"הצוללת" על שלי: "צרות של עשירים – כל האפשרויות פתוחות בפניה"

13 בדצמבר, 2016

סקר חדש של מנחם לזר ממכון "פאנלס" קובע כי שלי היא המועמדת הפופולרית הן בציבור הכללי והן בקרב מצביעי המרכז-שמאל להיבחר לראשות המפלגה בפריימריז הקרובים. הסקר, לצד סקרים נוספים שמצביעים על רמת הפופולריות הציבורית הגבוהה של שלי, נערך עבור תכנית "הצוללת" בערוץ הכנסת, בהנחיית משה שלונסקי, שבשידורה השבוע התמקדה השבוע בעתידה הפוליטי של שלי. בפאנל התכנית השתתפו לצד שלונסקי גם בהירה ברדוגו, יואב קרקובסקי, טל אשכנזי וצוריאל שרון. מתוך התכנית (לצפייה):

שלונסקי: יחימוביץ' מתלבטת אם לרוץ לראשות ההסתדרות, לראשות מפלגת העבודה או לא להתמודד בכלל. האם זה הזמן של יחימוביץ' לקבלת החלטות קרדינליות?

קרקובסקי: "שלי יחימוביץ', בדומה לשנת 2011, נמצאת בצומת הגדולה ביותר בחייה. אז בחרה לעמוד בראש מפלגה של 8 מנדטים, הכפילה את מספר הקולות, אך מספר המנדטים היה כישלון. היא צריכה להחליט, יש לה דרמה גדולה, גם בהסתדרות וגם במחנה הציוני. צריכה להחליט בשבועות הקרובים".

שרון: "הקהל מאוד מעריץ אותה. מאז 2005 בפוליטיקה, עדיין חסרת תפקיד ציבורי. ההמתנה טובה לה, בטח ברמת הפריימריז. ההסתדרות? דילמה באמת קשה".

אשכנזי: "מעריך שלא תרוץ בסוף להסתדרות, אבל תמיד נעים לקבל מסאז'. זה שומר אותה רלוונטית. הסקרים האלה, אפשר ללמוד מהם שהיא עדיין רלוונטית לראשות המחנ"צ".

ברדוגו: "זמן החלטות. אם הבחירות לראשות ההסתדרות יתקיימו במועדן, צריכה להחליט ולהתכונן אליהם".

בשלב זה הוצג הסקר של פרופ' לזר ו"פאנלס", לפיו שלי היא המועמדת המועדפת לראשות מפלגת העבודה הן מבחינת הציבור הכללי (26%) והן מבחינת מצביעי המרכז-שמאל (27%). אחריה מגיעים גבי אשכנזי, ציפי לבני, יצחק הרצוג ובמקום האחרון אראל מרגלית.

שלונסקי: המספרים אומרים – שלי רוצי.

ברדוגו: "זוכה לאהדה כפולה ומשולשת מבוז'י אבל עדיין לא בטוחה שצריכה להתפתות לכיוון הזה. נראה אותן תוצאות גם בהסתדרות. הייתה ראש מפלגת העבודה, לא כישלון היו הרבה דברים אחרים, אבל אני אומרת: תשקלי יותר נכון לא את המקום בו היית, אלא את המקום בו את יכולה לנצח ברמות בלתי רגילות".

קרקובסקי: "יכול מאוד להיות שהמחנה הציוני והמותג מפלג העבודה בתוכו זה מותג מת. ראיתי את ועידת מפלגת העבודה בתחילת השבוע - שממון כזה לא ראיתי. מפלגה מתאבדת ואף אחד לא מפריע לה. הסקר הזה לא מדגים מבחינת מה שקורה במפלגה. לא סקר מתפקדים, אלא בסקר בכלל הציבור. מצבה בציבור הכללי תמיד היה יותר טוב מבתוך מפלגת העבודה. בכלל לא בטוח שצריכה להחליט להתמודד על ראשות אחד מהם. ההחלטה לא להתמודד היא דרמטית לא פחות מההחלטה כן להתמודד".

שרון: "היא אחת הנשים המשפיעות בשיח. יש לה 200,000 אוהדים ברשת, עם צבא לא קטן של אוהדים ובשמאל זה לא כל כך פשוט, האוהדים השמאלניים הרבה יותר ביקורתיים מאשר בימין. אחוזי מעורבות סביב השיח שלה, אך עדיין מעולם לא תורגם לתמיכה בפועל".

אשכנזי: "יש פער בין מה שאומר כלל הציבור לבין מה שקורה במפלגת העבודה. בתחושה שלי חשבתי שהיא לא פופולרית בציבור ובמפלגה שלי. אדם לא ציני, ראוי, חדת לשון, העמדות שלה מאה אחוז. יש לה בעיות בפרספציה – איך הציבור רואה את האישיות שלה. לא הייתי רץ בהסתדרות, זה קטן עליה. היא צריכה לרוץ במחנה הציוני, מפלגת העבודה".

ברדוגו: "שלי, בניגוד לאחרים שמתעייפים באופוזיציה, עובדת כל הזמן".

קרקובסקי: "ריצה לראשות מפלגת העבודה - רק אם יש תכנית סדורה איך מרחיבים את המחנה הזה ולא מצמצמים את המחנה. היא תצטרך לדעת להביא גורמים פוליטיים נוספים תוך כדי התמודדות. אם את הולכת, שלי יחימוביץ', לרוץ לראשות מפלגת העבודה, תציגי איך את מתכוונת לרוץ בעתיד. אם לא, לא לרוץ למפלגת העבודה, ואולי להישאר חלק או להתפצל בהמשך כדי להיות חלק מרכזי ממה שנקרא 'מחנה השמאל'.

שרון: "יואב אומר נכון. שלי יכולה להישאר ח"כית עד סוף הדורות. אבל כמו כל פוליטיקאית, היא שואפת יותר מזה. היא 11 שנה במערכת, כבר ארבע כנסות שנשארת כח"כית. לכל האחרים היו תפקידים מיניסטריאליים. המותג של מפלגת העבודה מת או במצב מאוד קשה. המותג שלה מספיק חזק".

בהירה: "אם המותג מת, אין לה מה להיות בו. ואז ההסתדרות היא אולי אופציה".

שלונסקי: "אני חלוק על כל מה שנאמר. אני אומר - בכל הכוח מפלגת העבודה. בהסתדרות אין לך מה לעשות".

סקר נוסף בדק בקרב הציבור הכללי את רמת ההתאמה של שלי לתפקיד יו"ר ההסתדרות. בסקר זכתה שלי במקום הראשון עם 19%, כשאחריה איתן כבל עם 18% ואבי ניסנקורן עם 9%.

אשכנזי: "ההסתדרות היא פרויקט לא פשוט, אין לה מה לעשות שם. העמדות שלה טובות ונכונות, ועדיין היא לא צריכה ללכת לשם. יש לה סיכוי במפלגת העבודה. היא יכולה להחיות את המותג ממת לחי".

קרקובסקי: "נטיית הלב שלי היא דווקא כן ללכת מפלגת העבודה מותג גוסס עד מת. מחנה השמאל לא נראה כמי שיכול לקחת שלטון ב-3-5 השנים הקרובות. הייתי ממליץ לשלי יחימוביץ': לכי תנהלי תקציבים גדולים. זה לא רק מנהיגת פועלים. לכי תנהלי ארגון חברתי, לוחם, משמעותי, בגדר שר. זה קרוב לתפקיד שר".

שלונסקי: מה קורה לה במפלגת העבודה אם היא לא זוכה בהסתדרות?

ברדוגו: "אין דבר שנראה יותר מתאים משלי וההסתדרות. היא כן צריכה לשנות מעט פוזיציה – יש היום בהסתדרות הרבה פקידות, הרבה היי-טק והרבה עובדים שצריכים לדאוג להם. לכן אני מתחברת ליואב: זה כמו תפקיד מיניסטריאלי, שדורש לנהל אימפריה ענקית".

קרקובסקי: "במקרה של גדעון סער בליכוד, רק מחכים שיחזור. אם שלי תיקח זווית אל ההסתדרות כמו חיים רמון, באיזשהו שלב יקראו לה לחזור להנהגה המרכזית".

ברדוגו: "ויש לה סיכוי גדול לזכות".

שרון: "הסקרים מוכיחים שתפקיד יו"ר ההסתדרות לא היה כימי פרץ. בעיניי, התפקיד תפור למידותיה. זהו גם כוח פוליטי לא קטן, מעבר לעניין הביצועי, שכולל מפגש עם סך גדול של אנשים. בדומה לתפקיד מוניציפאלי, יש כאן הקבלה לתפקיד שר בממשלה. לדעתי זאת אחלה מקפצה".

שלונסקי: "אבל בסוף, אם היא מפסידה... בכל מקרה, כל הפסד יגבה ממנה מחיר יקר".

אשכנזי: "המחיר לא יהיה טוב, זאת תהיה כבר פעם שנייה שמפסידה בהתמודדות. אני  חושב שלא נכון ללכת להסתדרות. בטוח שהיא יכולה לעשות את התפקיד טוב, אבל השאיפות שלה להשפיע הן ברמה הלאומית. ההסתדרות רק תחזק את התדמית שלה כמי שעוסקת בתחומים צרים מאוד. אם היא רוצה את הפלר המדיני, הפלר הכללי, היא צריכה לרוץ במפלגת העבודה".

שרון: "שלי שבעה הפסדים בשנים האחרונות, גם במשמרת הצעירה, בקק"ל ועכשיו אולי במזכ"לות. ועדיין בהינתן שתפסיד הבחירות בהסתדרות, המפלגה תצטרך אותה".

שלונסקי: "אז המסקנה בעניין ההסתדרות - מאוד חשוב, מאוד מפתה, מאוד מסוכן ומאוד קשה".

קרקובסקי: "כן, אבל אפשרי".

סקר נוסף בחן את רמת שביעות הרצון מהתנהלותה של שלי. ע"פ ממצאי הסקר, 46% מרוצים משלי, בעוד 40% לא מרוצים. עוד בחן הסקר אם היא מסוגלת לנהל מאבקים נגד בעלי ההון והכוח. 55% קבעו שהיא מסוגלת לכך, ורק 28% לא.

שלונסקי: "הציבור נותן לה המון כוח בצד הכלכלי חברתי ומאמין ביכולות שלה".

ברדוגו: "זה גם אומר שהציבור מאמין שאדם צריך לעשות את מה שהוא הכי טוב בו. זה אומר שהיא יכולה להיות פגז בהסתדרות. לא בקלות, אבל היא כבר הוכיחה יכולות עבודה בלתי רגילות. היא יודעת לזהות את מוקדי הכוח. האתגר שלה יהיה לגרום לחברי הסתדרות שבדרך כלל לא מצביעים להגיע כדי להצביע לה".

קרקובסקי: "חיים רמון לקח את ההסתדרות מאיש הממסד חיים הברפלד. ניסנקורן הוא יו"ר הסתדרות מאוד פופולרי אבל אפור. שלי יחימוביץ' לא יודעת לעשות קמפיין מול ניסנקורן?"

שלונסקי: "איגודים מקצועיים אוהבים אנשים אפורים".

קרקובסקי: "כן, אומרים לי 'ראשי המחוזות הולכים עם ניסנקורן'. האמת היא שראשי ההסתדרות הולכים עם מי שחזק. ברגע שיראו שהיא חזקה, ילכו איתה".

אשכנזי: "אבל זה אזור הנוחות שלה. היא רוצה יותר מזה".

קרקובסקי: החלום שלה היה להיות שרת אוצר או כלכלה. עכשיו אומרים לה: בואי תהיה ראש ממשלת הכלכלה והחברה בהסתדרות.

שלונסקי: "מה היתרונות שלה על ניסנקורן? איפה היתרונות היחסיים בכל הקשר לחיבור לצעירים?"

שרון: "היא מרתקת באישיות שלה, וזה בא לידי ביטוי גם בכתיבה מעמיקה. מגזין סוף השבוע המפורסם שלה הוא באמת דבר נדיר, מאוד מושקע, אני לא מכיר הרבה פוליטיקאים שמחזקת כזאת תקשורת עם הציבור על בסיס שבועי. היא יודעת לג'נגל יפה גם ברשתות החברתיות. ברמת ההסתדרות, אנחנו מדברים פה על קהלים צעירים שמצטרפים להסתדרות, אבל בסופו של דבר הגופים הגדולים הם עדיין הוועדים הישנים. בהקשר הזה, הקשר שלה עם השר חיים כץ הוא סיפור מאוד מעניין".

אשכנזי: "הדיון הלך להסתדרות. אני במיעוט, אבל אני חושב שהיא צריכה להישאר בעבודה".

שלונסקי: "לא במיעוט, אני איתך"

אשכנזי: "אם היא תחליט שתלך, תלך. חושב שצריכה להישאר. קודם כל, בוז'י מאוד חלש, הוא לא ימשיך להוביל את המחנ"צ לעוד קדנציה. יש לה פה הזדמנות, והיא צריכה לכלכל מעשיה בתבונה. זאת לא ביקורת על האדם, אלא על הפרספציה הציבורית. היא נתפסת כחמוצה, כצדקנית. אני רוצה אותה יותר מחייכת. היא צריכה לגוון את עיסוקיה - לא רק בעניינים חברתיים, אני רוצה לשמוע מה יש לה להגיד גם בנושאים מדיניים".

ברדוגו: "למרות ששלי מתחבטת בין החולשה של בוז'י מצד אחד לבין ההסתדרות מצד שני, ההסתדרות זהו המקום הטוב והנכון לה שמאפשר לה להיות שרת על ולהשפיע בגדול".

שרון: "אלו צרות של עשירים - כל האופציות פתוחות בפניה. לתחושתי, בהסתדרות המלחמה תהיה מאוד קשה ולא יהיו עוד הרבה הזדמנויות לקרבות מהסוג הזה".

שלונסקי: אז בהסתדרות הסיכוי שלה לנצח לא גדול.

קרקובסקי: "אני חולק על הנחת היסוד הזאת. הפסד בהסתדרות הוא פחות כואב מאשר עוד הפסד על ראשות מפלגת העבודה; ניצחון במפלגת העבודה נותן לה להיות עוד אחת מנושאות הארון של מפלגת העבודה, בדרך לקבורה המכובדת שתהיה עוד כמה שנים. אני לא חושב שיש תקווה במותג שנקרא מפלגת העבודה, ולכן אם להתמודד בשנה הזאת - רק על ראשות ההסתדרות, ולקחת בחשבון יציאה מהמערכת הפוליטית לתקופת זמן מסוימת כדי להישאר התקווה הלבנה שמחכה בחוץ כדי לחזור ולהנהיג את המרכז-שמאל בעוד כמה שנים. זה הייעוד המרכזי של שלי יחימוביץ'".