שלי על תרגילי הסדר בצה"ל לכבוד מנכ"ל גוגל: "בושה וחרפה. מתכוונת להשתמש בכל כלי פרלמנטרי וציבורי כדי שלא נראה מחזות כאלה שוב"

21 ביוני, 2016
האזינו:

שלי בבלוג: בושה וחרפה. בחום של 35 מעלות, בסיס שלם, על טייסיו, חייליו, מפקדיו, תקציביו, מטוסיו ומזל"טיו – מרקד לפני הנהלת חברה פרטית שבאה לביקור, משתחווה לפניה ומרצה אותה בסילסולי דוגמנות.
איפה הגבולות, איפה הממלכתיות, מי יחליט לאיזו חברה פרטית מתחנפים ולמה, מה הקשר להגנת המדינה ולאתוס הצה"לי, כמה עלתה ההשפלה הזאת ולמה.
זה הדבר הבא? שחיילים יסתדרו בצורת הלוגו של נייקי? טנקים בצורת התינוק של במבה? מטוסי קרב ישאירו שובל לבן בצורת קפה ומאפה?
צה"ל הוא צבא העם. נקודה. לא הצבא של אריק שמידט מנכ"ל גוגל ולא של בעלי המניות שלה, עם כל הכבוד (ויש) לביצועים של גוגל ולהישגיה. חברה שאגב משלמת אפס מיסים בישראל.
בחצרים שרתתי עוד לפני שיצאתי לקורס קצינות. אני אוהבת את הבסיס הזה וקשורה עד היום לאנשים שהכרתי בו. כשראיתי את הסרטון הזה, שחיל האוויר בעצמו (!) צילם, וכרמלה מנשה הכתבת לענייני צבא ובטחון של קול ישראל חשפה, נצבט לי הלב.
זה בסיס שבנוסף ליעדיו המרובים ומשימותיו המורכבות, הליבה שלו היא בית הספר לטייס. אותו בית ספר שממנו יוצאים לוחמים מעולים, השמים נפשם בכפם במשימות שנועדו להגן על המדינה. הם לא צריכים להשתחוות לאריק שמידט.
זה לא חינוכי, זה לא צה"לי, זה מופרך. טיפלתי בעבר בתופעות כאלה, חשבתי שזה מאחורנו, מתברר שלא, ואני מתכוונת להשתמש בכל כלי פרלמנטרי וציבורי שיש ברשותי כדי שלא נראה מחזות כאלה שוב.
לצפייה בסרטון בעמוד הפייסבוק של שלי:

 

(צילום: אודי אבן חיים).

(*במקור שומעים את המוזיקה של Top Gun שאי אפשר להעלות בגלל זכויות יוצרים)

 

להאזנה לדיווח של כרמלה מנשה על הפוסט של שלי ביומן הערב של רשת ב':