שלי בבלוג: "מסעם של יוצאי אתיופיה לארץ יסתיים רק כשיזכו לשוויון מלא"

5 ביוני, 2016

שלי בבלוג: בסרטון - שהבת שלי צלמה בטקס שהשתתפה בו - בנות מנתניה, שגם להן כמו לרבים מיוצאי אתיופיה, קרובי משפחה שנספו בדרך האיומה והמפרכת מאתיופיה, דרך סודאן, לישראל.
הביצוע היפיפה והנוגע ללב שלהן לשיר של שלמה גרוניך, היה באחד הטקסים הרבים שהתקיימו בימים האחרונים, בשקט ובכאב, לקראת יום הזכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרך לישראל. יום הזכרון הוא היום, בצד יום ירושלים.
יותר מ 4000 ילדים נשים וגברים מתו במסע הרגלי הזה בעת "מבצע אחים". 8000 אחרים חולצו במבצע הרואי של צה"ל, המוסד והסוכנות היהודית, מסודאן, לאירופה, ומשם לישראל.
שליש קהילה אבד. זה אסון שקשה לתאר, והוא הותיר אובדן נורא וצלקות עמוקות עד עצם היום הזה.
ביציאת מצריים שלהם, לעבר סודאן, כתחנת מעבר לישראל – מתו כה רבים מרעב, מצמא, מתשישות ומחולי. אחרים נטרפו בידי חיות, אחרים נרצחו בידי שודדים, חיילים סודניים, או מורי דרך שניצלו את תמימותם ואת כיסופיהם לישראל. משפחות שלמות נספו והותירו ניצולים מעטים, שכעת כבר חיים בינינו והעמידו ילדים וגם נכדים.
סיפור המסע של יהודי אתיופיה לא הסתיים עם הגיעם לישראל. המדינה שלנו, למודת הצלחות כבירות בקליטת עליה, לצד שגיאות מחפירות – היתה אמורה שלא לשוב על שגיאות העבר.
אלא שזה לא קרה, ויוצאי אתיופיה נאבקים יום יום ושעה שעה בגזענות עמוקה, גלויה וסמויה, מבנית ואישית. רק כשיזכו לשוויון מלא, רק כשנרחיק מאתנו כל שמץ של גזענות, יסתיים המסע הזה.

לצפייה בסרטון המלא בעמוד הפייסבוק של שלי: