שלי על התחדשות גל הפיגועים: "אי אפשר להמשיך בהיעדר מוחלט של חזון. האחריות על הדרג המדיני."

1 ביולי, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכנית "זירה חופשית" עם אלי לוי ויוסי מזרחי ברדיו חיפה, והתייחסה להתחדשות גל הפיגועים בשבוע האחרון, להסכם הפיוס עם טורקיה ולדרישת המשפחות להביא את גופות יקיריהן לקבורה משבי החמאס בעזה. מתוך דבריה:

"מזרחי: מה שלומך?
שלי: בסדר גמור. הפיגועים מעידים על מצב הרוח כמובן. כנראה שגל הפיגועים, כמו שנוהגים לומר, לא שכח כלל ועיקר.
מזרחי: אז אם פתחת עם זה בואי נתחיל עם זה. יש שר ביטחון חדש. את רואה התנהלות אחרת או שהוא לא באמת מסוגל לעשות משהו?
שלי: אני לא רואה התנהלות אחרת. אני רואה המשך של רצף הפיגועים באמת מסוג חדש לחלוטין, כיוון שהמוטיבציה לפחות בחצי מהם היא לא מוכתבת ע"י ארגונים והיא לא באה מהסתה של השלטון או של מערכת החינוך, כמו שנוהגים לחשוב. ההשראה היא הרשתות החברתיות. זה דבר חדש לחלוטין, קשה מאוד להתמודדות לכוחות הביטחון – שעושים אגב עבודה מדהימה, הם מצליחים לסכל את רוב הפיגועים למרות שהם קשים לסיכול.
מזרחי: אז אולי צדקו שמה שיהיה הוא שיהיה.
שלי: אתה יודע מה? אני אגיד על זה כמה דברים ברשותכם, בקצרה. אחד, לא על צה"ל לבדו יבוא הפתרון לסכסוך המדמם הזה, עם כל הכבוד הרב מאוד וההערכה הרבה מאוד שאני חשה לעבודה של צה"ל ושל השב"כ בכל הנושא של הפיגועים. אי אפשר להמשיך לחיות תחת היעדר מוחלט וטוטאלי של חזון ואיזה ניסיון לפתרון, להסדר מדיני. האחריות הזו מוטלת על הדרג המדיני. במקום זה אנחנו רואים שממשלה שמורכבת כולה מאנשים שבעבר הבטיחו שהם יחסלו את הטרור ושלהנייה יש 24 שעות ועוד כהנה וכהנה דברי שחץ ורהב.
מזרחי: הוא כבר לא אומר את זה.
לוי: כן, עבר חודש שלם.
מזרחי: מאז שהוא על הכיסא הוא הלך שמאלה.
שלי: כן, אני מזכירה לכם שמנתניהו, דרך בנט ועבור בליברמן כמובן, מדובר באנשים שטענו שיש בידם את נוסחת הקסם לטיפול בטרור. במקום זה אנחנו רואים פעולות שהן בגדר סוג של נקמה והוצאת קיטור, אבל בטח אין להם שום משמעות.
לוי: חברת הכנסת יחימוביץ, הזמנו אותך לדבר על טורקיה. בשעה הראשונה ראיינו את יו"ר המפלגה שלך הרצוג, והוא עקץ אותך ואמר שאת אסטרטגית גדולה כשאמרנו שאת תומכת בהסכם והוא פחות.
שלי: טוב, אני לא אתייחס להערות שוביניסטיות. אני אתייחס לגופו של עניין. הגופו עם טורקיה הוא הסכם מאוד חשוב. מדינת ישראל עם מעצמה כטורקיה כבעלת ברית אסטרטגית היא חזקה הרבה יותר ממדינת ישראל בלי הסכם כזה. ולכן כשראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל הסכם כזה, אני יכולה לומר כמובן שלו אנחנו היינו מובילים הסכם כזה והוא היה באופוזיציה הוא היה קורע אותנו לגזרים, ואני יכולה להגיד שבוזבזו שש שנים – אבל כיוון שהמעשה הוא נכון אין טעם להיות דובי לא-לא ולהגיד לא על כל דבר באופן אוטומטי. אופוזיציה צריכה להיות אופוזיציה קונסטרוקטיבית.
מזרחי: אז בואי נסתכל על התוכן. הסכם שבא ואומר ששלחנו חיילי צה"ל שהוכו ונדקרו על גבי האונייה – ואנחנו נפצה את הצד השני? איפה הסבירות?
שלי: זה לא סביר, זה מעצבן, זה מקומם, זה משפיל, זה מרתיח, ועדיין – כשעושים בחירה מדינית היא צריכה להיות מפוקחת. החצי-התנצלות הזאת שבאה לידי ביטוי באותם 20 מיליון דולר פיצויים היא באמת מרתיחה. אין לי שום מחלוקת על זה. אבל כשאתה שוקל מהצד השני את המשמעות של הברית המחודשת הזאת, עם חילופי השגרירים, עם שיתוף הפעולה הביטחוני, עם ההשפעה שיש לטורקיה על הזירה הסורית ועל מניעת השתלטות של איראן באמצעות החיזבאללה, עם הקשרים שיש לטורקיה ברצועה ואתה מבין את העוצמה של הקשר הזה, אז אין ברירה ולפעמים עושים החלטות שיש בהן גם צפרדעים מרגיזות, אבל ההחלטה הגדולה היא החלטה טובה. זה הכל.
לוי: אגב, איפה את במאבק של משפחת גולדין ושאול? הם היו השבוע בכנסת. אלייך הם לא הגיעו?
שלי: לא, אבל אני מכירה את שתי המשפחות היטב. אני גם הייתי אצל שתי המשפחות בבית.
לוי: אם הם היו שואלים אותך, את היית ממליצה להם להקים אוהל מחאה?
שלי: אני לא יכולה לענות לך על השאלה הזאת. קטונתי, ואין אלא להתבונן בהכנעה על משפחות שאיבדו את היקר להן מכל. אני לא יכולה לשים את עצמי במקומן. אני יכולה רק להשתתף בכאב הנורא שלהן ובצער שלהן ובאבל שלא יגמר לעולם. אני לא יכולה בכלל לעוץ להן עצה. אני מבינה לליבן.
מזרחי: מהצד השני, עסקה נוספת בדמות עסקת שליט – את בעד?
שלי: בדמות עסקת שליט? אתם שואלים אותי שאלה כללית?
מזרחי: כן, כי הרי השאיפה היא להגיע להסדר בסופו של דבר. השאלה אם הסדר כללי של מאות או אלף מחבלים תמורת שתי גופות זה סביר בעינייך?
שלי: אז קודם כל, אני לא משווה את זה לעסקת שליט. עם כל הרצון הכל כך טבעי וכל כך מוצדק של המשפחות לקבור את מתיהן, גלעד שליט היה חייל שנשלח למשימה והוא ישב בשבי כאדם חי. לכן בכל זאת יש הבדל בין הדברים, אם כי גם למשמעות של קבורה בכבוד ומנוחה נכונה – יש לזה משמעות עמוקה אמדו אצלנו ביהדות בעיקר. לכן קשה להשוות בין שני הדברים. אני חושבת שהערך להשיב שבויים הוא ערך מאוד חשוב והוא חלק מהבסיס לאמון שהורים כמוני חשים כשהם שולחים את הילדים שלהם לצבא. לכן אני הייתי בעד עסקת שליט, אבל חשוב לי לומר לכם משהו בהקשר הזה. כשהייתה עסקת ג'יבריל ושוחררו יותר מאלף מחבלים עם דם על הידיים ביניהם ולרבות קוזו אקמוטו, זו הייתה עסקה איומה בתמורה לשלושה חיילים שלנו, זה היה בתחילת-אמצע שנות ה-80, הייתה מהומה רבתי ו-ויכוח פוליטי נוראי בארץ. ואז גאולה כהן, שהייתה מראשי המתנגדים לעסקה הזאת ועמדה בראש חוצות, היא הייתה אז חברת כנסת מ"התחייה", היא התנגדה בתקיפות רבה. שאלו אותה, אבל מה היית עושה אם צחי היה בשבי? הכוונה לשר צחי הנגבי, בנה. והיא אמרה שאם צחי היה בשבי, הייתי נלחמת כמו לביאה כדי שהעסקה הזו תצא אל הפועל. אז זה ההבדל בין החלטה מדינית או פוליטית לבין רגש שם אם ושל אב שהוא לגיטימי."

להאזנה לראיון המלא: