"הכסף שאנשים משלמים להסתדרות הולך לעסקנים במקום לעובדים. יש לי הידע והחזון לשנות את זה"

7 במרץ, 2017

שלי התראיינה לתכנית "וילנסקי את ברדוגו" ב"גלי צה"ל", בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו, על רקע פרסום ההקלטה בה נשמע חה"כ איתן כבל אומר לנציגיה הזמניים של סיעת "בית חברתי" בהסתדרות כי הוא מתכוון לקבל את תמיכתה של שלי במועמדות אפשרית שלו לראשות מפלגת העבודה, בתמורה לתמיכתו בה בהתמודדותה להסתדרות. במהלך הראיון פרסה שלי חלק מתכניותיה המעמיקות להבראת ההסתדרות. מתוך הדברים:

"וילנסקי: לפני שניכנס לפרטים, אלה הימים הכי קשים שלך מאז שנכנסת לפוליטיקה?

שלי: אל תיסחף, אני כבר עשר שנים בפוליטיקה, ידעתי פריימריז לראשות מפלגה...

וילנסקי: אבל לא ידעת כאלה פרסומים, כאלה הקלטות וכאלה דברים.

שלי: אתה אומר את זה רק בגלל שהזיכרון ההיסטורי שלך קצר, אבל אני זוכרת... על כל פנים לא ימים קלים.

וילנסקי: 'לא היו'? זה עדיין.

שלי: כן, אתה צודק. זה לא פשוט.

ברדוגו: אני לא מתרגש מהפרסום הזה, ולא בגלל שאני מראיין אותך. אני לא מתרגש כי ראיתי ב-5 בפברואר בטוויטר שלך חיבוקים ונשיקות עם איתן כבל: 'חתמנו על הסכם, אנחנו יוצאים לשותפות ולדרך משותפת'. אז מה חשבו, שאתם הולכים לשותפות למכור גלידה? אתם הולכים לשותפות פוליטית; מטבע הדברים כל אחד עוזר לשני.

שלי: אני מודה לך על מה שאתה אומר, אבל אני היום תפסתי את הראש. כל הזמן אמרו לי: 'למה לא אמרתם שיש הסכם'. אמרתי שאין קשר בין הסכם – וברור שיש בינינו הסכם – לבין העובדה שמעולם לא הבטחתי לאיתן כבל לתמוך בו לראשות מפלגת העבודה. שאלו אותי שוב ושוב, ואמרתי שלא הסתרנו שיש הסכם. היום אני ראיתי במקרה שביום חתימת ההסכם העליתי תמונה של שנינו חותמים על ההסכם – הניירות לפנינו, שנינו מתכופפים וחותמים על הניירת, ואני כותבת: 'מודה מעומק הלב לחברי ומעתה גם שותפי איתן כבל, על שהעמיד לרשותי את סיעתו "בית חברתי". חתמנו על ההסכם, יותר מחצי מיליון עובדים יבחרו...'. כדי לגשש בזיכרון – כי לפעמים גם אנשים פוליטיים יכולים להיות ברגע של שכחה – ראיתי שגם בהודעה לעיתונות לפני חודש כתבנו שחתמנו על הסכם, וגם בפוסט בפייסבוק. זה באמת דבר שהייתי צריכה לעשות מלכתחילה.

וילנסקי: אז מה הכי פגע בך מכל הפרסומים בימים האלה?

שלי: אני חושבת שהרגע של השמיעה של הקלטת היה הרגע הכי בעייתי מבחינתי .

ברדוגו: אז למה את מגוננת על איתן כבל, אחרי כל הדברים ששמעת שהוא אמר שם עלייך ישירות?

וילנסקי: עלייך, על ההסתדרות.

שלי: אני ממש מבינה אותו. אני יודעת שזה נשמע לכם מוזר, אבל בדיעבד...

וילנסקי: את מבינה את מה שהוא אמר שם? את הצורה שהוא אמר? שההסתדרות לא חשובה לו?

שלי: אני מבינה את סערת הרוחות שהוא היה נתון בה, כשכל מעשי ידיו טובעים בים – סיעה שהוא הקים בעשר אצבעותיו, שהוא משכן את בית הוריו למענה, שהוא קיבל באמצעותה תוצאה מדהימה של 34 אחוז, שהוא חתום עליה, שהיא מזוהה איתו – ושני נוכלים מתוך 88 חברים מנסים לגנוב לו את הסיעה, כש-66 מתוך חברי הסיעה תומכים במהלך, בגלל שבמקרה יש להם איזו זכות חתימה, והם מקבלים שוחד של 750 אלף שקלים בשנה מיו"ר ההסתדרות כדי שלא יאפשרו להתמודד בבחירות מולו, וכדי למנוע בחירות להסתדרות.

וילנסקי: ואחרי כל זה - ככה הוא מדבר איתם?

שלי: תראה, אני לא הולכת להצדיק את השפה או את הדברים שנאמרו, אני רק אומרת, ואני באמת מרגישה ככה, שאני מבינה בליבו; שאני מבינה את סערת הרוחות שהיה נתון בה; שאני מבינה את התדהמה מהבוגדנות; את התדהמה מהתככנות; את הרצון להשיב לעצמו את מה ששייך לו. כן, אני מבינה את המצוקה, מה לעשות. גם ברמה האישית, הוא מיד ביקש ממני סליחה, ואני יכולה להגיד לכם שמיד סלחתי.

ברדוגו: אני רוצה לשאול אותך על ענייני תוכן. אני מבין את הפוליטיקה הזאת, אבל עם כל הכבוד לכל הרעשים האלו – מה את מתכוונת לעשות בהסתדרות? איזו בשורה את רוצה להביא להסתדרות?

שלי: יש לי כל כך הרבה תכניות, זה תחום שאני כל כך מבינה בו... יכולתי גם להיות עורכת דין לענייני עבודה אבל אני לא עורכת דין לענייני עבודה, אלא מנהיגה ציבורית. אבל אני מבינה בזה ויש לי חזון.

ברדוגו: ניסנקורן, להזכיר, הוא עורך דין.

שלי: נכון, אז אני מבינה גדולה מאוד בדיני עבודה ובענייני עבודה, וגם ברעיון, בעקרונות ובאידיאולוגיה שמאחורי זה. יש לי כל כך הרבה משימות: קודם כל מחיקת הדבר הנתעב הזה שקוראים לו "דור ב'". זה דבר נוראי. בתור אותו מקום עבודה, ההסתדרות אפשרה במשך שנים לייצר עובדים מסוג ב' עם שכר שונה לחלוטין על עבודה זהה לחלוטין. זה דבר שבשבילו צריך פתרון מערכתי, כי זה נמצא בכל מקום כמעט. ההסתדרות צריכה להילחם, למשל, על שוויון בשכר לנשים עובדות – זה צריך להיות דגל מרכזי של ההסתדרות, ככה זה בכל מדינות המערב. סיפור דמי החבר: אנשים משלמים 0.9 אחוז משכרם בכל חודש להסתדרות, ואין להם מושג לאן הכסף הזה הולך, כי חלק זעום מהכסף הזה חוזר לטיפול בבעיות שלהם ובמאבקים שלהם, וחלק נורא גדול שלו מבוזבז על מנגנון שמן ובחלקו מושחת. הכסף הזה הוא של העובדים, לא של עסקנים. שם דרוש שינוי.

וילנסקי: כל התכניות האלו יפות, אבל איך תצליחי להתגבר על המשבר הזה? זה לא מכה אנושה לקמפיין?

שלי: זה לא נעים, ובוודאי שבקמפיין אתה מעדיף שיקרו לך רק דברים טובים ונפלאים, אבל אני חד משמעית בטוחה שאפשר להתגבר על זה. נפגשתי בימים האלה עם הרבה מאוד וועדי עובדים – זה מה שאני עושה כל הזמן, יושבת איתם ושומעת – ואני חייבת להגיד שהם פחות מתרגשים מזה  ממני בהרבה. אני לא רואה ולו בדל של ירידה בתמיכה. אני אגיד לכם עוד דבר: מרגע שהכרזתי על מועמדות, אני מוצפת בפניות של ועדים ושל עובדים להיפגש איתם, ואפילו לא יזמתי בעצמי פגישות עם ועדים, אלא אני אך ורק נפגשת עם אלו שמבקשים להיפגש אתי, כי כשמישהו מבקש אני מיד פותחת את דלתי בפניו.

וילנסקי: ברדוגו, איך זה מסתדר עם זה שאנחנו שומעים שכל הוועדים עם ניסנקורן?

ברדוגו: בסופו של יום, זה בחירות – הוועדים למעלה, ולמטה יש עם. כל התקשורת וכל הכוח הכלכלי במדינת ישראל בדרך כלל הולכים עם המפלגה, אבל נתניהו הולך עם העם ומנצח. לא שאני רוצה לעשות כאן השוואה...

שלי: אני רוצה לענות לירון: יש לחץ וכפייה עצומים על ועדים לבוא, להתייצב ולהביע תמיכה. אני אגלה לכם: אתמול העיתון "כלכליסט" שאל ועדים מה הפרשה הזאת עושה להם ובמי הם תומכים. התקשרו אליי הרבה מאוד ראשי ועדים שאמרו לי: 'אנחנו תומכים בך, ולכן לא רוצים להגיב. כששמעו בהסתדרות שאנחנו לא רוצים להגיב, הם התקשרו אלינו כדי ללחוץ עלינו'. אז יש שלטון פחד ואימה. עוד דבר: ראיתי שראש ועד הרכבת, למשל, תומך באבי ניסנקורן. אז על פי סקרי עומק מאוד יסודיים שאני עושה, מכל ענף התחבורה, שזה ענף מאוד גדול, אני מקבלת 80 אחוזי תמיכה מהעובדים. העובדה שיש ראש ועד שלא נבחר, שמונה בידי יו"ר ההסתדרות, או שלחילופין שהכהונה שלו מוארכת באופן מלאכותי, לא מחזקת את יו"ר הסתדרות. היא מחלישה את יו"ר הוועד כנציגו, והעובדים לא סופרים אותם. בסוף מדובר בבחירות דמוקרטיות; 530,000 איש יצביעו בעד מי שהם מאמינים בו. שלטון הפחד הזה גורם לעובדים להצביע ההפך, ולא ללכת עם מי שמתנער מהם.

ברדוגו: את מדברת על שחיתות בהסתדרות, ומזכירים כל הזמן את האחים עיני. את יכולה לתת איזשהו עוגן לאמירות האלו, או שנצטרך להתייחס אליהן כאל אמירות בחירות?

שלי: הסיעה שמטעמה מתמודד אבי ניסנקורן מוחזקת בידי משפחת עיני. זאת סיעת "עוגן", היא הוקמה על ידי עופר עיני; בא הכוח שלה הוא בני עיני; הכסף של הקמפיין נמצא בסיעה הזאת – בלי הסיעה הזאת הוא בכלל לא יכול להתמודד. כלומר, הסיעה הזאת מוחזקת בידי משפחת עיני. המינויים שביצע עופר עיני לא רק שנותרו על מכונם, אלא שכל משרות הכסף והנדל"ן נמצאות בידי מקורבים של עופר עיני. לדוגמא, גזבר ההתאחדות לכדורגל, חברו הקרוב מאוד של עיני , דודי גיל, הוא גם מנכ"ל חברת העובדים של ההסתדרות, גם המנכ"ל של מרכזי התרבות והספורט, גם יושב ראש רשת "עמל", וגם, כאילו לא די בזה, אבי ניסנקורן ממנה אותו עכשיו ליו"ר רשת "משען". האם יש רק אדם בעולם שיכול לעשות את תפקידי הניהול האלה? הרי ברור שהאחיזה של המשפחה הזאת בהסתדרות היא כמעט מוחלטת".

להאזנה לראיון המלא: