שלי על דברי איילת שקד: "מסע מתוכנן לפגיעה בעצמאות בית המשפט העליון"

5 באפריל, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, והתייחסה לדבריה של שרת המשפטים איילת שקד כנגד שופטי בג"צ בעקבות פסיקתם בעניין מתווה הגז. מתוך דבריה:

"צרור: את דרשת מראש הממשלה נתניהו לפטר את שרת המשפטים.
שלי: כן. אני שמעתי גם את כבוד השופטת עדנה ארבל והיא אכן אמרה דברי טעם רבים ודברי חוכמה ועדינים, היא הייתה מאוד עדינה בדבריה. מה ששמענו אתמול מפיה של מי שמופקדת על מערכת המשפט, שרת המשפטים איילת שקד, לא היה ביקורת. זו הייתה השתלחות פרועה, זו הייתה הפחדה. צריך לזכור שהיא עומדת בראש הוועדה למינוי שופטים –
צרור: את חושבת שזו הייתה הפחדה? היא באה עם נאום מאוד מנומק. קראתי את כולו. הוא מחזיק טיעונים.
שלי: ועל כן אני משוכנעת פי כמה וכמה שלא מדובר באיזו פליטת פה אלא מדובר במסע מתוכנן שבסופו של דבר יש לו מטרה בקצה. המטרה היא לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון, להטיל עליו מורא של פוליטיקאים ולהשפיע על החלטותיו. זה דבר שהוא חמור בעיני מאוד. אתה יודע מה, אם אני אחפש איזו דרך להשוות את הדברים, אז שווה בנפשך את שר הביטחון בוגי יעלון תוקף את צמרת הפיקוד של צה"ל בצורה כזאת. שווה בנפשך את שר החינוך נפתלי בנט תוקף בצורה ברוטלית כזו את המורים. הדבר הזה לא קורה כי יש עניין של ממלכתיות ואחריות בעת כהונתך כשר בלי קשר לעמדות הפוליטיות. זו לא סוגיה של ימין-שמאל, זו סוגיה של אחריות ממלכתית. המתקפה אתמול, לא היה בה ולו גרגר אחד של ממלכתיות. היא הייתה פרועה, היא הייתה מסוכנת. נכון אמרה כבוד השופטת ארבל: מעמדו של בית המשפט העליון ומעמדה של הפרקליטות, אלה כלים בסיסיים. האמון של הציבור בגופים האלה הוא כלי בסיסי לחיים תקינים שלנו, להגנה על החלש מפני החזק, ליצירת איזה ערכאות שהאדם הפשוט יכול להגיע אליהן.
צרור: כל מה שאת אומרת עכשיו לא נוגע בעצם לשאלה האם הבג"צ היה יכול להחליט את מה שהוא החליט בעניין פסקת היציבות. את אומרת את זה כי זה רוח הדברים.
שלי: נכון. רינו, אנחנו דיברנו לא פעם בעניין מתווה הגז ואתה בטח מנחש שיש לי מה להגיד גם לגופו של מתווה הגז. עלי אין מגבלות כפי שעדנה ארבל מטילה על עצמה, למרות שהיא כבר לא מכהנת כשופטת. אבל אני רוצה גם שהציבור יבין שבג"צ, לצערי אגב, למפח נפשי, לא נכנס לסוגיות המתווה עצמן. לא נכנס לא לסוגיות כלכליות, לא לסוגיות אנרגטיות.
צרור: כן. היא טוענת שברגע שהוא ביטל את פסקת היציבות הוא בעצם ביטל את כל המתווה.
שלי: זה נכון. הרי למה פנינו לבג"צ? פנינו לבג"צ בגלל שנרמסו הזכויות והחובות שלנו כחברי כנסת.
צרור: ועל זה בדיוק אני רוצה לשאול. אחד הסעיפים המרכזיים בטיעון שלה הוא שעמותות וחברי כנסת שמקדמים את כל העמדות הפוליטיות שלהם בכנסת ישראל, כאשר הם נכשלים הם עוברים לבג"צ ועושים את כל הפעולות האלה דרך הזירה המשפטית. על כך היא כועסת במיוחד. איך את רואה את זה? האם זה סביר?
שלי: ראשית, השרה איילת שקד עוד לא קיבלה את הזכות ואת הסמכות לקבוע מי רשאי לעתור לבג"צ ומי לא. גם כאן אפשר להרים גבה בתימהון. על כן גם עמותות, גם חברי כנסת וגם אנשים מהיישוב יכולים לפנות לבג"צ לבקש סעד. כאן אפילו לא היה אלמנט של אחרי שהכנסת אמרה את דברה, כי זה בדיוק העניין. כנסת לא אמרה את דברה. לא ניתנה לנו הזדמנות לדון בחקיקה מרחיקת הלכת שקשורה במתווה הגז. ויתרה מזה, מה אמר בג"צ? בג"צ לא נכנס לגופו של מתווה הגז. הוא רק אמר 'אתם לא יכולים להתחייב עכשיו שכל הממשלות הבאות שיבחרו באופן דמוקרטי אחריכם, ממשלת ישראל, יהיו מחויבות לכל שלל החקיקה שאתם העברתם ולא יהיו זכאיות בכלל לשנות גם אם המצב ישתנה'. בג"צ אמר יותר מזה. הוא אמר שממשלה לא יכולה להחליט שהיא עצמה לא תשנה את החלטותיה, ולא משנה מה יקרה מסביב. זו הייתה פסיקה שהיא מאוד מצמצמת. העתירה נגעה להמון דברים ובג"צ החליט לא להיכנס לגופו של עניין אלא רק לרמיסת החוק ולכבילת הידיים של חברי הכנסת והממשלות הבאות. לכן בעיני ההחלטה של בג"צ היא נכונה. היא לא מספיקה. אני הייתי מייחלת לפסיקה שהיא יותר נחרצת ביחס למתווה. אבל רינו, חשוב לי להגיד. לפני שנתיים אנחנו עתרנו לבג"צ בסוגיית יצוא הגז ובג"צ לא קיבל את העתירה שלנו. בעתירה הזאת, אגב, אני חושבת שהייתי חברת הכנסת היחידה שלא מהימין, אם אני זוכרת נכון. לא, נדמה לי שאבישי ברוורמן ואני, והיו שם גם מי שמכהן היום כנשיא המדינה, רובי ריבלין, וגם משה גפני. עתרנו ובג"צ לא נענה לעתירתנו. האם מישהו מאיתנו העלה בדעתו להשתלח בבית המשפט העליון כפי שמרשה לעצמה שרת המשפטים איילת שקד? יש כאן התפרעות.
צרור: קיבלת תשובה מראש הממשלה על הדרישה שלך?
שלי: לא, לא קיבלתי. אבל קיבלתי תגובה פומבית מאיילת שקד שקבלה על כך שמי שרוממות חופש הביטוי בגרונם סותמים לה את הפה. אז אני לא מבינה את ההיגיון הזה, רינו. במסגרת חופש הביטוי לה מותר להשתלח קשות בבית המשפט העליון ולי אסור למתוח ביקורת על דבריה? כל תפיסת הדמוקרטיה וחופש הביטוי משובשת כאן לחלוטין. באמת, אני מצפה ממנה למינימום ממלכתיות בכהונה הכל כך חשובה הזאת של שרת המשפטים."

להאזנה לראיון המלא: