יחימוביץ' ברשת ב': אי אפשר לבטל את דרכו הפוליטית האדירה של פרס

4 באוקטובר, 2016
האזינו:

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' שוחחה עם רן בנימיני ואריה גולן במשדר המיוחד ברשת ב' במהלך סיקור הלוויתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס. מתוך דבריה:

 

 

ננצל את הזמן הזה כדי לשוחח עם חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. מה התחושות שלך הבוקר?

האמת שרק ברגעים האלה אני מתחילה לעכל. שניכם עיתונאים ואתם מכירים את המושג "חבצלת", אותה כתבה שמוכנה במערכת כשאנשים מגיעים לגיל מסוים ואז משחררים אותה. תודו שהייתה איזושהי תחושה שהחבצלת של שמעון פרס לעולם לא תשודר

הייתה תחושה ש"הוא עוד יקבור את כולנו"

כן, כי חייו נראו לכאורה נצחיים, מפני שהחיים הפרטיים שלו היו כל כך שזורים בחיי המדינה ובחיי הפוליטיקה העולמית עד שנראה שהוא יסוד מוסד וחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו כאן, לכן זה מאוד קשה ובלתי נתפס.

אפשר לומר שבאיזשהו מובן לא היו לו חיים פרטיים?

זה נכון, הוא לא עצר לרגע, ו-93 שנותיו לא רק שהן 93 שנים במובן של המספר המופלג הזה והשיבה הטובה שבה הוא הלך לעולמו, הן היו מלאות ב-24 שעות ביממה של תכנים ועשייה, הרי הוא התיש את הסביבה שלוף, הוא היה בולדוזר מטורף של ביצוע.אתם יודעים, בעולם הזה של הקמפיינים והטרנדים, יש פוליטיקאים שחיים מקמפיין לקמפיין, בקמפיין הם קמים לתחייה, מספרים לעצמם כל מני סיפורים, עוסקים בסיסמאות מוצלחות ופחות מוצלחות, אבל בין לבין הם לא עושים שום דבר. אבל פרס היה בדיוק הפוך, הוא פשוט היה איש של עשייה בלתי פוסקת ודווקא בקמפיינים הוא היה נחלש.

את מזכירה את פרס הפוליטיקאי, נדמה לי שאת הערכה הציבורית הגדולה, את ההערצה שלו, הוא קיבל בשנות כהונותיו כנשיא, כשהוא התרחק, לפחות פומבית, מהפוליטיקה. כשהוא היה בפוליטיקה הוא לא זכה בלשון המעטה בכזאת הערכה.

אני לא חושבת שזה מדויק. יש לי הרבה שעות פרס, עוד כשהייתי עיתונאית, ככתבת פוליטית וכמראיינת, ואחר כך כפוליטיקאית, ויש עכשיו נטייה במסגרת המנהג היפה "אחרי מות קדושים אמור" גם לייחס לו תכונות שלא היו לו ואין צורך, האיש הוא ראוי מספיק כדי שנעריך, נעריץ ונוכיר אותו על כל מכלול אישיותו. בין היתר אומרים שהוא לא היה פוליטיקאי, אז כן הוא היה פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו.

אבל לא פוליטיקאי מוצלח

אני לא יודעת, אדם שהיה בכנסת יותר מכל אדם אחר, שהיה גם ראש ממשלה, גם יושב ראש מפלגת העבודה 15 שנים, גם שר ביטחון, גם עשה דברים בחייו, בסופו של דבר בגלל שהוא היה משהו, הוא גם קיבל כמובן משבי רוח שליליים וביקורת ולפעמים בוז אבל גם הערכה והערצה מאוד גדולים, אי אפשר לבטל את דרכו הפוליטית האדירה ולהסתכל עליה רק מהפרספקטיבה של הנשיאות, הוא תמיד היה במוקד – גם בתקופות שלא היה לו תפקיד פוליטי רקם במעלה, תמיד היה ברור שמדובר באישיות ובמנהיג שהוא משכמו ומעלה, סליחה על הקלישאה, מנהיג שהוא לא רק מנהיג ישראלי בסדר גודל חסר תקדים, אלא גם בקנה מידה עולמי. אין הרבה אנשים כמוהו בעולם שזוכים לכזאת מוכרות, לכזה כבוד, לכזאת אהבה והערצה וכל הדברים האלה הם כתוצאה לא רק של הנשיאות שלו, בנשיאות הוא קטף את כל הפירות של הזרעים שזרע במהלך השנים הרבות שהוא עשה איתנו ף וגם העניק אותם לנו את זה כשי בכך שהוא היה השגריר המופלא ביותר שיכולנו לאחל לנו.

אבל בסופו של דבר אפשר לומר כמו שאומר הפסוק "אין נביא בעירו" הוא היה יותר מכובד כבר הרבה מאוד שנים בעולם מאשר פה.

אני דווקא חושבת שפרס ידע להתמודד עם זה היטב. בעימות הפומבי בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ הם התווכחו ביניהם למי יש יותר סטאמינה. אז בסוף איך אתה בוחן את הכוח? אתה בוחן את הכוח שלך בזה שאתה מסוגל לספוג תבוסות, והוא ספג, ויש לך רעיון ויש לך חזון ואתה ממשיך הלאה ונושא בעול ותוך כדי עושה דברים, סטאמינה זהו שמו השני של שמעון פרס.

הוא לא חשב לפרוש אף פעם. שאלתי את ציקי ולדן למה פרס בגילו המופלג לא הולך הביתה, יושב עם אמא שלכם ומבלים את סוף החיים בסבבה? היא אמרה לי "אתה לא הכרת את אבא שלי מספיק, פרישה לא הייתה אופציה בשבילו"

נכון אריה ואריה וצריך לזכור שעם כל הצער והעצב ואפילו ההלם כי זה אבסורד שאנחנו חשים הלם שאדם בן 93 הולך לעולמו, אבל עם כל הצער וההספדים והכרת התודה שלנו כלפי מה שהוא העניק לנו, צריך לזכור שהוא הלך לעולמו בשיבה טובה והוא חי חיים טובים ש-99.9% מדרי העולם היו מאחלים לעצמם לחיות ועל כך יש משהו מאוד מנחם, שהאיש הזה הלך לעולמו אחרי חיים שלמים ומפוארים כאלה.