"ההסתדרות אינה נחלה פרטית של משפחה-שתיים – היא נחלת הציבור"

6 בפברואר, 2017
האזינו:

שלי התראיינה למהדורה המרכזית של "רדיו קול חי", בהגשת אבי מימרן, ופרסה את הרקע להחלטתה להתמודד לראשות ההסתדרות נגד היו"ר המכהן, אבי ניסנקורן.

"ההתלבטות בהחלט הייתה ארוכה", אמרה שלי בפתח דבריה. "מסוג הצרות של עשירים. הייתי בצומת פוליטית, כשעמדו לפניי כמה הכרעות – אחת התמודדות לראשות מפלגת העבודה, עם סיכוי גבוה מאוד לנצח, והשנייה התמודדות לראשות ההסתדרות. בעקבות הרבה ראיונות שהיו לי איתך אתה בטח מבין, וגם המאזינים מבינים, שבאמת הלב שלי, באופן הכי אותנטי בעולם, והאמונה שלי, נמצאים במקום החברתי והכלכלי ובדאגה לאנשים שעובדים מבוקר ועד ליל ומשתכרים שכר נמוך. בסוף, אחרי הרבה התלבטויות, הגעתי למסקנה שבראשות ההסתדרות יש לי יותר כוח ועוצמה לממש את תפיסת העולם שלי ולעזור לאנשים מאשר בראשות מפלגת העבודה ברגע הזה בפוליטיקה. אני אומרת את זה בצער, אבל זאת המציאות. אני מאמינה ויודעת שיש לי הכוח לקחת את הארגון הזה, ההסתדרות, שהרבה אנשים לא מחבבים אותו, ולהפוך אותו לארגון חברתי עוצמתי, חזק, נקי כפיים, לטובת הזכות הכל כך בסיסית להתפרנס בכבוד".

שלי נשאלה אם הרקע למהלך היא הבנתה כי מפלגת העבודה לא צפויה להגיע לשלטון בתקופה הקרובה: "זה אני לא בטוחה. אני מאמינה במפלגת העבודה. אני מאמינה ביכולת ההשתקמות שלה; לא הייתי מרימה ידיים. אני חושבת שגם העובדה שאני בחרתי בנתיב אחר כרגע תביא לכניסה של מתמודדים נוספים ותוסיף קצת צבע ועניין. אבל אני חושבת שאני אפילו לא צריכה להסביר למה ראשות ההסתדרות מתאימה לי. זאת באמת אני, זאת באמת תפיסת העולם שלי. בשביל זה מלכתחילה נכנסתי לפוליטיקה - בשביל לצמצם פערים בין עניים לעשירים, בשביל הזכות של אנשים להתפרנס בכבוד, שזאת בעיניי הזכות הכי בסיסית שיש. יש אנשים שחושבים שזה נתיב צדדי, לא הדבר העיקרי. בעיניי, זאת הסוגיה הלאומית החשובה ביותר על סדר היום.

אני מאמינה מאוד גדולה בעבודה המאורגנת, ובזה שבמקום עבודה מכל סוג שהוא, העובדים רשאים להגיד לא רק 'אני' ו'עצמי', אלא גם 'אנחנו'. 'אנחנו' כוח מול המעסיק; 'אנחנו' רשאים לתבוע את הזכויות שלנו; ו'אנחנו' רשאים ולהשתכר בכבוד. אלו באמת היסודות של הדברים שאני מאמינה בהם - הזכות להתארגנות של עובדים, שהם מטבע הדברים חלשים בדרך כלל. ברמה האידיאולוגית בוודאי מאמינה בזה. ההסתדרות היא ארגון חזק. הוא מייצג המון עובדים מכל הסוגים: עובדים במפעלי טקסטיל, עובדים במפעלי מזון, אנשים עמלים בעבודת כפיים מאוד קשה, וגם בזמן האחרון עובדים בהייטק, וגם עובדים ברשויות מקומיות, ועוד עובדים מכל הסוגים. מדובר ביותר מחצי מיליון בני אדם, זאת השדרה המרכזית של החברה הישראלית. רובם מרוויחים מעט מדי, והזכויות שלהם דלות מדי. יש דבר אחד שאני נאלצת בצער להסכים איתך לגביו, ואנחנו גם רואים את זה עכשיו, כשיו"ר ההסתדרות מנסה בכל הכוח למנוע התמודדות שלי - שיש מי שרואה בהסתדרות אחוזה פרטית, נחלה, שהציבור בכלל לא זכאי לבחור אליה, כי זאת איזו חצר מלוכה של משפחה או שתיים. וזהו, זה שלהם. אז זה לא שלהם, זה של הציבור. של האנשים שמשלמים דמי חבר כדי שההסתדרות תגן עליהם. זאת הזכות הבסיסית של האנשים האלו לבחור מי ינהיג אותם, או במקרה שלי מי תנהיג אותם.

שלי נשאלה כיצד היא מתכוונת לשכנע את המצביעים לתמוך בה: "יש לי הרבה כלים כדי לשכנע. קודם כל, זה כן אידיאולוגי. אנשים יודעים שאני עושה את זה מהלב, מהאמונה והנשמה, ולא כדי לחפש לעצמי איזה ג'וב. זה דבר ראשון. דבר שני, חוקקתי קרוב ל-50 חוקים, רובם ככולם לטובת עובדים - מדברים קטנים לכאורה, כמו זכות העבודה בישיבה, דרך דברים בינוניים כמו חוק הטקסטיל הביטחוני, שמחייב את כוחות הביטחון להעדיף את תוצרת הארץ בשביל שיהיו יותר עובדים ישראלים ושלא נקנה את המדים של צה"ל מסין, וכלה בחוק שכר הבכירים, שגרם לקפיצה בשכר הנמוך בחברות הגדולות, כי הוא יוצר משוואה בין השכר הבכיר ביותר לשכר הנמוך ביותר. לכן באמת הקבלות שלי הן רבות מאוד, זה לא שאני נוחתת מכוכב אחר ואומרת 'קבלו אותי'. זאת העבודה הפרלמנטרית שלי, המאבק למען זכויות עובדים ובעיקר למען הדל, וכן, גם למען העובדים שמרוויחים בסדר. אפשר להרוויח בסדר ולא להתבייש בזה ולא להתנצל. אני רוצה שכולם ירוויחו טוב. זאת המטרה שלי".

באשר להצהרת התמיכה של יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בניסנקורן, אמרה שלי: "זאת זכותו. אני מכבדת את עמדתו, אבל לא הוא יקבע, בכל הכבוד. בוז'י הוא אחד מתוך 530,000 בעלי זכות בחירה. זה היופי בדמוקרטיה – הפתק שהרצוג ישים בקלפי יהיה שווה לפתק שתשים רונית ממפעל "פרי הגליל". בשביל זה צריך דמוקרטיה. דווקא משום שהוא חושב שניסנקורן מועמד טוב ממני, אני מצפה מבוז'י שיקרא לניסנקורן לא לנסות לסכל בחירות, לא לנסות למנוע את ההתמודדות שלי בכל מחיר, אלא לבוא להראות את כוחו מול ציבור הבוחרים.

אני לא ביקשתי סיוע ממפלגת העבודה. אני הולכת בכוונה ובנכונות דרך סיעת "בית חברתי" של איתן כבל, גם מהסיבה שאני חושבת שבבחירות לראשות ההסתדרות לא צריכים להיות אלמנטים מפלגתיים. אני נפגשת עם הרבה מאוד אנשים, מכל הסוגים, כולל אנשים שלא מצביעים בשבילי כי הם לא מסוגלים להצביע למפלגת העבודה, והרבה פעמים אומרים לי 'הלוואי שיכול להצביע בשבילך. אני מסכים איתך בכל כך הרבה דברים, אבל זאת מפלגת העבודה, והמדיני ככה'. אז אני אומרת: בואו עכשיו בפעם הראשונה, כל האנשים האלו שאמורים שהיו נורא שמחים להצביע בשבילי, אם רק לא ככה וככה – הנה, אתם יכולים להצביע בשבילי בלי הבדל של שיוך מפלגתי, רק על הסוגיה החברתית. פה אנחנו לא מדברים על הסוגיה הפלסטינית, ולא על ארץ ישראל השלמה ולא על שתי מדינות לשני עמים. פה אנחנו מדברים על הזכות הבסיסית להתפרנס בכבוד. היא חוצה מפלגות, ולכן באמת הייתי מבקשת ורוצה שיצביעו בשבילי על סמך הכישורים שלי ועל סמך אמונה ביכולת שלי להפוך את הארגון הזה לארגון לתועלת העובדים, ולא על סמך שיקולים אחרים".

להאזנה לראיון המלא: