מה יעמוד בחניה, הרכב של היו"ר או האופניים של היו"רית

24 בפברואר, 2017

התמיכה הפומבית המפתיעה והמוחלטת של יו"ר ועדת הביקורת של ההסתדרות(!) חנוך לבנה, שהוא גם יו"ר ועד עובדי הבינלאומי. כן למנהיגות הוא אומר, לא לנהנתנים. ההתעללות בבית האבות - הצד האכזרי של ההפרטה. 1200 עבדים בשרות החוץ הישראלי והזכות של המנופאים לחיות - בוקר טוב הסתדרות, יקיצה מאוחרת לכבוד הבחירות? ראליטי הישרדות: ראיון בריצה עם 39 מעלות חום. וראליטי האח הגדול: העמוד המזוייף שהתחזה לי עד שאבא של מתמודדת פנה אלי.

בסוף עיתון סופשבוע – כך תתנדבו ותעזרו, וגם: בואו לסיירת הסיוע לטובת עובדים שמאיימים עליהם בבחירות להסתדרות.

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

לי באופן אישי החניה שבתמונה למעלה – מתאימה. לא שאני רוצה חס וחלילה לריב על חניה, אבל בעוד שלושה חודשים תהיו אלה אתם שתחליטו אם היאא תהיה של הרכב של היו"ר, או של האופניים של היו"רית. היא צולמה השבוע,, כשאיתן כבל ואני באנו רשמית וחגיגית להגיש את הטפסים שבהם אנחנו מודיעים שאני מתמודדת לראשות ההסתדרות מטעם סיעת "בית חברתי". אגב שימו לב, כבר כתוב שזה ליו"ר החדשה :)

 

 

"אי אפשר עוד לטייח". תמיכה מדהימה ומפתיעה בי של לא אחר מאשר יו"ר ועדת הביקורת של ההסתדרות, חנוך לבנה. לבנה הוא גם יו"ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי (2000 עובדים), איש ותיק, אהוד ומוערך במיוחד. "אי אפשר עוד לטייח" הוא כתב אתמול בפייסבוק. "אני תומך תמיכה מלאה בשלי יחימוביץ' בהתמודדות על ראשות ההסתדרות ועל דרכה של ההסתדרות. מנהיגה. בתם של פועלים. מאז ומתמיד היא מחויבת לזכויות עובדים ופועלת ללא לאות למעננו. גם כראש אופוזיציה וגם כחברת כנסת, תמיד וללא תנאי, התגייסה לכל מאבק עובדים. מה שמעניין אותה זה מאבק למען האשה והאיש העובדים. מה שמעניין אותה שההסתדרות תהיה באמת מי שיוזם את הצעדים הראויים להגנת העובדים ולא תהיה נגררת.
לא לקומבינות פוליטיות, לא לנהנתנים. מה שמעניין אותה שתקציב הענק של ההסתדרות המבוסס רובו ככולו על מיסי החברים יוקדש לפעילות למען העובדים ובסופו של דבר יחזור אליהם, ולא למימון קומבינות פוליטיות ויצירת משרות פיקטיביות של שכבת נהנתנים... חסרה לי מנהיגות בהסתדרות. אני לא לבד. אניי מכיר חברים רבים בקרב ועדי העובדים החפצים בשינוי. שרוצים הנהגהה אידיאולוגית וערכית. שרוצים להצביע לשלי... "

אם אתם רוצים לקרוא עוד מהדברים היפים וגם החריפים שכותב חנוך לבנה, הקליקו על התמונה שלו, הכנסו לסטטוס שהעלה, לייקו וחזקו.

אם אתם ראשי/חברי ועד ורוצים להתייעץ עם חנוך בדיסקרטיות מוחלטת – יכולים לכתוב לו בפרטי בפייסבוק או למייל הפרטי שלו: anoklivne@hotmail.com

 

ראיון בריצה? מעולם לא עשיתי דבר כזה, אבל השבוע כן, עם תלם יהב לידיעות אחרונות. ועוד חולה עם 39 מעלות חום. כשעצרתי להשתעל תומריקו הצלם אמר לי – תיכף תהיה לנו פה סצינת הילארי קלינטון מתעלפת בקמפיין. דיברנו על הריצה שלי להסתדרות ועל עוד כל מיני דברים. הקליקו לצפיה בראיון:

 

 

 

וגם ראיון ארוך בערוץ 2, "שיחת היום" עם לוסי אהריש המקסימה:

 

ההתעללות הנוראה בבית האבות. מה שראינו הוא הצד האכזרי של מדיניות ההפרטה. כאשר המדינה מתנערת מאחריותה הלאומית והמוסרית לחוסים, ומפקירה את הטיפול בהם לחברות שמטרתן האחת והיחידה היא שורת הרווח, זה מה שאנחנו מקבלים בקצה. כשעובדים מועסקים בעבודה פיסית ונפשיתת קשה, בשכר מינימום ומטה, כדי להגדיל רווח לבעלים – נעלם כליל הסינון. מיי שמוכן לעבוד מתקבל והטובים לא שורדים.

אין בכך כדי לתרץ התנהגות סדיסטית, ומקומם של המתעללים בכלא, אבל מחקרים בעולם הוכיחו שוב ושוב את הקשר בין שכר נמוך ובעלות פרטית למטרות רווח, ובין שיעור מקרי ההתעללות, הפגיעה בחוסים, ומניעת טיפול מחסרי ישע.

את הקרב הזה אני מנהלת כבר שנים רבות. כשאומרים "אאוטסורסינג", "יעול" ו"הפרטה" של טיפול בחסרי ישע, לרוב זו התוצאה. שני הישגים שאני גאה בהם הוא מניעת הפרטתם של 11 מעונות לחוסים, והלאמה של המוסדות לטיפול בניצולי שואה פגועי נפש. אבל מה שלא הצלחתי בו, והוא יעד וחזוןן שחובה עלינו לממש – הוא ביטוח סיעודי ממלכתי לכל. בכל כנסת אני מניחה אתת החוק הזה מחדש, תמיד יש לי שותפים מלאי רצון טוב, ותמיד זה מתמסמס ונמוג. הזוועות שראינו ממחישות שוב את הנחיצות והדחיפות, המוסרית והלאומית כאחד – של הזכות הבסיסית להזדקן כבת אנוש וכבן אנוש. לפוסטט  המלא הקליקו:

 

הנה ראיונות על הפרשה הקשה הזאת, בגלי צה"ל, אצל יעקוב ברדוגו וירון וילנסקי, ברדיו קול חי אצל מוטי לביא, ובקול ברמה עם משה גלסנר (בשלושתת הראיונות האלה מדברת גם על עניינים מדיניים ועל ענייני ההתמודדותת להסתדרות).

 

 

 

עבד מקומי ישראלי. אישה צעירה ומאוד מוכשרת סיפרה לי איך מצאה את עצמה עומדת במרכול בוושינגטון הקפואה, בוהה בתפוח, ומחליטה בצער שאיןן לה מספיק כסף לקנות אותו. 
האבסורד הוא שזה קרה חודשיים אחרי שקיבלה את משרת חלומותיה: להיות שליחה בשירות החוץ הישראלי. טוב היא לא ממש שליחה. היא "עמ"י". עובד מקומי ישראלי. או כמו שהיא וחבריה קוראים לזה: עבד מקומי ישראלי.
כמוה יש 1200 עובדים בנציגויות הישראליות ברחבי העולם. דוברי כמה שפותת באופן מושלם, חכמים, משכילים, אידיאליסטים. אבל שייכים לעוד תת-קבוצהה במערכת הניצול היצירתית בעולם העבודה שלנו... איך זה יתכן שההסתדרות חותמת על הסכם שכר חו"ל באוקטובר 2014 ועד היום הוא לא מיושם?!
אני לא רוצה להיות צינית, אבל מהיום שהתברר שאני מתמודדת לראשות ההסתדרות, מספרים לי ועדים של קבוצות מוזנחות כאלה, שאבי ניסנקורן סופר אותם לראשונה זה שנים. פתאום, אחרי התעלמות והזנחה, הם מוזמנים לפגישה, פתאום נחמדים אליהם. האמת, רק בשביל זה היה שווה..." לעוד על עובדי עמ"י ועל המעורבות שלי בעניין, הקליקו כאן:

 

איומים, כליאה ואלת בייסבול לפנים. ככה יעשה למנופאי שהעז להגן באומץ על חיי חבריו. לאוניד קנגין, מנופאי באתר בנייה בחיפה, פוטר כי עמד על הזכות לצאת להפסקת צהריים, אחרי שעבד מעלות השחר

הוא גם חשש לחיי חבריו והזהיר את מנהל העבודה שיפנה למשטרה אם המנוף יופעל בידי אדם בלא רשיון. התגובה נלקחה מסרט אימה, לא מעולם העבודה.. המנהל הוציא מרכבו אלת בייסבול והחל להלום בלאוניד, אדם נוסף הטיח בפניוו לבנת קרמיקה. הרבה עזרים טקטיים להרג יש בענף הבניה.

זו רק דוגמית להפקרות המזוויעה של חיי אדם בענף הבנייה בישראל. רק השבוע נהרג חאלד סויטאת בן ה – 47 כשבטונדה באתר סלילת כביש מחצהה אותו. פועלים, טפסנים, מנופאים – שמים נפשם בכפם כאילו הם יוצאים לשדה קרב. כלי המוות הם לבנים, אדני בטון, גובה.

אבא שלי היה פועל בניין, גדלתי באתרי בניה. שנתיים ויותר שאני עוסקת בזה. הצעות חוק, חשיפת רשלנות פושעת ברשם הקבלנים, פניות למבקר המדינה, לממשלה. וכלום. נאדה. את מקום הריק והאטימות המוחלטים של הממשלה תפסו ח"כים איכפתיים: אלי אלאלוף, אילן גילאון, אוסאמה סעדי, אייל בן ראובן.

וההסתדרות? איש לא שמע, איש לא ראה, האם היו פה אנשי הדממה? והנה בשבועות האחרונים, כמו דוב שקם משנת חורף של כמה שנים: התעוררות! פתאום יו"ר ההסתדרות מכריז על סכסוך עבודה! פתאום ההסתדרות פורשת חסותה על יום שביתה – מוצדק מאין כמותו, אבל למה רק עכשיו ריבונו של עולם. מה זו הקפיצה המאוחרת הזאת על העגלה אחרי הקטל המזוויע? למהה להיגרר בלחץ? הרי הארגון הענקי הזה אמור לזהות, להוביל, להנהיג! זה יעודו! עכשיו? בגלל שהתברר לאסונו שיש התמודדות על ראשות ההסתדרות? לפעמיםם קשה להבין את הקשר בין דמוקרטיה של ארגוני עובדים ובין זכויות עובדים. אזז הנה, ראו..." קראו עוד בפוסט בפייסבוק:

 

צדק עיוור. לעיתים נדירות אני פונה למבקר המדינה כדי שיוציא צו הגנה לעובד. יש לח"כ פריבילגיה כזאת, המבקר כמובן הוא זה שמכריע בסוף. צו ההגנה מוצא לטובת עובדים שמחרפים נפשם וחושפים שחיתות או אי סדרים במקום העבודה שלהם, ובתמורה הופכים ליעד להתעמרות ולרדיפה. הפעם בקשתי אותו בשביל נחמן כהן, מוביל מחאת "צדק עיוור" בחברת החשמל. נחמן עומד במוקד המחאה ש - 2200 עובדים בחברה הצטרפו אליה, והוא נתון להתעמרות מאז שהמאבק החל. העובדים מוחים על כך שכלל עובדי החברה נאלצים לשאת בעול החזרי השכר של המיעוט שקיבל תוספות מעבר למותר. סיפור מקומם ביותר, הנה המכתב למבקר:

 

ילד בן ארבע שאמו מרעילה אותו ואביו מתעלל בו מינית. אין אכזרי מזה, אין מכווץ את הבטן ומכמיר לב מזה. הייתי אומרת, "חייתי", אבל אין חיהה שמתאכזרת כך לגוריה ולגוזליה. המקרה הנורא שנחשף בבית החולים לילדיםם במרכז הרפואי שיבא הוא מקרה קיצון של רשעות, אבל האמת צריכה להיאמר:: לעיתים קרובות, המקום שהיה אמור להיות חמים, מנחם ובטוח – הבית, הוא מקום אפל ומאיים, והדמות הבוגרת שהייתה אמורה להגן מכל רע – היא היא הרשעות בהתגלמותה...

לפני שהייתי אמא, היו אומרים לי לפעמים – חכי חכי שיהיו לך ילדים. אז תראי שלפעמים צריך לתת להם מכה כשהם רצים לכביש/כשהם ישתוללו/כשהםם ממש יתחצפו וכו' וכו'. אז לפני 26 שנים הפכתי להיות אמא בפעם הראשונה,, ומעולם, מעולם, לא עלה על דעתי לרגע, וגם לא התחשק לי לרגע, להרים יד עלל הילדים שלי. להיפך..." עוד על מה שאני חושבת על אלימות נגד ילדים, בסטטוסס  המלא. הקליקו:

 

הי, זאת לא שלי. על המעשה המוזר בעמוד הפייסבוק המזוייף שהתחזה לעמוד שלי, ושפייסבוק הורידה בסוף, לבקשתי, ואיך הפכתי בעל כורחי לאוהדת אקטיבית של האח הגדול, תוכלו לקרוא בידיעות האלה:

 

מעט לפני סיום מאמר יפה, ובמלואו כי הוא מאוד מנומק, שכתבה נעמה לזימי שלנו לאתר "העוקץ" על ההתמודדות שלי לראשות ההסתדרות. תודה נעמה.

 

אם אתם עוד לא בטוויטר, אני צריכה אתכם עכשיו באופן מיוחד. פתחו חשבון, הכנסו, עזרו לי ותהיו פעילים. הנה כמה מציוצי השבוע:

 

 

 

זקוקה לכם. קודם כל שריינו בלו"ז את 23 במאי כיום חופש כדי לעזור ביום הבחירות. אם אתם יכולים לתת לנו עוד זמן, עוד כישורים – אנחנו זקוקים לכם.. הקליקו על תמונת טופס ההתנדבות ותוכלו למלא את הפרטים שלכם. אם אתםם רוצים לעזור בשקט ובלי להיחשף – ציינו זאת מפורשות בשדה הריק בטופס, והסירו דאגה מלבכם.

מוקמת סיירת של משפטנים, מארגני עובדים, ומומחי זכויות עובדים – לסיוע מהיר לעובדים שמאיימים עליהם במקום העבודה שלהם בגלל הבחירותת להסתדרות, או "מבקשים" מהם באופן לא חוקי להתגייס לטובת היו"ר המכהן בעל כורחם. להתקבל לסיירת המובחרת כתבו לנו ל Shelly.Histadrut@gmail.com

 

 

שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי