"הכנסת מפעילה מנגנוני הדרה מפלצתיים על בשרן של עובדות הקבלן שלה"

28 בפברואר, 2017

שלי השתתפה בדיון בוועדת הכנסת, שעסק במעמדם של עובדי ועובדות הקבלן של הכנסת – זאת על רקע הדרתן של עובדות אלו מאירוע יום האישה של עובדי המשכן, שנערך בשבוע שעבר. בדיון השתתף, בין היתר, מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ', שטען כי בכנסת כלל אין עובדי קבלן. מתוך הדברים (לצפייה):

"שלי: יש לי הערה לחברתי חברת הכנסת אורלי לוי בעניין השיר של אורי אורבך, שגם אני מתגעגעת אליו מאוד: השיר שלו כבר לא רלוונטי לימינו אלה, כי היום, כשלא מגיעה עובדת הניקיון בבוקר, המעסיק בפועל שלה בכלל לא יודע שהיא לא הגיעה, כי היא 'שייכת' לחבילת עבודה, לסל שירותים – זאת קניית שירותים, כמו שקונים נייר טואלט או ציוד משרדי. וכך, תופיע עובדת אחרת, בלי שהוא יידע בכלל שהעובדת מתה. לכן, היא יכולה למות, היא יכולה ללדת ילד ויכולה להיות מפוטרת, והבנאדם שאותו היא משרתת באופן יומיומי לא יידע בכלל שזה קרה, כי במסגרת אותה חבילת שירותים הוא יקבל 'תחליף' בלתי נראה לעין שאין לו שם, והמצב בו המעסיק בכלל יודע את השם של העובדת הופך בעצמו לדבר נדיר יותר ויותר.

ועוד דבר, תוספת לחברי חבר הכנסת יוסי יונה: לא רק שקרה הדבר המטורף הזה, שלא אישרו דיון מהיר בנושא כי הכנסת מנועה מלדון בענייני העובדים, אלא שבעקבות טיפול שלי בכל מיני מקרים הקשורים לעובדי הכנסת, העובדים קיבלו הנחייה מלשכת המנכ"ל שאוסרת עליהם לפנות לחברי הכנסת בבעיות שקשורות אליהם. כלומר, אנחנו אמורים לטפל בבעיות של עובדים בכל מגזרי וחלקי המדינה, אבל באלו של העובדים והעובדות כאן, שאנחנו מסתכלים להם בעיניים – לא. ההנחייה הזאת הגיעה אחרי כמה דברים, אבל ספציפית היא הגיעה אחרי שפניתי בתהייה למה מאבטחים בני העדה הדרוזית שמשרתים כאן על פני שנים לא נשלחים לעולם לקורס קצינים. לעולם. הם משרתים כאן על פני שנים, דורות, בעוד מאבטחים אחרים נשלחים מדי פעם במסגרת קידום. זה היה 'הקש ששבר את גב הגמל'; 'התערבות מוגזמת' של חברי הכנסת, רחמנא ליצלן, בגורלם של העובדים שאנחנו פוגשים כאן כל בוקר, שמשרתים אותנו ושעושים עבודתם נאמנה. ואז הם קיבלו את ההנחייה לא לפנות לחברי הכנסת.

בהזדמנות החגיגית הזאת אני מבקשת ממך, אדוני המנכ"ל, לחזור בכם מההנחייה הנואלת הזאת, שאנחנו לא מתכוונים לציית לה, כמובן, ובוודאי שאם ייכפה על העובדים דבר כזה, זה לא חוקי.

חה"כ לוי-אבוקסיס: כל אזרח יכול לפנות אלינו. הם גם אזרחים.

שלי: בדיוק.

סחרוביץ': יש הבחנה בין מה שהם יכולים לדבר עליו לבין מה שלא.

שלי: אה, או.קיי, יש הבחנה, הם צריכים לבוא אלינו עם נושאי שיחה מוכנים מראש... אסור לנו לשבת לשוחח איתם כאל בני אדם, ואסור להם לתנות באזנינו את צרותיהם. יש נושאים שאסורים על עובדי הכנסת בשיחה עם חברי הכנסת – אלוהים אדירים, אתם מבינים מה אתם אומרים כאן? זה גם משתלב מאוד יפה עם התשובה המחרידה שלך בעניין אי הזמנת העובדות. מה אתה כותב? "טענה זו אינה נכונה כלל ועיקר. הכנסת כלל אינה מעסיקה עובדי קבלן, באמצעות המנגנון הקבוע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996. בדומה ליתר משרדי הממשלה, גם הכנסת רוכשת שירותים באמצעות מיקור חוץ. מובן כי אין מדובר בהעסקה קבלנית, כמשמעותה בחוק האמור". את העובדת ציונה, למשל, שנמצאת פה, אנחנו בכלל לא אמורים להכיר; היא לא "עובדת קבלן", אנחנו "רוכשים שירותים"; ציונה אמורה להיות חלק מאותה חבילה שבה נרכשות גם הכוסות החד-פעמיות, שאנחנו לא אמורים לדבר איתן ולשמוע את צרותיהן. כל התשובות המחרידות האלו לקוחות מעולם מושגים שמקומנו לא יכרינו יותר. הוא גם לא קיים יותר בחקיקה. חוקקנו כאן בשורת נושאים – האחרון שבהם חוק שכר הבכירים, שמחייב שהשכר הבכיר לא יעלה על פי 35 מזה של מי שמשתכר את המשתכר הנמוך ביותר, כולל עובדי הקבלן, כולל העובדים של ספק השירותים. בכוונה הכנסנו את הקביעה הזאת, כי "רכישת שירותים" זה בסך הכול מנגנון מפלצתי שנועד להתגבר על ה"פגם" הזה, שכתוב "כוח אדם", כי המילה "אדם" מוזכרת בחוק כוח אדם. לכן הכנסת רוכשת "שירותים".

רכישת השירותים עוגנה גם היא בחוקים שאנחנו מחוקקים בעצם ימים אלה, ובטח שהכנסת לא יכולה להיתלות בדבר הזה – שלא מדובר בעובדי כוח אדם או עובדי קבלן, אלא בחלק מחבילת שירותים. זה פשוט מבייש אותי לשבת כאן ולדבר על זה מההתחלה. אני כבר 10 שנים בכנסת, ביום הראשון שלי בכנסת, הגעתי מוקדם, פגשתי מנקה, אישה בגילי כיום, והיא סיפרה לי שכבר 11 שנים היא עובדת בחצי משרה, ומרוויחה 1,100 שקל לחודש. ואז טיפלתי בעניינה, היא נקלטה לשמחתי והיום היא עובדת מן המניין בכנסת, ויחד איתה נקלטו עוד שבע נשים לעבודה ישירה בכנסת. למה הן נקלטו? כי הן היו עובדות ניקיון באגף הישן. באגף החדש קורה דבר שהוא מפלצתי במיוחד, בשיטת ה-BOT: הכנסת קיבלה בניין ולא נאלצה לשלם עליו הרבה כסף, אלא להחזיר את ההשקעה באמצעות רכישת חבילות שירותים שאותן תספק אותה חברה שבנתה את הבניין. כלומר, אנחנו שילמנו על הבניין היפה שאנחנו יושבים בו – לא אנחנו, אני עוד לא הייתי אז חברת כנסת, וכך גם כל האנשים שיושבים כאן – בבשר של העובדות שמנקות פה.

הערת ביניים: לא נכון.

שלי: כן נכון. זה כן נכון וזה נבדק. הוסבר לי שוב ושוב שאת העובדות של "שפיר" אי אפשר לקלוט להעסקה ישירה, כי הן חלק מהעסקה של ה- BOTשבה הבניין הזה ניתן, ורק 25 שנה מרגע החוזה יהיה אפשר לשחרר אותן מעבדות לחירות.

על כל זה אפשר לדבר שעות, אבל בסוף מדובר בבני אדם. תזמינו אותן לפקקט-אירוע הזה של עובדות הכנסת. לפני שנדבר על חוק חברות כוח אדם ועל קבלני שירותים... בסוף יש כאן בני אדם שעובדים יחד ושמצטופפים תחת אותה קורת גג. תזמינו אותם לאירועים שלנו. זה דבר נוראי. זה גם לא יכבול אתכם בשום דבר – לא יצור שום מכשלה משפטית, שום דבר; פשוט תהיו בני אדם".