שלי על האפשרות של שחרור מוקדם לקצב: "יש לי חמלה לקורבנות שהאיש האכזר הזה הותיר מאוחריו"

20 ביולי, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכנית "הכל דיבורים" על בני טייטלבוים ושלום קיטל ברשת ב', והתייחסה לאפשרות ששליש ינוקה היום מעונשו של הנשיא לשעבר משה קצב ע"י ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר. מתוך דבריה:

"טייטלבוים: הייתה עדה במשפט קצב, נכון?

שלי: כן. הייתי עדה מטעם התביעה כיוון שגם בצירוף מקרים וגם מכיוון שחלק מהמתלוננות ידעו שאני עוסקת בתחום, אני בת מחזור של אודליה כרמון שכבר נחשפה מאז. היא סיפרה לי בזמן אמת בשעתו, לפני יותר מ-20 שנה, וסירבה ללכת להתלונן במשטרה כמו מתלוננות רבות נוספות. אחר כך פנו אלי בזמנים שונים שתי מתלוננות נוספות, שאחת מהן הופיעה בשמה בכתב התביעה, ולכן כמי שהכירה שלוש מהתמלוננות ושמעה את גרסאותיהן הראשוניות או את אחת הגרסאות, זומנתי להעיד במשפט.
קיטל: עמדתך ידועה.
שלי: לא, לא, ממש לא עמדתי. האיש הוגש נגדו כתב אישום.
קיטל: לא, זה ברור. לא, אין פה פנים לכאן ולכאן. יש רק פנים לכאן. לא זו השאלה. השאלה היא, עמדתך ידועה לגבי ההתנגדות לשחרורו המוקדם. השאלה היא האם אל הגיעה עת המחילה.
שלי: קודם כל, מחילה מגיעה בלי שום קשר לריצוי גזר הדין. אדם יכול לבקש מחילה. זה לא עומד בסתירה לעונש שהמדינה גוזרת עליו באמצעות בתי המשפט שלה על דברים שהוא חטא בהם, עוון בהם וגרם סבל עמוק ביותר לאחרים ועבר על החוק. מחילה זה דבר שהוא בעיקר בין אדם לחברו, והיא בהחלט מגיעה למי שמבקש מחילה ומבקש סליחה על מעשיו. אבל כאן אנחנו מדברים על אדם שלא מבקש מחילה.
טייטלבוים: לא, מחילה שלנו, של החברה, כלפי האיש הורד מאיגא רמה לבירא עמיקתא, ישב בכלא כמה שנים, האיש בעשור השמיני לחייו. נניח לו לנפשו.
שלי: אני חושבת שאתם מתכוונים יותר למילה חמלה, ואני חשה חמלה רבה מאוד לקורבנות הרבים שהאיש האכזרי והאלים הזה הותיר אחריו. אני גם אומר לכם שהנשים שהופיעו בכתב האישום, אותן שלוש או ארבע מתלוננות שהופיעו בכתב האישום ועוד שבע עדות דפוס שהופיעו כיוון שחלה התיישנות – הן רק טיפה בים. זה אדם שכל ימי חייו הציבוריים גרם הרס, כאב, ניצל, פגע, תקף. ולכן החברה באה איתו חשבון באמצעות בתי המשפט וגזרה עליו דין. אגב, לא עונש חמור במיוחד. כל מה שצריך זה שהוא ירצה את עונשו. עכשיו, החברה באה לקראת אדם שהורשע ואומרת שאם הוא מביע חרטה על מעשיו ואם נגיע למסקנה שהוא ראוי לכך, אנחנו נשקול להוריד מהעונש שנגזר לו על פי חוק. והאיש הזה אינו ראוי להורדת גזר דינו. מעבר לזה שהוא לא ראוי, כיוון שמדובר באמת באדם נורא, סדיסט, פסיכופת, שגרם סבל רב ביותר ומעולם לא ביקש סליחה, המשיך להתעלל בקורבנותיו גם בהיבט ההליכים המשפטיים נגדו באמצעות מקורביו הרבים מאוד – אנחנו מדברים לא רק על זה, אלא גם, דווקא בגלל שמדובר בשועה ארץ, באזרח מספר אחת שניצל את התפקיד הרם והמכובד הזה כדי להתעמר בנשים חלשות, על אחת כמה וכמה יש כאן דוגמה ומופת. אנחנו נמצאים בתקופה שהיא מאוד דרמטית בנכונות של קורבנות לצאת מהסבל ומהחושך ולהתלונן, וכאן באה המדינה ואומרת שכאן יש מישהו מיוחד ולכן משחררים אותו לפני העת אף שלא הביע צער וחרטה. זו דוגמה מאוד רעה ושלילית לנשים, בטח לנפגעותיו, לנשים שנפגעו מידיו – אבל גם לנפגעות בכלל.
קיטל: את יודעת שיש אנשים שהיו בעמדתך, למשל רביב דרוקר מערוץ 10 ששיתפת איתו פעולה במהלך התהליך, והוא כרגע שינה את דעתו ואומר שצריך לשחרר אותו.
שלי: כן, ואני מאוד חולקת על רביב בעמדתו זו. קראתי את המאמר שהוא כתב בהארץ ומאוד הצטרתי עליו. אכן היה בו חלק. הוא בשעתו ביקש ממני להיפגש עם א' מבית הנשיא, שפחדה לדבר. אני ישבתי איתה שעות ארוכות והיא ביקשה ממני 'היי לי לפה'. מה שקרה בפגישה איתה, זו הייתה פגישה ממש דרמטית כי באופן ממש הזוי 20 שנה אחרי ששמעתי את הדברים האלה מפיה של אודליה (כרמון), 20 שנה אחרי שמעתי פשוט שתי נשים בגילאים שונים לחלוטין, מחזורי חיים שונים, מעולם לא נפגשו זו עם זו – פשוט –
קיטל: ניאלץ להיפרד, כי הקו לא מאפשר לשמוע.
שלי: רגע, ועכשיו?
קיטל: עכשיו יותר טוב. עוד שני משפטים.
שלי: אני אומרת שבפגישה הזו שבאמת נעשתה בתיווכו של רביב, שהמתלוננת הגיעה אליו והוא פנה אלי כיוון שהיה לי ניסיון רב בטיפול בנפגעות תקיפה מינית, אז באותה פגישה הדבר המדהים הוא שבחלוף 20 שנה שמעתי את אותה גרסה מא' מבית הנשיא, את אותה גרסה ששמעתי מאודליה 20 שנה קודם מבלי שהנשים האלה נפגשו מעולם. זה אחד הדברים שהכי מעידים על עברייני מין רצידיביסטים. הם פשוט עושים אותו דבר בכל פעם באותו דפוס פעולה. כאן מדובר בעבריין מין רצידיביסט, שאנחנו כל הזמן אומרים 'אולי נניח לו כבר'. זה הוא שלא מניח לנו. ישב, ירצה את עונשו וילך הביתה. אבל הטרדת המערכת החוזרת ונשנית הזאת ומשוא הפנים כלפיו והיעדר מבחן בוזגלו לגביו – זה דבר שהוא מאוד מקומם."

להאזנה לראיון המלא: