שלי על פרשת השחיתות במשק הגז: "מדובר בקצה הקרחון. כל סוגית הגז הטבעי מלאה בשחיתות, חלקה ממוסדת וחלקה נוגעת בפלילים"

16 בנובמבר, 2016
האזינו:

שלי התראיינה בתכניתו של רינו צרור בגלי צה"ל, והתייחסה לפרשיות השחיתות שנחשפו בימים האחרונים. לפי אחת מן הפרשיות פעל לכאורה חבר בוועדת צמח, אשר עסקה במשק הגז של ישראל, לטובת אנשי עסקים פרטיים שלהם אינטרסים במשק הגז. לפי השנייה, פועל לכאורה ראש הממשלה נתניהו לקדם עסקת רכישת צוללות מגרמניה שתיטיב עם לקוחותיו של עורך דינו, דוד שמרון, בניגוד לעמדת משרד הביטחון. מתוך דבריה:

"שלי: (פרשת השחיתות במשק הגז) מדובר בקצה הקרחון. כל סוגיית הגז הטבעי החל מהרגע שזכינו באוצר הטבע המופלא הזה ועד עצם היום הזה היא מלאה בשחיתות. חלק גדול מאוד מהשחיתות הזו היא שחיתות ממוסדת בחסות החוק, אבל חלקים, כך מתברר, הם לא בחסות החוק והם ממש נגועים בפלילים. בסוף אנחנו מסתכלים על התוצאה. אחרי שמנקים את כל המילים ואת כל דיבורי הרהב והשחץ, אתה מסתכל על אוצר הטבע הזה שלא מגיע אפילו ברמז או בקורטוב או בהבטחה למישהו מאזרחי ישראל או למשהו בתעשייה הישראלית, ומנגד הוא כבר מעשיר ומעביר הון תועפות לחברות הפרטיות. אתה רואה את המאזן של נובל אנרג'י, למשל. אתה רואה שנובל אנרג'י מפסידה בכל העולם ובכלל היא מחזיקה מעמד רק בזכות רווחי העתק שהיא מרוויחה בישראל. ואתה שואל, איך נובל אנרג'י מרוויחה כל כך הרבה כסף כשאזרחי מדינת ישראל עוד לא ראו רבע שקל של הורדה ביוקר המחייה.

צרור: עד כמה ככל שאת יודעת הבכיר החשוד היה מעורב במתווה הגז שלנו?
שלי: תראה, הוא היה חבר מאוד פעיל בוועדת צמח, שעסקה במדיניות הגז של ישראל. אני גם מכירה אותו. הוא היה בכיר במל"ל והיה מיועד לאחד התפקידים הביטחוניים הבכירים במדינת ישראל עם חשיפה מוחלטת לסודות מדינה, ראש המל"ל. תחשוב שמי שבסוף מונה לראש המוסד הוא יוסי כהן, שהיה קודם ראש המל"ל. שתבין את עוצמת הסיווג והבכירות של התפקיד הזה.
צרור: זה יוסי כהן שמונה אחרי ש-נ', על פי התחקיר של אילנה דיין, לא ענה לדעת ראש הממשלה על הנאמנות המתאימה.
שלי: כן, אותו אדם שהיה אמור להתמנות לראשות המוסד לא השיב על שאלת המפתח: 'האם תהיה נאמן לי'. ברוב חוצפתו הוא אמר שהוא יהיה נאמן למדינה, וזה פסל אותו. יוסי כהן, אגב, שהוא איש ראוי בפני עצמו מונה להיות ראש המוסד. לתפקיד שיוסי כהן פינה היה אמור להתמנות אותו אדם שאנו דנים בו עכשיו ושיש איסור פרסום על שמו, ואני חייבת להגיד בסוגריים שאני לא מבינה את האיסור הזה. אחד המרואיינים הבאים שלך הוא שחר גינוסר. שחר עשה כתבת תחקיר מאוד יסודית על אותו אדם, ומי שיגגל קצת מילות מפתח עם שחר גינוסר יראה בכותרת של הכתבה של שחר את שמו של אותו בכיר במל"ל. אבל התפקיד שלו בוועדת צמח היה תמוהה פעמיים. פעם אחת כי הוא דחף בכל הכוח להקמת מתקני הנזלה בטכנולוגיה מסוימת במיקום מסוים, ששרת באופן ספציפי שני אנשי עסקים גרמנים שאני אגיד את שמם כי הוא פורסם – חיים רוזובסקי ומייקל הרצוג. היה להם אינטרס, הם אפילו הופיעו על תקן אינטרסנטים בוועדת צמח, אבל אחר כך מתברר שהיה להם שם דובר נלהב ביותר. מטבע הדברים גם הטכנולוגיה הזו מחייבת ייצוא מאוד נרחב לחו"ל, וזה הייתה גם אחת המסקנות של וועדת צמח.
צרור: אבל האופציה הזו לא התקבלה בסיכומו של דבר?
שלי: בסיכומו של דבר היא לא התקבלה, אבל עוד לא נאמרה המילה האחרונה בסיפור הזה. כן נגזרה מכך מדיניות הייצוא, שאחר כך בעקבות עתירה לבג"צ שהגשנו בשעתו אני ומי שהיום מכהן כנשיא המדינה, רובי ריבלין, ואבישי ברוורמן ומשה גפני, המדינה נאנסה בעצם להגיד שהיא כן מגבילה את מכסות הייצוא לטובת משק האנרגיה של מדינת ישראל. אבל הוא היה אחד הכוחות המניעים. הדבר שבעיני יותר חמור הוא מה הוא לא עשה בוועדת צמח. הרי הוא היה אמור להיות היועץ האסטרטגי, היועץ לביטחון לאומי של ועדת צמח. בתוקף זה לא נשמעה ממנו ולו מילה אחת, למשל, על הצורך הביטחוני החיוני של ישראל במשק אנרגיה עצמאי משלה, בזה שהיא תספק לעצמה את כל תצרוכת האנרגיה שלה. אתה יודע, אנחנו מדינה במצב ביטחוני לא הכי טוב בעולם.
צרור: בעצם את אומרת שהייעוץ האסטרטגי בנושא הגז, הייעוץ האסטרטגי של ישראל היה ייעוץ מוטה שוחד.
שלי: אני לא יודעת. את הפרטים האלה המשטרה תחקור. אני לא חוקרת, אני לא מכירה את ההיבטים הפליליים. אני אומרת שאם אכן, ומסתבר שכן, היו לו קשרים מאוד הדוקים עם אותם שני אנשי עסקים והוא ייצג את האינטרס שלהם, שבעיני עומד בניגוד גמור לאינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל – אז יש כאן משהו שהוא מאוד חמור. אתה יודע, אומרים את הסיסמה הזו הון-שלטון. זה הון-שלטון. באותה מידה, אגב, הסיפור שחשף רביב דרוקר אתמול.
צרור: כן, הצוללות. תיווך הצוללות. את רואה חלחול מפרשה לפרשה, יש כאן מכנה משותף?
שלי: תראה, יש דברים שהם לכאורה איזוטריים. בשני הדברים מעורבים ענייני חיל הים בעקיפין, לא חלילה שאיזו שחיתות דבקה בחיל הים. אני מדברת על מי שרצה לחצוב לעצמו בונוסים עסקיים. ובשני המקרים מדובר בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני מתקשה לחשוב שראש הממשלה נתניהו ידע על אותו בכיר במל"ל, ואני מתקשה להאמין שהוא לא ידע על שמרון.
צרור: כן, לא יכול להיות ששניהם עשו את אותה הפעולה בלי לדבר האחד עם השני. אלא אם באמת, לרגע התעוררה בי האפשרות שאולי הם נמצאים במין זוגיות פנטסטית שאנחנו בני האדם הרגילים לא ממש מכירים.
שלי: תראה, זה נורא מסוכן הדברים האלה. זו המדינה, אלה דברים שקשורים לכלכלת המדינה, לביטחונה. הם מופקדים בידי אנשי אמון, אנשי מפתח, בין אם ממונים ובין אם אנשי אמון כמו שמרון. ואז מתברר שבכלל המדינה שלנו היא מין, אתה יודע, ערוגה כזו שכל הזמן מישהו קוטף לעצמו גזרים מהערוגה הזו. באמצעות הנגישות שלו לשלטון הוא גם מייצג לעצמו הון. לכאורה, כן? אני אגיד לכאורה. שני הסיפורים האלה הם סיפורים מאוד חמורים. הם גם מערערים מאוד את האמון של הציבור במערכת השלטונית והם מראים שבצע כסף לפעמים גובר על הכל ושלכסף הגדול יש נגישות לשלטון, וזה מסוכן."

להאזנה לראיון המלא: