני מניח שהם יסתדרו בסוף עם ה-2.5 מיליון שקלים בשנה. עוד דבר אחד אני רוצה להגיד, הם יכולים לקחת יותר מ-2.5 מיליון, אבל אז הם יצטרכו גם לשלם יותר לעובדים הכי עניים והכי חלשים בחברה, שזה בעיני הדבר היפה והמוסרי ביותר בחוק הזה. קחו יותר, אבל אז תצטרכו לשלם יותר גם למנקה, למשל."

להאזנה לראיון המלא: