"החלטות הקבינט - מתכון להעצמת הפיגועים ולהמשך שפיכות הדמים"

3 ביולי, 2016
האזינו:

שלי התראיינה ביומן הצהריים של רשת ב', "בחצי היום" עם אסתי פרז, והתייחסה להתחדשותו של גל הפיגועים בשבוע האחרון, להחלטות הקבינט המדיני-ביטחוני וכן לדבריו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן המאשימים את הפייסבוק בחבלה במאמצים להילחם בהסתה לאלימות ברחוב הפלסטיני. מתוך דבריה:

"פרז: האם את סבורה שלצד החלטות הקבינט יש מקום לתהליך מדיני זה לצד זה?
שלי: התשובה היא מובנת מאליה. אני שמעתי חלק מהרשימה שמנה ראש הממשלה בנימין נתניהו ואני חייבת לומר לך, אסתי, שבשביל זה לא צריך קבינט מדיני-ביטחוני ולא צריך ממשלה. בשביל זה מספיק מח"ט האוגדה. הוא יודע לעשות את הדברים בשטח שצריך לעשות. מדובר בישיבת קבינט ובישיבה ממשלה שאין להן שחר. למה אין להן שחר? כי הם לא מתוות שום מדיניות, וזה תפקידו של הדרג המדיני – להתוות מדיניות. את העבודה של ההתמודדות הביטחונית עם הפיגועים צה"ל עושה מצוין, השב"כ עושה מצוין. הם עושים עבודה מעולה. כמות הסיכולים רבה הרבה יותר מכמות הפיגועים. אבל איפה הממשלה בכל הסיפור הזה? הכל על כתפיו של צה"ל? הכל על הכתפיים של כוחות הביטחון? זה פשוט בלתי סביר, לא הגיוני. אין חזון, אין פתרון, אין דרך, אין אפילו מחשבה על דרך – ולכן אנחנו בסיטואציה האומללה הזו, שבה בסופו של דבר מאשימים את פייסבוק.
פרז: תכף נגיע לפייסבוק. אין חזון, את אומרת, אבל אולי יש חזון – חזון שונה משלך. אנחנו שומעים על הפשרה של מכרז לדירות בקרית ארבע ואולי יהיו עוד הפשרות, דיבורים של הבית היהודי על סיפוח מעלה אדומים. יכול להיות שזו הבשורה שמביאה הממשלה הזו. האם זו הבשורה הנכונה?
שלי: ברור לחלוטין שמדובר בשגיאה קשה ביותר, גם ברמה המיידית של הניסיון למגר את הפיגועים. כל אקט כזה מלבה את השטח, מגביר את העוינות וגם צריך לצרף אותו לצעדים נוספים, כמו עוצר וענישה קולקטיבית. תשאלי את הדרג הצבאי בכל רמה ובכל שכבה והם יגידו לך שזו טעות וזו שגיאה והמטרה שלהם היא להקל על הסגר ועל העוצר. אני מדברת על הדרג הצבאי, על האנשים המקצועיים והמיומנים והלא-פוליטיים. הם רוצים שכמה שיותר עובדים פלסטיניים יצאו לישראל, כמובן בבדיקות הביטחוניות המתאימות. זה הדבר שמבחינתם מפחית מתח ומפחית פיגועים. לכן אנחנו רואים כאן שורה של צעדים, גם הצעדים הפופוליסטיים האלה שנועדו להשביע את רצונו של הימין, שנוכח שממשלת הימין לא מצליחה לסכל פיגועים למרות הבטחותיה הגרנדיוזיות, וגם יצירת יותר מתח ויותר עיוניות בשטח. מה שקיבלנו מישיבת הקבינט זה מתכון להעצמת הפיגועים, לעוד פיגועים ולהמשך שפיכות הדמים. בסופו של דבר, צריך סדר יום מדיני. בכל ההחלטות האלה אני לא מוצאת אפילו שמץ של סדר יום מדיני. גם לא סדר יום מדיני ימני. פשוט כלום.
פרז: אבל אולי אי אפשר סדר יום מדיני כשבצד השני אין אף אחד. 'אין פרטנר', אומרים שרים בממשלה. אבו-מאזן ממשיך להסית. מערכת החינוך שלהם ממשיכה להסית. הוא גם לא רוצה להיפגש בשום הזדמנות עם אף אחד מנציגי ישראל, בטח לא עם ראש הממשלה. אז עם מי?
שלי: וחסר צעדים אחרים שאפשר לעשות? כמו למשל אותה יוזמה ערבית שליברמן לפתע דיבר עליה. מה קרה לה? כמו למשל ניסיון לייצר ועידה איזורית, כמו למשל ניסיון כן לגשר על הפערים, כן למצוא רעיונות פורצי דרך, כן להתניע איזה תהליך. אפס המעשה הזה, הקיפאון המוחלט, וחוסר הרצון – את יודעת מה, אסתי, אני אגיד לך יותר מזה. ההסכם עם טורקיה, הסכם שברכתי עליו, אני חושבת שהוא טוב, הוא מצוין, הוא נחוץ לביטחונה של ישראל ולמעמדה האסטרטגי. מסתבר שכשראש הממשלה רוצה הוא יכול. הוא יכול כנגד דעת קהל שלא מחבבת את הרעיון, הוא יכול כנגד שותפיו הקואליציוניים. אני לא יכולה שלא להסיק מזה שבכל מה שנוגע לפתרון מדיני כלשהו של הסכסוך המדמם הזה שגובה מאיתנו מחיר כל כך יקר וכל כך כואב, הוא פשוט לא רוצה והוא מנציח את הסיטואציה המדממת בכל פעם.
פרז: אז אולי אם הייתם נכנסים לקואליציה שלו, אולי הייתם יכולים את הרעיונות שאת נותנת, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם מה שראש המפלגה שלך רוצה – אולי הייתם יכולים להסיט את ראש הממשלה לכיוון שלכם.
שלי: אני מרבה לשמוע את השאלה הזאת, ואני חושבת שלא רק שהדבר הזה לא נכון, כי את יודעת, בסופו של דבר צריך להפיק לקחים מהעבר – בכל פעם שמפלגת העבודה יצקה מים על ידיו של מנהיג ימין, ובראש ובראשונה נתניהו, בכל פעם שהייתה קבלן ביצוע של ממשלת נתניהו, מדיניותו של נתניהו התבצעה במלואה ואנחנו היינו עלה התאנה וגם אכלנו את הפירות הבאושים ואת הדגים הסרוחים וגם גורשנו מהעיר. לכן להיות שותפים לממשלת ימין כל כך מובהקת עם 'אין מוצא' כל כך ברור וחד ומכאיב, זה דבר שהוא פשוט מעילה באמון של הבוחרים שלנו ושל מי שכן מבקש לייצר מעט תקווה לעתיד שהוא קצת יותר טוב.
[...]
פרז: 'נשיאת הפייסבוק' קוראים לך. השר גלעד ארדן אומר ש'פייסבוק היא גם מחבלת'. אין תרתי משמע יותר מזה. שלי יחימוביץ', יש איזו אשמה שאת יכולה לראות, כמי שמאוד מתמצאת ברשתות החברתיות – יש אשמה גם לרשתות החברתיות?
שלי: תראי, קודם כל אני מאוד מעריכה את גלעד ואני חושבת שהדברים שהוא אמר אתמול היו מאוד לא נכונים. הוא גם ניסה לתקן אותם אחר כך. פייסבוק והרשתות החברתיות בכלל זה כלי. כמו הטלפון, כמו הטלוויזיה, כמו השפה האנושית שבה אנשים מדברים זה עם זה וגם משתמשים בה לצערנו להסתה לרצח וטרור, כמו אותיות, כמו המצאת הכתב, כמו המצאת האש שבה באבוקות סימנו אחד לשני מה לעשות או לחלופין השתמשו באש לשרוף כבר שלם. לכן לקחת את הכלי הזה, שהוא רשתות חברתיות, שהוא היום אמצעי אנושי מאוד מרכזי לחילופי מידע ודעות ואהבה ושנאה והסתה וכל הדברים שהמין האנושי מאז ומעולם עסק בהם – ולהפוך את הכלי הזה לאשם, יש בזה מידה רבה של סילוף המציאות וחוסר הנכונות להתמודד עם המציאות. אני אגיד לך יותר מזה, זה עומד בסתירה גמורה למה ששמענו עד לפני שתי דקות, שאבו-מאזן אחראי להסתה ומערכת החינוך אחראית להסתה. כאן אומרים לנו שלא, זה לא הם. בעצם יש רשע חדש ושמו הפייסבוק. כל עוד אנחנו נאשים את הכלים ולא את הסיטואציה, ולא ננסה לפתור את הסיטואציה ולהביא לה פתרון בונה עם חזון, אז אנחנו נמצא שעירים לעזאזל באים והולכים. גם הפייסבוק יתחלף במשהו אחר. להאשים את הפייסבוק זו שגיאה קשה מאוד."

להאזנה לראיון המלא: