שלי על תמלילי ישיבת הממשלה: "אנחנו מגלים שמה שמעניין את נתניהו זה אם התקשורת משרתת אותו"

1 באוגוסט, 2016

שלי התארחה בתכנית "אורלי וגיא" עם אורלי וילנאי וגיא מרוז בערוץ 10, והתייחסה להודעה על פרישתו של תא"ל אופק בוכריס מצה"ל בעקבות העמדתו לדין בגין עבירות מין, לוועידת מפלגת העבודה שהתרחשה אמש ולתמלילים שנחשפו מישיבת הממשלה בהם מבקשים ראש הממשלה והשרים להגדיל את שליטתם בתקשורת.

מתוך דבריה בעניין תא"ל בוכריס:

"מרוז: איזה תופת המתלוננות הולכות לעבור, מהניסיון שלך?

שלי: אנחנו לא צריכים לנחש. אנחנו רואים את זה כבר. אנחנו רואים את זה מעל עמודי הפייסבוק בעיקר, את מסע ההכפשה שהן עוברות, את השיימינג, את חשיפת השמות שלהן – שזו עבירה פלילית ממש. אין שום ספק שיש קמפיין שלם שמתנהל נגדן. אני מצפה מאופק בוכריס, שגם אני כמו קובי מסכימה שהוא עשה צעד נכון, אני מצפה ממנו להפסיק את הרעשים האלה.
וילנאי: את חושבת שזה בא ממנו?
מרוז: הוא מוביל את הרעשים האלה?
שלי: אני חושב שהוא יכול להפסיק את זה באופן חד משמעי אם הוא פונה לאנשים האלה ואומר 'אני לא רוצה בזה, אתם גורמים לי נזק, הפסיקו בבקשה'. וזה באמת מזכיר גם את פרשת קצב בעניין הזה. הייתה סוללה שלמה של חברים ודוברים מטעם שהפיצו דברים איומים ונוראים על המתלוננות, לרבות סיפור שכאילו היה יצוק בבטון שאחת מהן עסקה בזנות בניו-יורק ויש קלטת שלה עוסקת בזנות, דבר שלא היה ולא נברא והיה המצאה. על הדבר הזה אני חייבת לומר עוד משהו. אמרת, גיא, שמה יש לו, לנאשם, מלבד להגיד שהיא משקרת. עד כאן אתה צודק, אבל אמרת עוד משהו, ושיש לה עבר מפוקפק. אז אני חייבת לומר כאן שאסור לאנוס, נקודה. גם אם האישה הייתה לה חירות מינית מוחלטת לפני כן. גם אם היו לה הרבה פרטנרים. ואפילו אם היא הייתה זונה אסור לאנוס אותה."

בעניין ועידת מפלגת העבודה שהתקיימה אמש אמרה:
"מרוז: אתמול כשצעקו 'בוז'י הביתה', היית שם?
שלי: אני נכנסתי באיחור קל ונכנסתי לתוך המהומה הזו. אני חייבת לומר שגם נכנסתי לשורה הראשונה והיו גם המון צלמים ופשוט מעכו אותי, אז די נמלטתי הצידה.
מרוז: אבל מצבו היה יותר קשה באותם רגעים. איך הרגשת?
וילנאי: גם איך הרגשת, וגם אני חייבת לשאול, איך אתם מצפים שהציבור ידבר יפה אחד אל השני, שנראה אנשים מדברים אחד לשני בכבוד, שמה שהם רואים מנבחריו זה הדבר הזה, חוסר תרבות מוחלט?
שלי: אני מסכימה אתכם שהוועידה אתמול הייתה מהוועידות היותר קשות, אבל אל תשכחו שקרה גם דבר מאוד קשה. בעצם מה שקרה אתמול זה כאילו ראש הממשלה בנימין נתניהו יבוא לכנסת, יגיד שיש לו רוב קואליציוני ועכשיו חברי הכנסת ידחו את הבחירות בשנתיים וידלגו בעצם על זכותו של הציבור לבחור את ראש הממשלה.
וילנאי: עובדה שזה הצליח.
מרוז: רוב מפלגת העבודה הצביעה בעד דחיית המועד.
שלי: מי שמוסמך לבחור את יו"ר המפלגה במפלגה דמוקרטית הוא חברי המפלגה שמצביעים בפריימריז. לכן קריאת הבוז, מעבר לקריאות הבוז האמוציונליות באולם, קריאת הבוז החמורה והקשה ביותר נשמעה מפיו של הרצוג. הוא אמר בוז ל-60 אלף חברי מפלגת העבודה שסברו לפי תומם שהם חיים במפלגה דמוקרטית, וכשיגיע תורם לבחור את יו"ר המפלגה הם יבחרו. והוא אמר להם שלא צריך אותם, בעזרת קומבינות שהוא עושה בתוך הוועידה הוא מוותר על הבחירות הדמוקרטיות בתוך מפלגת העבודה ומשריין לעצמו עוד קדנציה.
וילנאי: אבל אני שואלת שוב על תרבות הדיבור. אני מניחה שזה המחנה שלך שצעק שם. לא היה ראוי שתעלי לבמה ותגידי שזה לא התרבות של המחנה הציוני ולהשתיק אותם?
שלי: ראשית, אני ממש מתנערת מהעובדה שמדובר במחנה שלי. היו שם מאות אנשים. את חלקם לא הכרתי בכלל. אני הסתכלתי היום בתמונות בעיתונים של האנשים שצעקו. את חלקם אני לא מזהה וחלקם אגב אנשים שמזוהים עם בוז'י. אני מודה שהכאוס באולם היה כל כך נוראי עד שזה היה בלתי אפשרי לחלוטין להשתלט על זה.
מרוז: שקלת לעלות על הבמה ולנסות להרגיע?
שלי: אני מודה שזה עלה על דעתי, אבל אם הייתם נמצאים שם במקום שאני נמצאתי שהיה כולו בוקה ומבולקה ובלאגן וצלמים שחוסמים אותי, אז בוודאי שזה היה בלתי אפשרי פיזית. אבל אין ספק שזה היה מחזה לא נעים לעין. הוא לא מוסיף בריאות למפלגת העבודה, וגם בפירוש באותה מידה, אולי אפילו יותר, הארכת כהונה מלאכותית בניגוד לדמוקרטיה היא מאוד לא משפרת את מצבנו. אני חושבת שהיה פשוט נכון והגיוני וחכם להשאיר את כל הבחירות הפנימיות מאחור, לקבל מנהיג שהוא לגיטימי ונהנה מבחינה אותנטית של ציבור המתפקדים ולצאת לדרך חדשה.
מרוז: אחרי מה שקרה אתמול, האם הציבור בכלל ישקול לבחור בכם אחרי מה שהוא רואה? אולי אחד מכם צריך ללכת באמת? יכול להיות שאתם לא יכולים להישאר ביחד.
שלי: אני יודעת שבסופו של דבר מה שמעניין אתכם ואולי גם את הציבור זה יחסים אישיים.
מרוז: לא, עזבי יחסים אישיים. אתם אמורים לעבור ביחד. אחרי שצועקים בוז אחד לשני, מישהו חושב שאתם יכולים לעבוד ביחד?
שלי: גיא, הדבר שאנחנו צריכים לעשות הוא להיות סוף סוף אופוזיציה. אנחנו מועלים באמון של הציבור והציבור לא מאמין לנו שאנחנו אופוזיציה. אי אפשר, ויש לנו חברי כנסת נפלאים שעושים עבודה טובה, אבל גם כשיש לך הישגים כאופוזיציה אף אחד לא מאמין לך שאתה באמת רוצה להחליף את השלטון כשאתה כל הזמן זוחל לממשלה.
וילנאי: אבל לפעמים לחבור פנימה על חשבון הבית היהודי, לעשות הסכמים מדיניים – יכול להיות שזה ניצחון גדול יותר מאשר לשבת ולצעוק באופוזיציה.
שלי: לא צועקים באופוזיציה. אני בעצמי עשיתי דברים מאוד דרמטיים בחודשים האחרונים – אם זה שכר הבכירים, אם זה בג"צ הגז, אם זה הרבה מאוד דברים מהאופוזיציה. ואני לא יחידה. יש לי חברים שהשיגו הישגים כבירים. אופוזיציה זה דבר דמוקרטי שצריך לכבד אותו וצריך –
וילנאי: וקואליציה זה דבר שמשפיע יותר.
שלי: אני לא בטוחה. לדעתי השפעתי יותר מכמה וכמה שרי ממשלה. אני פשוט מסתכלת על רשימת ההישגים ואי-ההישגים. אבל שתי מפלגות גדולות שחוברות יחד לממשלת אחדות זה סיפור אחר, וכאן מדובר על זחילה לממשלת ימין. אני מבטיחה לכם, בסוף בפוליטיקה צריך להכריע לא בין טוב לרע, הרבה פעמים אני מכריעה בין טוב לרע, אלא בין רע לרע פחות. לו היינו זוחלים לתוך ממשלת נתניהו היינו היום מחוסלים לחלוטין."

בעניין התמלילים שנחשפו מישיבת הממשלה אתמול הוסיפה:
"מרוז: יכול להיות שזה לא כל כך נורא, שאנחנו סתם נבהלים, שכולם אמרו את זה כל השנים?
שלי: לא.
מרוז: לא אמרו את זה פעם? 'אנחנו נשלוט בערוץ 1'? את לא קיבלת טלפונים ממנכ"לי רשות השידור?
שלי: לא, ממנכ"לים לא. מפוליטיקאים ישירות קיבלתי כשעבדתי ברשות השידור, ועבדתי גם ברשות השידור וגם בחדשות ערוץ 2, גם בציבורי וגם במסחרי. בשניהם יש לחצים, באחד של בעלי הון ובאחד של פוליטיקאים. אגב, בעלי הון יותר קשה.
מרוז: אצלנו לא, אני חייב להגיד.
שלי: אז אתם בורכתם וכל הכבוד לכם. אבל כאן לא מדובר על להשקיע בתוך כלי תקשורת, אלא פשוט לחסל כלי תקשורת שלא מוצאים חן בעיני נתניהו ולבנות כלי תקשורת חדשים שמשרתים אותו. הסטנוגרמה אתמול מישיבת הממשלה הייתה מחרידה. ממיינים, הכתב הזה, זה עם כיפה עגולה, זה עם כיפה קטנה, זה גדולה, זה אין לו כיפה שחורה. זה דבר שהוא פשוט מטורף. ובסוף מה אנחנו מגלים בשורה התחתונה? שזה לא שמעניין את נתניהו אם יש עיתונים ימניים או שמאלניים. מעניין אותו אם העיתונים האלה משרתים אותו או לא. זו אמת המידה."