הצוללות: הון שלטון במובן המושחת והמבאיש ביותר

20 בנובמבר, 2016

הדג מסריח מהראש. כשהמדינה, תקציבה, בטחונה - הם ערוגה שמניבה למקורבים גזרים שמנמנים. שחיתות, הפקרות, זלזול בבטחון המדינה, קשרים דוחים של הון ושלטון. עכשיו מבינים למה נתניהו רוצה להשמיד את דרוקר? ולמה הקרב על תקשורת חופשית הוא בנשמתנו? חוק ה"הסדרה" - בבקשה בלי בג"צים ושהממשלה המופקרת תוציא לעצמה את הערמונים מהאש. למה מואזין ולא קריוקי. מה קורה כשנתניהו מסית נגד החתול שלי, פיצי, ומאשים אותו בשמאלנות. נמאס לכם? תתפקדו! 

 

 

הקריקטורה של עמוס בידרמן המעולה ב"הארץ"

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

פרשת הצוללות היא פרשיית הון שלטון מהחמורות ביותר שהיו כאן, ומבין כל מהומות השבוע היא האמיתית והקשה ביותר. אסביר, אבל יש הקדמה על שרה נתניהו.


לא שרה. בטח שמתם לב שלמרות שאני לא מחמיצה הזדמנות להתעמת עם נתניהו, לבקר ולתקוף אותו - מעולם לא תקפתי את שרה נתניהו. לא בעשר השנים שלי כפוליטיקאית, ולא בעשרות השנים שקדמו להן כעיתונאית. לא פעם אני חוטפת ביקורת על כך מהמחנה הפוליטי שלנו, ובכל זאת דבקה במנהגי. אני לא מטילה דופי בלגיטימיות של התחקירים עליה, בחומרתם או באמיתותם. זו רק החלטה אישית שלי. מאמינה, גם בתחושה אישית-פמיניסטית, וגם בהשקפת עולם, שאת כל הביקורת  צריך להפנות כלפיו. ושגם מה שקורה בביתו הוא אחריותו המלאה. במערכת הבחירות האחרונה היה לי ויכוח נוקב עם צמרת המחנ"צ בלי להזכיר שמות, על השימוש בפרשת הבקבוקים. חשבתי שזו שגיאה.

 

הפרשה הזאת היא לא עוד פרשת בקבוקים. היא גם לא עוד תחקיר, יהיה יסודי וטוב ומקומם ככל שיהיה, על נהנתנות דוחה, על גינוני מלכות, על בזבוז וניצול כספי ציבור, על קשרי תלות וחברות עם עשירי ארץ ועולם. זה בוודאי לא עוד עימות עם ראש ממשלה מסית ומדיח על כל דבר: מדיני, אזרחי, חברתי או כלכלי. זה גם לא עימות בין שני מחנות פוליטיים. זו שחיתות שלטונית במובנה הקשה והחמור. כזאת שמטילה רקב בבסיס המערכת. כזאת שעליה נאמר: הדג מסריח מהראש. הנה כאן ראיון על כך הבוקר בגלי צה"ל אצל קובי אריאלי, הקליקו להאזנה:

 

ואמש בערוץ 2 בחדשות הלילה עם עמליה דואק ועידו סלומון, הקליקו לצפיה: 

 

 

צה"ל לא רצה, לא הצטרך, ולא ביקש מעולם את שלוש הצוללות הגרמניות  שנתניהו התעקש, באופן אישי, לרכוש. סיפורי הבדים שהמל"ל, שהיא עבד נרצע של נתניהו, מפרסמת עכשיו כדי לתת לו אליבי – הם חרפה בפני עצמה. ואנחנו נשארים עם עובדה אחת שאין עליה עוררין: דוד שמרון, האיש הכי קרוב לנתניהו, קרוב משפחתו, חברו מילדות, היועץ המשפטי האישי והמשפחתי שלו, מגינו מול פני כל יריב, איש סודו – מתווך ומייצג גורם עיסקי ברכש התמוה. וגם – מתברר בדיעבד – מייעץ בתשלום לממשלת גרמניה. יצוג שגוזרים ממנו קופון של הרבה הרבה כסף. אחרי הכל מדובר בששה – מליארד – שקלים! ששה מליארד מהכיס שלכם. ששה מליארד שבאים במקום מאה צרכים חיוניים וחשובים יותר של צה"ל.

 

 

 

המדינה, תקציבה, בטחונה – הפכו לערוגה המניבה שממנה קוטפת סביבתו הקרובה של ראש הממשלה גזרים שמנמנים. ושימרון – הוא בכלל עוזר לנתניהו בהתנדבות. עוד התנדבות כזאת ואבדנו. שחיתות, הפקרות, זלזול בבטחון הממדינה, קשרים דוחים של הון ושלטון במובן הכי בוטה שלהם.

חשיבותה של עיתונות חופשית. הפרשה הזו העלתה סימני שאלה כבדים כבר מזמן. העיתונאי בן כספית כתב עליה כבר בעבר. השבוע, העיתונאי רביב דרוקר, בגילוי עיתונאי יוצא דופן בחשיבותו בחדשות ערוץ 10, חשף את המעורבות של שמרון ובכך השלים בבת אחת את הפאזל. מה שמחדד למה אנחנו זקוקים לתקשורת חופשית ואמיצה כמו לאוויר לנשימה, למה נתניהו כל כך מתעב עיתונאים חזקים ואמיצים, וכמה חשוב שלמרות מאמציו הכבירים הוא לא הצליח להעיף/לסרס/לנטרל את דרוקר, ולא נותר לו אלא לקלל, להפיץ בדיות ולהסית נגדו ונגד עיתונאים חשובים ורציניים אחרים. עוד על זה כאן בפוסט בפייסבוק שהעליתי מיד אחרי החשיפה:

 

 

אם אתם רוצים שנתניהו יסית גם נגדכם כפי שהוא מסית נגד אילנה דיין ורביב דרוקר, מוזמנים להיכנס למחולל התגובות המקסים של נתניהו שיצרו גיל עזריאלנט וליאור אבזון, ולהכניס את שמכם, את שם סבתא שלכם, הקבוצה שאתם אוהדים או האוגר שלכם. זה מאוד מוצלח. 

 

ככה זה יוצא למשל עם פיצי, החתול שלי:

 

 

 

 

הרבה חוטים מקשרים בין שחיתות הצוללות לשחיתות הגז שנחשפה השבוע:

 

 

עכשיו כבר מותר לגלות שה"בכיר" הוא לא פחות מתא"ל אבריאל בר יוסף מי שנתניהו מינה לראש המל"ל, מינוי תמוה שבוטל מקץ יום אחד כשהחלו להיחשף החשדות. גם כאן ההון שלטון חוגג, גם כאן יש שחיתות ממוסדת בחסות החוק ומסתבר שגם שחיתות פלילית. התוצאה גלויה וכואבת: אפילו קמצוץ מאוצר הטבע שישראל יכלה כבר לשגשג בזכותו לא הגיע לידי אזרחיה. בינתיים, החברות הפרטיות משלשלות לכיסן רווחי עתק. מספיק לבחון את מאזנה של נובל אנרג׳י, חברה מפסידה ששורדת רק בזכות רווחי העתק בישראל. לנו נשארו הצהרות רהב ושחץ חסרות כיסוי מפי נתניהו ולהקתו, שמגוננים בחרוף נפש על האינטרסים של חברות הגז. אם אתם רוצים לקבל הסבר קצת יותר מפורט על הפרשה ומשמעויותיה, האזינו לראיון שלי אצל רינו צרור בגל"צ.

 

השבוע אולצנו לאכול מתפריט משמין וחומצי נטול ערכים תזונתיים (חוק "הסדרה" הזוי ומסוכן שממילא לא יחוקק לעולם, הגשה בפעם המאה של חוק המואזין האווילי והגזעני וכו'). מריבות בין הימין לימין מי יותר ימני, ספינים, חילופי מהלומות ודרמות מזוייפות שיצרה מערכת פוליטית כושלת. ובכל זאת, אי אפשר להקל ראש בצמד הסדרה-מואזין, הנה התייחסות קצרה.

חוק ההסדרה, או, תרצו: החוק להלבנת מאחזים/ החוק להסדרת אי ציות לחוק. עכשיו לא נותר אלא לקוות ולפעול ששום ארגון או מפלגה לא יוציאו לממשלה את הערמונים מהאש ולא יעתרו לבגצ, ושממשלה מופקרת זאת עד אחרון מרכיביה לרבות "כולנו" תתמודד עם תוצאות מעשיה הנלוזים בלי להפוך שוב את בגצ לשעיר לעזאזל. עבר חוק מסוכן לבטחון המדינה ולצביונה. לא רק שהוא רומס את שלטון החוק, את מערכת המשפט ואת כללי הצדק והמוסר, אלא שהוא מציב את המדינה בעמדה של עימות קשה מול הקהיליה הבינלאומית כולה ובעקבותיו יבוא שטף הרסני של סנקציות, גינויים וחרמות שיערערו את בטחוננו ויהוו פגיעה אסטרטגית קשה. הנה ראיון על כך ברשת ב' של קול ישראל, ביומן הערב עם רן בניימיני, וברדיו מורשת של קול ישראל עם דוד חכם (גם על חוק המואזין)

 

 

 

חוק המואזין, שכבר מבעיר את השטח. באישון לילה מתעוררים אצלי בבית מרעש המטוסים שחוצים בדיוק מעל ראשנו לנתב"ג. אחר כך מגיעות חבטות הפחים על משאיות הזבל. גם ציוץ הציפורים יכול להיות די אגרסיבי. רק בהמשך מגיע קול המואזין ממסגד חאסן בק הסמוך (שמאוד הוחלש בשנים האחרונות, בהסכמות ידידותיות עם העירייה ובלי חוקים גזעניים). אחר כך יבואו קולות הטרקטורים, הדפיקות והקידוחים מהבניין המשתפץ שלידינו, בהמשך עוד הרבה רעשים מסקרנים, ולקינוח - ובכן - אני גרה בשכונה חובבת קריוקי-מרפסות, ותאמינו לי שהדציבלים האלה, גם כשליטל האחיינית של השכנים שרה ממש יפה בחצות הלילה, הם הכי גבוהים שיש.

נגד כל הרעשים האלה, בווליום מסויים, (חוץ מזה של הציפרים, וחוץ מרעמים) יש חוק, יש תקנות, ויש חוקי עזר עירוניים. אם הממשלה רוצה למשול ולבצע היא צריכה לאכוף אותם. אם היא רוצה להשמיע צווחות גזעניות עקרות שתחוקק את חוק המואזין. בכל כנסת יש את הח"כ/ים האופייניים שמניחים שוב ושוב את החוק הזה. פעם זו היתה אנסטסיה מיכאלי מישראל ביתינו, זו ששפכה מים על פניו של ח"כ ראלב מג'אדלה, ובפעמים אחרות גזענים אחרים.

המואזין זה לא חוק נגד רעש. זה חוק מטומטם וריק מתוכן של אמת. זה חוק נגד רעש של מוסלמים, זה חוק גזעני, זה חוק קנטרני ומתגרה, זה חוק שנועד ללבות סכסוך בין דתי. כאן ראיון על חוק המואזין אצל משה גלסנר במהדורה המרכזית של "קול ברמה" (וגם על חוק ההסדרה ועל הכוונה למסות כספי פיצויים). וזה היה עוד לפני החשיפה של עקיבא נוביק בערוץ 10, שיאיר נתניהו, הבן של, מעורב בחקיקה הזאת ומדרבן אותה.

 

 

עיתונות מודאגת. כמו כמעט בכל שנה, השתתפתי כאורחת בכמה דיונים בכנס השנתי של אגודת העיתונאים באילת. זה היה כנס בסימן של דאגה עצומה ומוצדקת לגורלה של התקשורת החופשית בישראל. גם בגלל ההסתה נגד עיתונאים, וגם משום שבאופן חסר תקדים בתולדות המדינה ראש הממשלה הוא גם שר תקשורת, שהכריז מלחמה מעשית ומאיימת על כל ערוץ וכל כלי תקשורת שלא משתחווים בפניו בהכנעה גמורה.

 

משמאל: אריה גולן, אני, אבי וייס מנכ"ל חדשות 2 ואלעד מן בדיון על עתיד ערוצי החדשות. וכאן ראיון מהכנס עם אודי שכטר, ברדיו קול הים האדום.

 

  

 

 

במקומות האלה אני פוגשת חברים ותיקים ואהובים ממקומות העבודה הקודמים שלי, ובראשם קול ישראל וחדשות ערוץ 2. השבוע גם נפרדנו בעצב מחברה כזאת, טטיאנה הופמן.

 

 

 

 

 

מס על פיצויי פיטורין? באמת? כשבאתי לועדת הכספים (שאני לא חברה בה בכנסת הנוכחית) כדי להביע התנגדות נחרצת לסעיף הזה בחוק ההסדרים ולהיאבק בו, הופתעתי לטובה, וגיליתי שיש לי שותפים להתנגדות כמעט מכל הסיעות, ובראשם יו"ר הועדה, משה גפני. כוונת האוצר להשתמש בחוק ההסדרים להטיל מס על פיצויי פיטורין היא כוונה נבזית. זה מיסוי שפוגש עובדים ברגע הקשה בחייהם, וכל כוונתו לייצר עוד ברז קל של מקורות לאוצר. רק עכשיו סיימנו להוכיח לבית המשפט באותות ובמופתים שלא היתה לנו כל כוונה לפגוע בזכויות הנצברות של כמה עשרות שכירים באלפיון העליון (שכר בכירים), והנה במחי יד מוטל מס על כספים שצברו בדין עשרות אלפי שכירים. עצם הפגיעה לראשונה בתולדות המדינה בפיצויי פיטורים של עובדים היא תקדימית, שגויה וחמורה, ונילחם שלא תעבור. למעוניינים הנה לינק לקטע מהדיון בועדה.

 

 

 

 

 

כן, האווירה היום מזכירה את האווירה ערב רצח רבין. בראשית השבוע שהיה צויין בכנסת יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. ההסתה, היתה מטבע הדברים, נושא מרכזי. אורית לביא נשיאל שאלה אותי בתוכנית אולפן פתוח בערוץ הכנסת אם האווירה היום מזכירה במשהו את האווירה ערב רצח רבין. התשובה היא כן. ודווקא בגלל שהיום כולנו חשופים להסתה ברשתות, נדרשת ממנהיגים יותר אחריות, ולא מה שקורה היום: היגררות אחרי ההסתה וסיוע לה. לצפיה הקליקו:

 

נתניהו: לא הסתתי.

נתניהו, בהקשר הזה, העלה בפייסבוק פוסט התנערות מאחריות להסתה. עניתי לו בפייסבוק, במשפט אחד: 

 

 

וכאן, באותו עניין, בראיון עם אבי מימרן, ברדיו קול חי, על ההסתה ועל הפוסט הזה של נתניהו. וכאן "קריאה שלישית" עם שלום קיטל בערוץ הכנסת, יחד עם ח"כ יואב קיש מהליכוד, ועם זאב קם ויריב אופנהיימר כפרשנים. על עצרת רבין וההסתה, על המתקפה על בית המשפט העליון, על תאגיד השידור הציבורי, וגם קריאה לגברים להשתתף במאבק הפמיניסטי:

 

 

שנשתוק שעתיים? ביום ששי לא זה, הבא - יצויין היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. נעמ"ת יוזמת שתיקת הזדהות עם הנפגעות ועם המאבק, ומבקשת מכן ומכם לשתוק ביום הזה ברשתות החברתיות בין השעות 8:00 ל10:00בבוקר, ולהעלות אצלכם את התמונה הזאת. אני לא בטוחה שאעמוד בזה, אבל יו"ר נעמת גליה וולוך מבקשת, אז מי אני שאסרב? הנה תמונת הקמפיין, אם תקליקו עליה תכנסו לעמוד הפייסבוק של גליה ותוכלו לקבל עוד פרטים:

 

 

אלון גייר, דיקן הסטודנטים במכללת ספיר, וראש האופוזיציה הגדולה במועצת עירו גדרה (הוא הביא הרבה מנדטים בבחירות המקומיות) – הוא שותף מאוד מסור לדרך. איש מצויין, אידיאליסט וביצועיסט, שלא מחכה לרגע האחרון של הבחירות אלא מייצר פעילות עיקבית של בניה, עם תוכן ומשמעות. כאן חוג בית אצלו אתמול, עם אנשים אכפתיים וטובים. דברנו על כל מה שחשוב ומה שכואב ומה שעושים.

 

 

וצפונים, קריית שמונה והאזור - אם גם אתם רוצים לפגוש אותי, מוזמנים מחרתיים, יום א'. אהיה באירוע הפתיחה של תא אופק במכללת תל חי, פתוח לציבור הרחב. בואו. הנה הפרטים ואם תקליקו תגיעו לאיוונט בפייסבוק:

 

 

עוד כמה מציוצי השבוע. והצטרפו לטוויטר!

 

 

 

 

 

 

מסכימים אתי? רוצים לעשות עוד צעד פעיל שיגביר את ההשפעה שלכם? לחזק אותי? תתפקדו ופקדו אחרים. תוכלו להתפקד או לפקוד עכשיו כאן. או כתבו לנו, עם שם מלא וטלפון ואנחנו נחזור אליכם ונסייע לכם בהתפקדות, הכתובת שלנו: hitpakdutshelly@gmail.com .

יהיה נחמד ויועיל אם אחרי ההתפקדות תעלו אצלכם פוסט ובו תספרו למה התפקדתם, ותמליצו לאחרים לעשות אותו הדבר. צרפו לפוסט גם את הלינק להתפקדות, ו/או שימו את הפוסט גם אצלי בעמוד בתגובות לפוסטים. אפשר גם לשלוח מייל, כמו שעשה אליה:

 

 

 

תודה אליה ותודה לכולכם,

שבת שלום,

שלכם,

שלי