אחרי מאה שנות גברים בהסתדרות, אולי עכשיו אשה?

17 בפברואר, 2017

שמישהו יספר לי על מה הצהלולים בסביבת נתניהו בעקבות הפגישה עם טראמפ. יאללה, יוצאים לדרך, מתמודדת סופית לראשות ההסתדרות. פתחו את היומנים ב- 23 במאי, יום הבחירות, ורשמו שני דברים: 1. יום חופש, עוזר\ת לשלי, 2. מהפך. מה זאת בכלל מתמודדת? לא מכירים את הקטגוריה. וחוק הזכות לעבודה בישיבה שלי משתכלל ומתרחב. 

 

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

ונתחיל דווקא מפגישת טראמפ – נתניהו. לו אני נתניהו הייתי יוצאת מהפגישה עם טראמפ מודאגת. באמת, באמת שאני לא מבינה, גם לשיטתו, את שביעותת הרצון. בניקוי החום והפרגון ששפעו מטראמפ, מה ששמע נתניהו לא היה שונה במאום ממה ששמע מנשיאים קודמים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. טראמפ תבע מישראל הפסקת התנחלויות, הצהיר שיעבוד קשה על עסקה טובה ששני הצדדים יצטרכו לוותר בה, וביקש מישראל גמישות, פשרות וויתורים.

אני קוראת לנתניהו (גם אם זה טיפה נאיבי) לנצל את מערכת היחסים המצוינת עם טראמפ, ולהציג תכנית מדינית ברורה ואמיצה לטובת המשך קיומה של ישראלל חזקה יהודית ודמוקרטית. הובלת תכנית כזאת בחסות נשיא אוהד לנתניהו היא נקודת פתיחה טובה, וזו הזדמנות, אולי אחרונה לנתניהו, ובוודאי חשובה לישראל - להיות פחות פוליטיקאי ויותר מדינאי. הנה כאן ראיון בערוץ 1 עם אמיר בר שלום:

 

ערב נסיעת נתניהו לוושינגטון התקשר אלי רזי ברקאי ואמר לי "אני רוצה לראיין אותך ראיון מדיני בלי אף מלה על ההסתדרות". נעניתי לאתגר, ורק בסוף, בקטנה,, שנינו לא התאפקנו. אז הנה ראיון מדיני בגל"צ, לפני פגישת נתניהו – טראמפ, ב"מה בוער" עם רזי ברקאי, (כמעט) בלי אף מלה על ההסתדרות. עוד אחד כזה היום, עם אמוץ שפירא ביומן הצהריים ברשת ב' של קול ישראל. וגם השבוע עםם יאיר שרקי בגלי ישראל.

והבוקר ב"אורלי וגיא" זה התחיל בהסתדרות - "אחרי מאה שנות גברים בהסתדרות הגיע הזמן שזו תהיה אשה" והמשיך לסוגיות המדיניות. צפו:

 

 

ועכשיו לבחירות להסתדרות. אחרי מערכה מקוממת שבה היה נסיון מביך לחסום אותי מלהתמודד לראשות ההסתדרות מטעם סיעתו של איתן כבל "בית חברתי", הוסר המכשול. 

 

 

 

מה זאת בכלל מתמודדת? לא מכירים את הקטגוריה. הסיעה של איתן – עכשיו הסיעה של שנינו – התכנסה וברוב של יותר מ 75% מחבריה (88 במספר) הסתייגה עמוקות ממהלך בית הקלפים של בני עיני ואבי ניסנקורן, של חטיפת אדם אחד מהסיעה כדי להשתמש בו למנוע בחירות. הסיעה גם בחרה בי (בפעם השנייה!) להיות המועמדת שלה לראשות ההסתדרות. וכדי לחתום את הפרק המיותר הזה, אתם חייבים צפות בקטע המשעשע הזה של גורי אלפי מתוך תכניתו "היום בלילה" למקרה שפספסתם. "מה זאת בכלל מתמודדת?! לא מכירים את הקטגוריה. מי צריך פה מתמודדת, יש פה רק בנים. ב-נים! ב-נים! ב-נים!" הקליקו לצפייה:

 

לקריאת המכתב של עו"ד איתן לירז בשמי ובשם כבל, המכתב שהוביל להחלטה להפסיק לנסות ולסכל את ההתמודדות שלי, הקליקו על הציוץ:

 

הצילו. הרבה ידיעות, מאמרים ופרשנויות נכתבו על ההתמודדות שלי. אם אשים כאן את כולם לא יהיה לזה סוף. הנה מדגם קטן. ראשון פרופ' יובל אלבשן, שענה בעיתון "הארץ" למאמר משתלח וצפוי מראש של נחמיה שטרסלר:

 

לקריאה הקליקו על התמונה:

 

וכאן מאמר יפה ומרגש במגזין "ליברל", של עיתונאי מהצד השני של המפה הפוליטית, קובי אריאלי: 

 

לקריאה נוחה שלו הקליקו על הציוץ:

 

מאמר של איתי סבירסקי ב"שיחה מקומית", הקליקו לקריאה:

 

ושל ראובן לייב ב"מחלקה ראשונה":

 

הנה ראיון מקיף באולפן ווינט אתמול, לאטילה שומלפבי ולמורן אזולאי. הקליקו לקריאה ולצפיה: 

 

 

 

 

ועוד ראיונות קודמים בעניין ההתמודדות להסתדרות. מוצא"ש הקודם, אצל גדי סוקניק ב"המטה המרכזי" בערוץ 10, עם לימור לבנת ודובי וייסגלס:

 

 

וברדיו קול הים האדום, "מה קורה", עם אודי שכטר.

 

החוק הראשון שלי בכנסת היה חוק הזכות לעבודה בישיבה, או בשמו הידוע יותר – חוק הקופאיות. החקיקה שלו שמה קץ, בבת אחת, לאפנה אכזרית במיוחדד – שהעמידה על הרגליים עשרות אלפי עובדים שלא לצורך. מה יותר מובן מאליוו מקופאית בסופר שיושבת על כסא כדי להקליד לכם את החשבון? זה ממש לא היהה מובן עד לחקיקת החוק, שנתקל בהתנגדות מרתיחה בראשיתו.

הלוואי והייתי יכולה להעביר לכם את תחושת הכיף והסיפוק שיש לי בכל פעם שאני רואה את ה"ילד" הראשון הזה שלי (שאחריו באו עוד 48) משרת עובדיםם חלשים, שנעשקים ומנוצלים כספית, פיזית ונפשית, ומסייע להם לתבוע את עלבונם ואת זכויותיהם כשהחוק מופר... אבל יש עוד רגעי סיפוק אחרי שמחוקקים חוק – וזה כשהוא הופך לותיק ומבוסס ומחוקקים נוספים באים ברבות השנים ומשפרים אותו עוד יותר. זה קרה היום... " לפוסט המלא על מה שקרה השבוע הקליקו עלל  התמונה:

 

איך תוכלו לעזור לי? יש טופס התנדבות בסוף עיתון סופשבוע, מלאו אותו. אנחנו חוזרים אליכם בהדרגה ונגייס אתכם בהקדם. בינתיים, הרשתותת החברתיות הן זירה סופר-חשובה. העלו פוסטים בפייסבוק על ההתמודדות, היוו עירניים, הגיבו, לייקו ופברטו. אם יש מישהו שעוד לא בפייסבוק אז הגיע הזמן, וגםם לטוויטר באה העת לפתוח חשבון ולעקוב. בינתיים כמה מציוצי השבוע:

 

 

 

 

 

***

 

 

***

 

 

***

 

היום חגגנו יום הולדת הפתעה לאדם יקר ואהוב במיוחד, מנדי שקד, היועץ הפוליטי של ח"כ פרופ' יוסי יונה. מנדי הגיע למפלגה כנער חרדי למהדרין, תופעה שאז (לפני 13 שנים, עוד לפני שאני נכנסתי לפוליטיקה) היתה חריגה ביותר במפלגת העבודה. ירון ארמוזה, שריכז את מתנדבי הבחירות בירושלים (ובמסעדה שלו מוזה בהר היתה מסיבת ההפתעה) כתב ליד השם שלו הערה: "מוזר. לבדוק". מאז הם חברים. מנדי חזר בשאלה בינתיים, והוא אחד האנשים היותר יקרים לי בפוליטיקה. מצד אחד לוחם גרילה פוליטי נועז, מצד שני חכם, סקרן ומעמיק. אוהבים אותך מנדי, יום הולדת שמח, חמוד!

 

 

מחר, שבת, אני בגבעת שמואל, בשבתרבות. מוזמנים לפגוש אותי. הנה הפרטים: 

 

 

והנה לסיום טופס ההתנדבות, הקליקו עליו כדי למלא אותו:

 

שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי