שלי על זימון מפקד גל"צ לשר הביטחון ליברמן בעקבות תכנית על מחמוד דרוויש בגל"צ: "מסתבר שלמקרתיזם אין גבול"

20 ביולי, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, והתייחסה לזימונו של מפקד גל"צ ירון דקל לשר הביטחון ליברמן בעקבות תכנית במסגרת האוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל על המשורר מחמוד דרוויש, וזאת על רקע שורה של צעדי הממשלה כנגד התקשורת השבוע ובכללם דחיית עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הישראלי וחוק ערוץ הכנסת. מתוך דבריה:

"שלי: רינו, אמנם לא הייתי אמורה להתראיין על מה שאני הולכת להגיד עכשיו אלא על תאגיד השידור ועל ערוץ הכנסת, אבל פשוט ממש לפני שתי דקות ראיתי הודעה שהיא מחרידה אותי ואני לא יכולה שלא להתייחס אליה. אני רואה הודעה של דובר שר הביטחון שליברמן זימן לבירור את מפקד גלי צה"ל ירון דקל בעקבות תכנית ששודרה בתחנה על מחמוד דרוויש כחלק מסדרת תכניות של האוניברסיטה המשודרת. הוא גם אומר שמדובר בעניין חמור וכן הלאה.

צרור: מי אומר שמדובר בעניין חמור?
שלי: ליברמן. זה שר הביטחון בכבודו ובעצמו שקורא למפקד גל"צ לבירור. אני חושבת שהדבר הזה הוא מחריד, מחפיר. זאת אפלה שיורדת על הדמוקרטיה הישראלית. זה אקט שאין לו הגדרה אחרת אלא אקט שמאפיין משטרים פשיסטיים. הוא נועד להחדיר מורא ופחד בלב כל בעל תפקיד. במקרה הזה זה חמור וקיצוני במיוחד, כי העיסוק בדרוויש היה אקדמי במסגרת האוניברסיטה המשודרת. השירים של דרוויש כלולים במאגר הבחירה לחמש יחידות בספרות. מדובר כאן על הרס כל חלקת דמוקרטיה טובה, ואני ממש מפצירה, זה לא עניין של שמאל וימין, אני חושבת שכל אדם שיש לו יושר אינטלקטואלי, שחרד לדמוקרטיה, שחרד לחופש הביטוי, צריך לעמוד על רגליו האחוריות ולהתנגד לחלוטין לאקט הזה שיש בו זריעת פחד ואימה.
צרור: כן, זה הכל דבר נוגע בדבר. העובדה הזו שפתאום יש קאמבק למחמוד דרוויש, את זוכרת אותה, לפי דעתי, כמוני מסוף שנות ה-70. אז היינו מתעסקים בשאלה אם אפשר לדבר על דרוויש או לא.
שלי: תשמע, זה בכלל לא משנה. עיריית חיפה עשתה ערב הקראה של שירי מחמוד דרוויש כעיר מעורבת שבה חיים בשלום זה לצד זה יהודים וערבים. מדובר במשורר בעל שיעור קומה בינלאומי, שרוב הטקסטים שלו, אגב, בכלל היו אישיים ואינטימיים, ויש שיר אחד שלו שיש בו סממנים לאומניים. מה זה משנה בכלל? מה זה משנה?
צרור: לא, יש יותר משיר אחד שלו שהוא לאומי, אבל זה משורר פלסטיני בן המקום וזכותו המלאה לשיר את שיריו.
שלי: בכל הכבוד, מדובר במשורר לאומי של 20% מאזרחי מדינת ישראל. עם הכל הצער של אנשים שמשוכנעים שהמדינה הזו שייכת אך ורק ליהודים.
צרור: אני רק מדגיש את הדברים. אני אומר שמדובר גם במשורר מצוין, משורר שנמצא על המדף של השירה הבינלאומית כאן אצלנו ובכל מקום אחר בעולם, נקודה.
שלי: נכון, וממש לא מתחשק לי להתעסק עכשיו בטקסטים של מחמוד דרוויש או בטקסטים של כל משורר אחר, אלא להגיד שנעשה כאן אקט שהוא כוחני ואלים והוא אקט פשיסטים. הוא מצטבר באמת. כשאנחנו מסתכלים על השבוע המחריד הזה לתקשורת הישראלית, לתקשורת הציבורית, שבוע שמתחיל בהודעה הנואלת על דחייה, שזה בעצם סגירת תאגיד השידור – שעה שרשות השידור גוססת ואין לה תקומה. אני התנגדתי לסגירת רשות השידור. בעצם הורדת המסך מעל השידור הציבורי במדינת ישראל בגלל שראש הממשלה גילה שהתאגיד שהוא הקים אחרי שהוא  הרס את רשות השידור לא יהיה ממש משרת שלו במאה אחוז. הדבר הזה הוא חמור ביותר. תוסיף לזה את החקיקה של ערוץ הכנסת, שעוברת ברגל גסה ונועדה לגרש את ערוץ הכנסת המצוין, האובייקטיבי, ההגון, שאין לאיש תלונה נגדו.
צרור: אבל כאן הצלחתם לדחות את זה באיזו נקודה, או שלא הבנתי את ההצבעה הזו.
שלי: תראה, אתמול כונסה שוב ושוב ועדת הכנסת כדי לדון ברוויזיה שלי על החוק, ואכן יו"ר הוועדה, יואב קיש, שבמקרה הזה הוא עושה דברם של נתניהו ושל יולי אדלשטיין, לא הצליח פעמיים לגייס רוב כדי להפיל את הרוויזיה שלי. בפעם השלישית הצליח נתניהו להכריע את שותפיו הקואליציוניים, שגם הם לא רוצים בזה אבל היו שם כנראה איומים מאחורי הקלעים או דילים מאחורי הקלעים. על כל פנים, תוסיף את ערוץ הכנסת, תוסיף את רשות השידור ואת תאגיד השידור ותוסיף את הזימון המחריד הזה, שגם לא ממש יוציא את שמנו לתהילה בקרב משפחות העמים –
צרור: את מתכוונת לזימון של שר הביטחון ליברמן את מפקד גל"צ דקל בגלל התכנית על מחמוד דרוויש.
שלי: נכון. רינו, לא משנה מה יהיה בסוף הזימון. גם אם בסוף השיחה ליברמן ילחץ את ידו של ירון (דקל) ויגיד לו 'אתה עושה עבודה מצויינת', עצם האקט הזה, אני לא יודעת מה יהיה שם, אבל עצם האקט של זימון בגלל עיסוק באוניברסיטה המשודרת במחמוד דרוויש הוא חציית גבול נוראה. כל יום אני שואלת את עצמי האם נחצה הגבול וזהו, הגענו לקצה הגבול. מסתבר שבמקרתיזם אין גבול, כי היום זה אדם אחד קיצוני ומחר אתה תהיה קיצוני ומחרתיים אני ובשבוע הבא זה יהיה נשיא המדינה רובי ריבלין ואחר כך זה יהיה בוגי יעלון. לאט לאט כל מי שלגיטימי יוצא אל מחוץ לגבול הלגיטימי ותישאר קבוצה קטנה וקיצונית, וזה הדבר שאנחנו חרדים ממנו מאוד מאוד."

להאזנה לראיון המלא: