שלי ב"מטה המרכזי": "לא רואה איך אפשר לא להעמיד לדין את רה"מ בפרשת המתנות"

15 בינואר, 2017

שלי התראיינה ל"מטה המרכזי" בערוץ 10, בהגשת גדי סוקניק ובהשתתפות ליאת רון ולימור לבנת, והתייחסה בהרחבה לחשדות הפליליים העומדים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסגרת "פרשת המתנות" ו"פרשת נתניהו-מוזס". מתוך דבריה (לצפייה):

"אני לא יודעת אם הולכים לבחירות, אבל אין ספק שהמערכת הפוליטית עוברת טלטלה מאוד עזה. החקירות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הן חקירות משמעותיות, חמורות מאוד, בחלק מהמקרים זה 'קליר קאט', כמו למשל בסיפורי הסיגרים. מדובר בהעברת שווה כסף, בהרבה מאוד כסף; זה מאוד מזכיר את סיפור מעטפות טלנסקי, רק שמדובר בטובין במקום כסף. אני לא רואה איך אפשר לא להגיש כתב אישום בסיפור הספציפי הזה. פרשת מוזס-נתניהו היא טיפה יותר מורכבת להוכחה, מן הסתם, והיא דורשת עוד חקירה, אבל כאן אנחנו מדברים על 'קליר קאט' של מתן שווה כסף לראש ממשלה מכהן בידי בעל הון. נורא קשה בזמן אמת, כשחקירה רק מתחילה להתגלגל, להבין שאנחנו בעיצומה של דרמה. זה היה קשה לסביבתו של אולמרט בשעתו, והיא גוננה עליו בכל הכוח. הוא קיבל מעטפת הגנה במשך זמן ממושך מאוד, אני הייתי חברה בקואליציה אז ואני חושבת שהייתי היחידה שהתבטאה נגדו בעניין הזה. לקח זמן עד שהמערכת הבינה שקורה כאן משהו חמור. כנ"ל בפרשת קצב. גם עכשיו, כל מי שחושב שהסיפור הזה ייגמר כמו תמיד ב'לא היה כלום ולא יהיה כלום', שוגה שגיאה קשה. אנחנו בעיצומה של רעידת אדמה ובעיצומה של טלטלה גדולה".

שלי נשאלה לגבי היחס בין הפרשיות: "אני לא חושבת ש"פרשת המתנות" פחות משמעותית. אני חושבת שגם הפרשה השנייה חמורה מאוד, אבל היא בוודאי דורשת העמקה בחקירה. לפעמים אנשים שעוברים עבירות חמורות מאוד, מורשעים בסופו של יום בעבירה היותר קלה".

בהמשך נשאלה שלי האם היא מצפה מחברי הקואליציה להתייצב נגד נתניהו על רקע החשדות: "בוודאי שאני מצפה. נתניהו מנסה לייצר כאן מראית עין של קטטה – כאילו זה השמאל נגד הימין, כאילו זה התקשורת נגד נתניהו. זאת לא קטטה, זאת שחיתות; זה כאילו עבריין שחשוד בגניבה יגיד שיש לו קטטה עם שלטון החוק. אני לא יכולה להיכנס לקו ההגנה של ראש הממשלה, וגם אמרתי בצורה מפורשת שהפרשה השנייה סבוכה יותר. יש המון מילים מסביב ועשן סמיך. כאן אפשר לפזר את העשן. הכול בסדר, או במילים אחרות - הכול לא בסדר. לא יכול להיות שראש ממשלה מכהן במדינת ישראל, שנבחר בידי הציבור ומקבל את שכרו על ידי הציבור, יהיה מתוחזק ברמות כל כך גבוהות על ידי בעל הון, והוא כנראה גם לא היחיד. אותו גם בפרשת ידיעות אחרונות: יש לנו ראש ממשלה שחודר בכוח קשריו ומכוח העבודה שהוא ראש הממשלה לכל כלי תקשורת קיים, ומנסה להשתלט עליו. זה דבר שהוא בלתי סביר, כשבמקביל יש גם מעשי שחיתות. ועוד לא דיברנו על "הצוללות", שהיא פרשה חמורה בפני עצמה, ובעיני אפילו חמורה יותר. אמרתי את זה קודם, ואני אגיד את זה שוב: ברגע שעובר שווה כסף לראש ממשלה מכהן, אין כאן פרשנות ואין כאן כלום. אם לא יוגש כתב אישום בסופו של יום, נצטרך להסתכל בעין מאוד בוחנת על מוסדות שלטון החוק".

שלי הרחיבה גם לגבי "פרשת נתניהו-מוזס": "קשה לי לחוש חמלה כלפי ראש הממשלה, בכל הכבוד. אני שומרת את החמלה שלי לאנשים בלי כוח שנופלים קורבן לסוג כזה של דיאלוג, כי הם צרכני התקשורת שלא יודעים שמעל הראש שלהם מתנהל הדיאלוג הזה. לא הדהים אותי כל כך עצם הדיאלוג, אבל השיחות מאוד קשות, והם הדהימו אותי בבוטות שלהן. הרי באותה תקופה המערכת הפוליטית היטלטלה ונקרעה בין שני עיתונים, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות", והלחצים וההבטחות לא היו צריכים להיאמר כדי שיתקיימו; להגיד את הדברים בצורה כל כך בוטה וגסה, זה דבר שמכה בתדהמה".

לגבי יחס התקשורת כלפיה, אמרה שלי: "בוא נגיד ככה: מעולם לא סיפקתי שירותים לשום עיתון. באיזשהו שלב חלחלה בי התובנה שאין לי עיתון - אני פוליטיקאית בלי עיתון, ואני לא אספק את הסחורה לא לזה ולא לזה. אני לא עובדת אצל שום מו"ל ושום עורך ראשי. במידה רבה, יצרתי לעצמי סוג של תקשורת אלטרנטיבית, של עמוד פייסבוק מאוד חזק, של חשבון טוויטר".

לסיום שלי הבהירה כי לא מדובר בסוגיה של ימין ושמאל: "אני מעדיפה שזה לא ייצבע פוליטית. אני ממש לא רוצה להיות במקום בו אני אתן לראש הממשלה אליבי להגיד שזאת סוגיה של שמאל-ימין. לא – זאת שחיתות, ושחיתות היא שחיתות היא שחיתות. היא קיימת בכל קצוות הקשת הפוליטית".