שלי בערוץ הכנסת: "ההחלטה על תקציב דו-שנתי - פוליטית ולא כלכלית"

3 במאי, 2016

שלי התראיינה בתכנית "אולפן פתוח" עם אורית לביא-נשיאל בערוץ הכנסת, והתייחסה למצבם של ניצולי השואה בישראל, לפרסומים לפיהם סיכמו ראש הממשלה ושר האוצר על תקציב דו-שנתי לשנים 2017-2018 ולאפשרות של כניסת המחנה הציוני לקואליצייה.

בפתח דבריה התייחסה למצבם של ניצולי השורה בישראל. מתוך דבריה:

"שלי: בעשר השנים שאני חברת כנסת לא היה חוק אחד, מהלך אחד, ועדה אחת או החלטה ממשלתית אחת למען ניצולי השואה שלא הייתי חלק ממנה ופעילה בה. הזמן הולך ואוזל. הם הולכים ומתמעטים. אני כן רוצה לומר שכרגע במשרד העבודה והרווחה נעשית עבודה טובה. אני חייבת לומר את זה ביושר. צריך להאיץ את התהליכים האלה. יחד עם זה, בכל זאת, מכיוון ששאלת אני רוצה לומר על זה משהו. אותי מטריד שבעיקר ביום השואה מדברים על זה. אותם זקנים הם עניים וקשה להם, גם נפשית, רבים מהם פגועים נפשית 365 ימים בשנה ולא רק ביום השואה. אני רוצה להגיד לך עוד דבר. אני חושבת שלשום זקן אסור למות קשיש ועני ובלי שיניים ובלי משקפיים ובלי מזון בסיסי שהוא זקוק לו ובלי כבוד, בין אם הוא ניצול שואה ובין אם הוא לא ניצול שואה. כאן אנחנו מגיעים כבר לסוגיה יותר שורשית של מידת ההזנחה של השוליים העניים, המרודים והסובלים ביותר. הדבר הכואב ביותר הוא שמדובר במעט מאוד אנשים, באמת. מדובר במעט אנשים. מדינת ישראל הגדולה והחזקה, ואנחנו גדולים וחזקים, יכולה לדאוג להם.
לביא נשיאל: נראה לך שהיו מגלים ש-400 מיליון שקלים לא הגיעו ליעדם וזה היה עובר בשקט אם אלה לא היו ניצולי שואה שלא יכולים לעמוד על הזכויות שלהם?
שלי: לא. אני מנסה לדמיין אם זה היה קורה חלילה לאיזה תאגיד עסקי או לאיזה בעל הון מוקף לוביסטים.
לביא נשיאל: או קבוצה שיש לה לובי פוליטי חדש וקשרים חזקים.
שלי: כן. שוועתם כבר הייתה עולה השמימה. שוב אנחנו מגיעים כאן לחוסר הפה וחוסר הקול שיש לקבוצות הכי חזקות לעומת הקול האדיר שמקבל מיעוט זעיר של הציבור בישראל. אבל כאן זה חורה שבעתיים כי האחריות לגורלם של ניצולי השואה היא אחריות שהיא גם לאומית, גם היסטורית, גם מוסרית ובוודאי שהיא גם פרסונלית.
...
שלי: צורם לי מאוד ובכל פעם מקומם אותי מחדש שזה עולה באופן מיוחד ביום השואה דווקא, ואני בת לניצולי שואה. שני ההורים שלי הם ניצולי שואה. הסבים והסבתות שלי נספו בשואה. בגלל שאנחנו לא פותרים את זה 365 ימים אחרים בשנה, אז במידה מסוימת אנחנו מציינים את יום השואה דרך הפריזמה הזאת. צריך להגיד גם שהרוב המכריע של ניצולי השואה, שבאמת לא זקוקים לזה ולכן כל כך מעטים הם אלה שזקוקים לזה, כן בגופם, בנפשם ובמעשיהם הם השואה והתקומה. הם הקימו כאן משפחות לתפארת. הם באו כאודים מוצלים, ילדו ילדים, הילדים שלהם השתלבו בחברה הישראלית ונכדיהם וניניהם כנ"ל. סיפורם שם ניצולי השואה הוא סיפור מופלא של תקומה במדינת ישראל. דווקא לכן חורה כל כך שלאותם מתי מעט לא נמצא מהקופה שיש בה כל כך הרבה."

על התקציב הדו-שנתי אמרה:
"שלי: אין שום סיבה כלכלית לתקציב דו-שנתי. הדעת נותנת שמידי שנה, בטח כשהאתגרים כל כך משתנים, אגב לרבות האתגרים הביטחוניים, הם הכי כאוטיים בעולם, ובטח שבכל שנה אם יש משהו לא מפתיע זה שקורה בה משהו מפתיע – אז בוודאי שנדרש בכל מדינה מערבית מתוקנת תקציב חד-שנתי.
לביא נשיאל: אז אם אמרו שנייצר מנגנון שבאוגוסט 2017 נעשה הערכת מצב. לא נפתח את התקציב מחדש, לא נטלטל את הממשלה שגם ככה כרגע נשענת על 61 חברי כנסת, אלא נעשה הערכה מחדש של המצב הכלכלי בעוד שנה ונראה אם צריך לעשות תיקונים. בשביל זה יש ועדת כספים של הכנסת.
שלי: אני חייבת לבשר לך שהמנגנון הזה כבר קיים ממילא. ממילא ברור לחלוטין שבתקציבים נעשים שינויים. מוסע ההעברות בוועדת הכספים הוא המוסד המוכר ביותר והוא קורה חדשות לבקרים. גם אחרי שהתקציב עובר. לכן מנגנון של תיקונים בשפיל או אפילו החלטה על קופסא או הגדלת גירעון בגלל אירוע לא צפוי בגלל מלחמה – כל הדברים האלה טמונים מלכתחילה בתקציב, גם כשהוא לשנה. אבל ברור לחלוטין, ואין מה להתייפייף ולהתקשקש כאן, שהרצון לעשות תקציב דו-שנתי הוא לא רצון כלכלי אלא הוא רצון פוליטי.
...
שלי: זו החלטה פוליטית, היא נועדה להבטיח שקט תעשייתי לראש הממשלה בראש ובראשונה. אגב, היא מחלישה את השותפות הקואליציוניות שלו. ברור לחלוטין שזו דרישה של נתניהו, כי השותפות הקואליציוניות כן רוצות פעם בשנה את המנגנון שיאפשר להן לתבוע פעם בשנה את מה שהן רוצות לפי השקפת עולמן."
על האפשרות של כניסת המחנה הציוני לקואליציה הוסיפה:
"לביא נשיאל: זה חלון הזדמנויות יקר מפז, כי אם החלון הזה נסגר והולכים לתקציב דו שנתי, עכשיו זה החלון שבו מפלגת העבודה אם היא נכנסת לקואליציה יכולה להשפיע על התקציב בנושאים שחושבים לך.
שלי: בגוף השאלה טמונה התשובה. אורית, אני ממש מתנצלת שאני נותנת לך את אותה תשובה מאז הבחירות, אבל אני אצטרך לחזור על זה ולהגיד שוב. מלכתחילה אחרי הבחירות האלה לא אמרתי שיהרג ובל יעבור, לא תקום ממשלת אחדות. אמרתי שאם תקום ממשלת אחדות פריטטית של שתי מפלגות גדולות עם קווי יסוד משותפים מדיניים, כלכליים, אזרחיים, חברתיים –
לביא נשיאל: אז האם עכשיו זה חלון הזדמנויות - ?
שלי: חלון הזדמנויות למי? לנתניהו לקבל רוב קואליציוני?
לביא נשיאל: אני אגיד לך את התזה שלי. התזה שלי אומרת שגם את וגם אחרים בכירים במפלגת העבודה צריכים לעשות תפקיד שר אחד לפחות לפני שהם מסתערים ואומרים עוד פעם שהם רוצים להיות מועמדים לראשות ממשלה או להנהיג את המדינה. כרגע אנחנו לא רואים באופק בחירות ואנחנו לא רואים שמפלגת העבודה יכולה להוביל את המדינה, כלומר להגיע לעמדת הנהגה. לכן תפקיד של שר יכול לתת גם לך וגם לאחרים במפלגת העבודה את ההזדמנות לשבת ליד שולחן הממשלה, לקבל החלטות, לשבת בפורומים סגורים ומצמצמים ואז לבוא עם הניסיון המיניסטריאלי לתפקיד הבא.
שלי: זו הייתה שאלה ארוכה. קודם כל, ברור שאני רוצה להיות שרה בכירה מאוד ולקחת את היכולות שיש לי וליישם אותן באופן רוחבי כדי לממש את השקפת עולמי, אבל לא בכל מחיר. לא בכל מחיר. כבר אמרתי לא לתפקידי שרים שהוצעו לי בעבר, לרבות שר אוצר. למה? לא כי לא רציתי להיות שרת אוצר. אני מאוד רוצה להיות שרת אוצר. אלא שבתנאים הפוליטיים שהיו, כשהיה ברור שמי שנותן את הטון הוא בנימין נתניהו והיכולת לממש את השקפת העולם שלך בתפקיד השרה היא בין 0%-15%, אני נותנת לך נתון ריאלי, אז בוודאי שאסור לזחול לממשלה כזאת. אז אני אומרת לך דבר והיפוכו – כן, אני רוצה להיות שרה; לא, אני לא מוכנה להיות שרה שהיא קבלנית ביצוע של בנימין נתניהו.
לביא נשיאל: בעוד שבועיים תהיה ועידה של מפלגת העבודה. את יודעת האם תונח הצעה לדיון על כניסה אפשרית לממשלה?
שלי: ההערכה שלי היא שלא.
לביא נשיאל: אם תהיה כזו הצעה - ?
שלי: את מחזירה אותי לתשובה הראשונה. והיה ותתחולל דרמה מאוד גדולה ויפתח תהליך שלום וקווי היסוד יפתחו ובהם ייכתב שתי מדינות לשני עמים ומשא ומתן מיד ו-ועידה איזורית ושינויים תקציביים דרמטיים וחקיקה אזרחית שונה לחלוטין אז אנחנו בעולם אחר. אבל אנחנו לא בעולם הזה, אנחנו בעולם הריאלי שבו יש ממשלת ימין שהיא גם ימין מדיני, גם עם פגיעה מאוד עמוקה בדמוקרטיה ובכל הדברים שאנחנו מאמינים בהם. לכן ההתכנות לתסריט שאני מתארת כקו פרשת מים, ההתכנות לזה היא מאוד נמוכה. אני לא אומרת שהיא אפסית."

לצפייה בראיון המלא: