"תגובת ראש הממשלה לאילנה דיין - תחושה שראש הממשלה איבד את זה. התקשורת החופשית היא יעד למתקפה בלתי מבוקרת של ראש הממשלה"

8 בנובמבר, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכנית "בחצי היום" עם אסתי פרז ברשת ב', והתייחסה לתגובתו המשתלחת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתחקיר ששידרה אילנה דיין בתוכנית "עובדה" על התנהלות לשכתו. מתוך דבריה:

"פרז: הרבה שנים היית עיתונאית מוערכת, גם אצלנו ברשת ב'. את זוכרת תגובה מהסוג הזה, חריפה כל כך, אישית כל כך, ארוכה כל כך מראשי ממשלה אחרים או מפוליטיקאים אחרים?
שלי: מעולם לא. חד משמעית.
פרז: איך את מפרשת את התגובה הזו?
שלי: יש לזה משמעות. אילנה דיין היא עיתונאית, מה שנקרא, מהקונצנזוס. היא מאוד מוערכת בציבור, היא מאוד כבדת ראש, היא מאוד זהירה.
פרז: זכתה בפרסים במשך השנים על עבודה עיתונאית רצינית.
שלי: נכון. היא ד"ר, היא משפטית, היא גם עיתונאית בכל רמ"ח איבריה. כלומר כשאת מביאה לה סיפור והיא יכולה לעגן אותו בעובדות היא לא רואה בעיניים, כלומר היא לא עושה חשבון לשום צד במפה הפוליטית. יש לה היסטוריה מאוד ארוכה ומכובדת של היעדר פניות פוליטית. אגב, אני כן אגיד, היא גם מאוד מוערכת בציבור. לא מזמן ליידי גלובס עשו סקר מאוד יסודי על נשים שמוערכות בציבור. אילנה דיין מוערכת פי כמה מאשר שרות בממשלה, כמו איילת שקד או מירי רגב, הרבה יותר ממני, הרבה יותר מנשים בעולם העסקי. כלומר באמת בדמות שהיא בליבה של הקונצנזוס הישראלי.
פרז: אז יכול להיות שמבחינה תקשורתית ראש הממשלה, שהוא ידוע כפוליטיקאי טוב, עשה טעות שהוא תקף אותה בצורה כזו אישית?
שלי: אני אכן חושבת שהוא טעה, ובניגוד לאחרים אני לא חושבת שהייתה כאן החלטה מושכלת לפתוח באסטרטגיה תקשורתית כזו או אחרת אלא פשוט אובדן עשתונות מאוד עמוק של ראש הממשלה, היסטריה. מכתב פרוע, מוזר, תמהוני, משתלח שבוודאי גרם לו נזק, אבל אני לא פרשנית. אני רק רוצה לומר שהעובדה שאילנה דיין, שהיא באמת נמצאת בליבה של הקונצנזוס, היא יעד למתקפה כל כך ברוטלית עם כל כך הרבה השמצות, גסות רוח והזיות – זו באמת עוד אחת הראיות לכך שהתקשורת החופשית, שהיא נשמת אפה של מדינה דמוקרטית, באמת, אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אנחנו גאים בזה – התקשורת החופשית היא יעד למתקפה בלתי מבוקרת של ראש הממשלה. בדרך כלל הביקורת שלי היא לא לגופו של אדם אלא לגופו של מעשה, אבל אני לא האמנתי למשמע אוזני כששמעתי את הדברים. זה נראה כאילו ראש ממשלת ישראל פשוט איבד את זה. העובדה היא גם שזו לא תגובה שנלקחה ממנו ספונטנית. הוא ישב וכתב אותה, הוא קרא אותה. מדובר במין מגילה שאני יכולה לקטלג אותה בין הטקסים שאני נחשפת אליהם למכתבים הכי הזויים שהלשכה שלי בכנסת מקבלת מפלוני בציבור. תחת הקטגוריה הזו. אבל כאן יש ראש ממשלה – והוא ראש הממשלה של כולנו, צריך לזכור – במדינה מאוד מורכבת ומאוד בעייתית, והעובדה שהוא מוציא תחת ידו מסמך כזה היא עובדה שמאוד מדאיגה אותי מאוד.
פרז: אמר כאן (חבר הכנסת) מיקי זוהר כמה דקות לפנייך שראש הממשלה מרגיש שצדים אותי. אני שואלת אותך אם את חושבת שלשכת ראש הממשלה או ראש הממשלה בעצמו, ראש הממשלה ורעייתו, יצאו למסע ציד הפוך – לצוד את התקשורת.
שלי: אני חושבת שהעובדות מדברות בעד עצמן. יש כאן ראש ממשלה שבאורח חסר תקדים, לא היה שום ראש ממשלה לפניו – קודם כל, לא היה ראש ממשלה לפניו ששמר על תיק התקשורת. זו גם עובדה שהיא פשוט ביזארית. אבל אנחנו רואים מתקפה רבתית בכל החזיתות – גם על הפרינט, גם על ערוץ 2, גם על ערוץ 10, גם על ערוץ הכנסת.
פרז: גם על רשות השידור, גם על התאגיד.
שלי: קודם על רשות השידור, עכשיו על התאגיד. עכשיו מתברר שהתאגיד לא מספיק מתרפס ולא מספיק משתחווה שלוש פעמים ביום.
פרז: אבל אולי התקשורת לא הגונה עם ראש הממשלה הזה. אולי היא תוקפת אותו יותר מראשי ממשלה קודמים? יכול להיות שהאחרים קיבלו יחס טוב יותר?
שלי: אני חושבת שפשוט הזיכרון ההיסטורי הוא קצר וראש הממשלה הזה מכהן כבר קדנציה שלישית ברציפות, אבל אני למשל רוצה להזכיר לך שפרשת האי היווני שבגינה נחקר אריאל שרון החלה בעיתונות. עכשיו, אני לא אומרת שלא היו ראשי ממשלה שזכו לעיתים ליחס מלטף, אבל ראשי ממשלה – תראי את אהוד ברק, למשל, תראי את יצחק רבין, למשל – הם זכו לטיפול מאוד אגרסיבי.
פרז: בל שנכח את אולמרט שקיבל טיפול אגרסיבי.
שלי: אולמרט לפעמים אותרג ולפעמים קיבל טיפול אגרסיבי, אבל בסופו של יום, אסתי, קשה מאוד להיות ראש ממשלה. זו עובדה. קשה להיות איש ציבור. גם אני לפעמים טועמת את זה על בשרי. חלק מהעבודה שאתה מגיע לצמרת ולטופ של השלטון במדינה חשובה כמו מדינת ישראל כרוכה גם בלהיות חשוף לביקורת. ואני מצפה מראש ממשלה שיהיו לו עצבים של ברזל ושידע להכיל בתוכו את הביקורת עליו ואפילו במידה מסוימת חלק להפנים אבל חלק לעבור עליה לסדר היום. קשה לי אפילו איכשהו להתחבר לעובדה, דווקא כמי שבעצמה נתונה לפעמים לביקורת קשה ולמילים קשות ולמאמרים נגדי – קשה לי להבין איך הוא מצליח לתפקד אם כל כתבה וכל אמירה מגרדת לו את קצות העצבים. חלק מלהיות איש ציבור זה להית עמיד בפני הביקורת הזו. גם להכיל אותה, אבל גם להיות עמיד בפניה. ואנחנו מגלים פה התפוררות של יכולת העמידות של ראש הממשלה.
פרז: גם אתמול בתחקיר וגם בכתבות שמתפרסמות אנחנו כל הזמן נחשפים לעוד נדבך בהתערבותה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, במה שקורה בתוך הלשכה, במה שקורה במינויים, אפילו של כאלה שהם ממש שומרי סף. עד כמה את או אתם באופוזיציה מודעים לכך, או חושבים שהתקשורת צריכה לעסוק גם במה שאשת ראש הממשלה עושה?
שלי: טוב, עכשיו אגיד לך דבר קצת מורכב ואת תסלחי לי. אני קיבלתי החלטה אישית עוד כשהייתי עיתונאית עד לפני עשר שנים לא לעסוק בשרה נתניהו. גם כפוליטיקאית אני לא עוסקת בשרה נתניהו. אני דוגלת בהנחה שמי שצריך להיות במוקד זה מי שנבחר ע"י הציבור. כך גם לא קיבלתי את העובדה שהוחלט להגיש כתב אישום על נילי פריאל בגלל העסקת עובדת זרה. חשבתי שזה לא יכול להיות שאהוד ברק יצא נקי מזה, וחשבתי שזה לא סביר שיוגש כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה נגד אשתו של יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, כי חשבתי שהוא אחראי לזה. אבל ההחלטה שלי היא החלטה אישית שלי. אני לרגע לא מפקפקת בלגיטימיות של העיסוק בנושא הזה. בוודאי שהעיסוק בנושא הזה אתמול בכתבה המאוד מוקפדת והמאוד מאומתת והמאוד מקפידה בפרטי פרטים של אילנה דיין ושל תחקיר 'עובדה' ושכל כל הצוות שעבד איתה – היא עיסוק עיתונאי ראוי ביותר."

להאזנה לראיון המלא: