שלי על הקיצוץ הרוחבי: "חיתוך ראשים ללא כל הבחנה"

21 בדצמבר, 2016

שלי התראיינה ל"העולם הבוקר" בערוץ 2, בהנחיית אברי גלעד והילה קורח, בצוותא עם חה"כ אלי כהן ("כולנו") וזאת על רקע דיוני תקציב 2017-2018 ועל רקע הקיצוץ הרוחבי הנוסף בתקציבי משרדי הממשלה. מתוך דבריה (לצפייה):

"גלעד: בתחילת דבריו של אלי כהן היה לך חיוך קטן שהלך ודעך עם הנתונים. ביקורתך על התקציב.

שלי: כל הדברים שמנה כאן אלי כהן, וחלק מהם יפים טובים ואף הצבעתי בשבילם, פשוט נעלמים ונמחקים לחלוטין נוכח הקיצוץ הרוחבי. ב-2016 היו ארבעה קיצוצים רוחביים בתקציב. מה זה קיצוץ רוחבי? פשוט חותכים לכולם את הראש בלי הבחנה. מה זה אומר? זה אומר שחותכים ברווחה, בחינוך, בבריאות, בביטחון הפנים, במוניציפלי. אנחנו מדברים על קיצוץ רוחבי של 5.3 מיליארד שקלים ב-2016, וכבר מתאבן ל-2017, שאושר השבוע, של מיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים. שמעתי את שר האוצר מתפאר ב-40 מיליון השקלים לטיפולי שיניים לילדים עניים. הוא כל כך צודק - אבל בסוף אתה בא ומקצץ 5.3 מיליארד שקלים מכל הדברים האלו, מקטין את המדינה, מקטין את השירותים, פוגע בשלטון המקומי. אני חייבת להגיד לכם: אין שביתה מוצדקת יותר מהשביתה הזאת. השלטון המקומי לא בא להתעמר בתושבים שלו, להפך – הוא בא להילחם עבור התושבים שלו. מה זה מענקי איזון? מי מקבל מענקי איזון? תל אביב? רחובות? הרצליה פיתוח? לא, את מענקי האיזון מקבלות הרשויות החלשות ביותר, שלא נהנות מכספי ארנונה, כמו, למשל, שעיריית תל אביב מקבלת מהבניין שאנחנו יושבים בו עכשיו. אין להן, מזה הם מתקיימים, מזה שירותי הרווחה שלהם, מזה בסיס הקיום שלהן. בדבר הזה באים והולמים כאן. אני חייבת להגיד גם שאני מאוד מכבדת את הרשויות החזקות – הן לא נפגעות מזה, אבל הן באות וזועקות את זעקת הרשויות החלשות וזועקות את זעקת החלשים ביותר.

גלעד: בואי נדבר על תשלומים לחברי כנסת ספציפיים כדי שיצביעו בעד – כאילו שהיו מצביעים נגד, אם לא היו מקבלים. הקלות בה הם מקבלים והכמויות הנהוג הזה היה מאז ומעולם אין כאן מנהג חדש. נכון?

שלי: קודם כל, נכון. אני ישבתי 7 שנים בועדת הכספים, עכשיו אני חברה בועדת חוץ וביטחון ובועדת תקציב הביטחון, ותמיד ערב תקציב היו חברי כנסת שביקשו משהו שיקר לליבם - מיליון שקלים למרכזי סיוע לנפגעות תקיפות מיניות. הכול היה מאוד ברור, מאוד על השולחן. כשרצית את הכסף לאיזושהי מטרה קדושה, היה ברור בדיוק לאיזה מספר תקנה בתקציב הכסף הזה הולך. הכול היה ברור. כאן מדובר בשוד לילי של סכום שעולה על הסכום שמקצצים עכשיו לרשויות העניות. זה מטורף. אגב, אנחנו אפילו לא יודעים למה זה הולך.

גלעד: ראית את ההקצאות של חברי הכנסת אורן חזן ונאוה בוקר? אני אגיד לך: שניהם מקצים את הכסף לבתי עלמין, אולי לבתי עלמין תקציביים, לרשות לפיתוח הנגב והגליל, כלומר למטרות כלליות.

קורח: הכסף לא צבוע.

שלי: תראו, דבר כזה לא היה. יש לי מספיק ניסיון בלילות תקציב של ועדת הכספים כדי להגיד שלא היה מעולם בליץ כזה של שוד וגזל וחלוקת שלל של חברי קואליציה. כמו שאמרתם, מה, הם יעזו להצביע נגד התקציב? הם צריכים להצביע בעד התקציב, הם בקואליציה. גם הסכומים הם חסרי תקדים. לא היה דבר כזה - גזל של רבע מיליארד שקלים בלילה אחד, למקומות עלומים שמסומנים לפי שמות חבריהם. זאת וולגריות – זאת לא שחיתות.

אכן הדברים היו, חברי כנסת באו וביקשו כספים בשביל דברים יקרים בליבם. אני חושבת שזה דבר שצריך לעבור מהעולם. אבל הפעם זה חסר תקדים: בעבר חברי כנסת - גם בקואליציה וגם באופוזיציה, וזה מה שיפה – פעלו בשביל דברים יפים וטובים, שהייתה עליהם הסכמה, והציבור ידע לאן הכסף הולך. כאן אנחנו יודעים שהוא הולך לחברי הכנסת באופן אישי, כשוחד.

גלעד: עמיר פרץ הודיע על התמודדותו לראשות מפלגת העבודה. תלית בלונים? את שמחה? את עצובה? זה משפיע על החלטותייך?

קורח: מה דחוף לו, שישה חודשים לפני הבחירות?

שלי: כל אחד והשיקולים שלו. לא קניתי בלונים, אבל אני שמחה מאוד שאני חיה במפלגה דמוקרטית שיש בה פריימריז, בניגוד למפלגה שמשמאלי כאן... לא שמעתי על שיטה טובה יותר, למרות שלדמוקרטיה פנימית במפלגות יש במגרעות.

קורח: את תצביעי לו?

שלי: עוד לא החלטתי אם אתמודד לראשות המפלגה. מן הסתם אם אתמודד, אשים בקלפי את השם של עצמי. אני מניחה שיהיו מועמדים טובים וראויים בסופו של דבר. יש לנו מפלגה דמוקרטית, חברי המפלגה יחליטו מי המתאים ביותר לייצג אותם ומי הכי קרוב לעמדותיהם.

קורח: ההתלבטות שלך היא בין ריצה לראשות המפלגה לבין ריצה לראשות ההסתדרות?

גלעד: למה שלא תהיי האישה הראשונה שעומדת בראשות בהסתדרות? זה משהו במדינת ישראל.

שלי: כרגע ההתלבטות הספציפית היא אם להתמודד לראשות ההסתדרות או לא. יכול להיות שזה יקרה, ואני אצטרך לקבל החלטה בזמן הקרוב. אני חושבת שזה תפקיד מאוד משמעותי, שמשפיע על הדבר החשוב מכל – היכולת להתפרנס בכבוד. מה יותר חשוב מזה? בוודאי שזה קרוב לליבי, אבל מצד שני, אני אוהבת את מה שאני עושה. לא נמאס לי אף פעם. אני אוהבת לבוא בבוקר בכנסת, אני אוהבת לעבוד למען הציבור. אני לא שייכת לאלו שסובלים מזה שהם יושבים באופוזיציה כרגע, אבל לפני כל אדם פוליטי נקרות דילמות פוליטיות".