שלי על חקירות נתניהו: "ראש הממשלה צריך לשמש דוגמא; אין לו פטור מהתנהגות לא מושחתת"

8 בינואר, 2017

שלי התראיינה ל"הבוקר הזה", יומן הבוקר של רשת ב' בהגשת אריה גולן, והתייחסה לחשדות לפיהן ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל טובות הנאה מאנשי עסקים ולעניין הרב שעוררה עמדתה המורכבת בעניין החייל היורה אלאור אזריה. מתוך דבריה:

"גולן: יש לך הרגשה שבקרוב נתניהו יצטרך לצאת לנבצרות, או שעדיין אין כלום ולא היה כלום?

שלי: אני לא מכירה את הפרשה החדשה, בדבר הקשר הישיר בין מתן של ראש הממשלה, לכאורה, לבין מתן מצד שני של איש עסקים כלשהו, אבל בוא נדבר על הפרשה הברורה, הגלויה לעין - האספקה הסדירה והשוטפת של טובין מאוד יקרים, על פני שנים ובאופן קבוע לבית ראש הממשלה, בדמות אלכוהול יקר וסיגרים מאוד יקרים.

גולן: אם יש לך חבר מיליארדר, מה אכפת לו לשלוח לך כמה בקבוקים וכמה סיגרים. זה לא מזיז לו בכלל.

שלי: אני בטוחה שלחבר זה לא מזיז, ואני בטוחה גם שהחבר נותן את המתנות האלו בשמחה. אבל השאלה היא לא שאלת החבר. השאלה היא שאלת נבחר הציבור. כל נבחר ציבור, ולו הזוטר ביותר, יודע שכשהוא מקבל מתנה ששווייה יותר משווי סמלי – יותר משווי של ספר, למשל, שזה דבר שמותר לחברי כנסת לקבל - הוא הולך ומחזיר את המתנה למחסן המתנות. יש נוהל מאוד ברור. בתגובה לפוסט שהעליתי אתמול בפייסבוק כתבה אישה שעובדת בסיעוד עם קשישים שיש להם הנחייה מאוד ברורה, שאם קשישה נותנת להם מתנה יקרה - אסור להם לקבל אותה. אז איך ראש הממשלה לא מבין דבר כזה? זה באמת א'-ב'.

גולן: מה תגובתך לטיעון לפיו מאחר שראש הממשלה פעל לסגירת ערוץ 10, שלארנון מילצ'ן יש אינטרס בו כי יש לו מניות בערוץ, ברור שלא היה פה שום מתן, אלא פשוט מתנה בשביל ש'יעשה חיים'; זאת סוג של הוכחה שלא היה פה שום אינטרס, אלא רק רצון לעשן סיגרים טובים ולשתות שמפניה בצבע ורוד.

שלי: אם אתה כבר נכנס לפרט הזה, הנכונות של ערוץ 10 למנות יו"ר דירקטוריון שהוא איש של בנימין נתניהו היא דווקא מחשידה. אבל אני לא רוצה לדבר על זה. בוא נחדד שנייה; יש כל כך הרבה מילים וספינים מסביב, אבל יש פה משהו פשוט: מה היה בפרשת אהוד אולמרט – למה אולמרט יושב עכשיו בכלא? למה המדינה כולה רעדה אחרי העדות של טלנסקי? כי כולם הבינו שהיו מעטפות כסף, שעברו לראש הממשלה בידיעתו, בנכונות גמורה שלו לקבל את הכסף ובשימוש שלו בכסף. מה אנחנו רואים כאן? מה ההבדל בין מעטפות הכסף של טלנסקי לבין אספקת מוצרי היוקרה, שרק עשירי עולם מרשים לעצמם להשתמש בהם, של מילצ'ן? שזה באלכוהול יקר ובסיגרים ואילו השני ב'קאש מאני'? הרי זה בדיוק אותו מהלך של העברת הרבה כסף, בצורה סדירה, לראש ממשלה מכהן.

גולן: אבל אולי שמפניה וסיגרים אפשר להגדיר כמתנה מחבר קרוב, כמו שאמר עורך הדין יעקב ויינרוט, פרקליטו של מר נתניהו, וזה לא עניין פלילי - אפילו לא בדל של עניין פלילי - והעברת כסף זה כן פלילי?

שלי: בוא נגיד משהו מאוד בפשטות: לו מילצ'ן היה מגיע לנתניהו אם סיגר אחד עטוף היטב, עם סרט שמעטר אותו, זאת הייתה מתנה בשווי 250 שקל. אבל אם הוא מעביר לו על פני שנים סיגרים שאותם הוא מעשן, ולו אחד ביום, אז מדובר בהזרמת כסף. זה מאוד פשוט. אתמול שאלו אותי: ראש הממשלה מרוויח מאוד מעט, הוא מוקף באנשים אמידים - למה שלא יפנקו מדי פעם? הרי הוא ויתר, הוא יכל להיות איש מאוד עשיר כי יש לו כושר להרוויח הרבה כסף; הוא מקבל משכורת עלובה, במרכאות כפולות ומכפולות, אז למה שלא יקבל? ואז אני מציעה את ההשוואה הבאה: נגיד שלילד שלכם יש מורה שויתרה על קריירה בהיי טק, בה היא יכלה להרוויח פי 5, והיא עושה את עבודתה נאמנה ומשרתת את הציבור. ההורים, בתמורה לזה שהיא מלמדת ילדים – או בלי תמורה בכלל, סתם כי היא מורה טובה – מספקים לה על בסיס קבוע ושוטף מתנות יקרות ערך. האם משרד החינוך, לו היו מגלה את זה, היה מאפשר למורה הזאת להמשיך? האם לא היה מוגש כתב אישום? התשובה ברורה. אז למה הדברים מטשטשים כשזה מגיע לנבחר ציבור? הרי דווקא האזרח הבכיר ביותר במדינת ישראל, לא מקבל פטור מהתנהגות לא מושחתת - הוא צריך להיות דוגמא ומופת.

גולן: שאלה פוליטית: למרות ההכחשות שצצו מיד, את יודעת על מגעים כלשהם להקמת ממשלה חלופית, בלי בחירות, בין השר כחלון, בוז'י הרצוג ופוליטיקאים אחרים?

שלי: אני לא יודעת על זה דבר וחצי דבר. שמעתי אתמול בחדשות בדיעבד את ההכחשה. קשה לי להאמין שזה נכון. אני לא רואה את הסיטואציה הזאת מתרחשת.

גולן: שאלה נוספת לי אלייך - את מצטערת שהזדרזת לקרוא לחון את סמל אזריה, עוד לפני גזר הדין?

שלי: אני לא מצטערת, כי המחשבות האם נכון וכדאי שאעשה את זה כבר עברתי במשך חודשים לפני כן, ובוודאי באותו יום. היה לי ברור שאני עושה מעשה שהוא חריג לקבוצה האידיאולוגית והפוליטית שלי.

גולן: אולי גם כלפי מערכת המשפט הצבאית, כי קודם מחכים לגזר הדין.

שלי: לא, אני אמרתי מפורשות שהשופטים צריכים לשפוט בחדר סטרילי; שהכרעת הדין היא דבר דבור על אופניו, ושהיא ניתנה במקצוענות, באומץ לב ובמנותק מהרוחות המנשבות בחוץ; שאני מגבה כמו תמיד את מערכת המשפט – בוודאי את הרמטכ"ל, שמתח קו מוסרי ברור כבר בעת המעשה. זה היה חיוני, זה היה נדרש. אני ידידת בית המשפט, ממלכתית בעמדותיי, ובכל זאת אני סבורה שהגזענות הנוראה, ההפגנות מול בית המשפט, השסע בחברה, הזליגה המסוכנת שלו לצבא, ההסתה הקשה של הפוליטיקאים, הסיטואציה בשטחים שמייצרת טשטוש מוסרי אצל חלק מהחיילים - כל הדברים האלו לא יכולים ליפול בסופו של דבר על כתפיו של חייל אחד מחטיבת כפיר מרמלה. ולכן, אחרי שיינתן גזר הדין, אחרי שהמסר יופנם והלקח יתקבל, אז יש לשקול בזהירות חנינה לאלאור אזריה. אני יודעת שקשה להכיל את זה.

גולן: יש פה ניסיון מצידך להתקרב למגזר ששונא מאוד את השמאלנים, ושחלקו היה שמח אם השמאלנים היו נעלמים לו מהעיניים ועוזבים את הארץ?

שלי: איך, אריה? אני פוליטיקאית כבר 10 שנים, אני מאוד מנוסה. אתה חושב שלרגע אני מספיק לא אינטליגנטית כדי לחשוב שמישהו מהאנשים שמפגינים מול בית המשפט עם קצף על השפתיים ושנאה לכל דבר, יצביעו לי? אני אגיד לך כלל בסיסי בפוליטיקה: פוליטיקאי מקבל את הקולות מה'בייס' שלו, מה שנקרא.

גולן: אי אפשר להעביר אנשים כאלו לתמוך בכם.

שלי: אתה יודע מה, אני אגיד משהו קצת אישי: אתה מכיר אותי מספיק שנים כדי להבין שאני לא מוציאה את האצבע, בודקת לאן נושבת הרוח ואז אומרת את הדעות שלי, אלא בדיוק ההפך. כאן עשיתי מעשה שהוא מזיק פוליטית, הוא מרגיז חלק מהתומכים שלי, לא את כולם. לכן, אפשר לפעמים להאמין לנבחרי ציבור, פעם בכמה זמן, שהם אומרים את מה שהם חושבים - במיוחד כשהם משלמים על זה מחיר פוליטי, כמו שאני משלמת במקרה הזה".

להאזנה לראיון המלא: