שלי ביום האישה: "ההסתדרות היא כיום ארגון גברי ביותר. מזועזעים שם מעצם העובדה שאישה מתמודדת לתפקיד היו"ר"

9 במרץ, 2017
האזינו:

שלי התראיינה במהלך יום האישה הבינלאומי לתכנית "הכל דיבורים" ברשת ב', בהגשת עדי מאירי ובני טייטלבוים, והתייחסה לפערים המגדריים בשוק התעסוקה, תוך שהיא מצביעה על האנמיות שמפגינה ההסתדרות בנושא. בין היתר, הגיבה לדברים שאמר קודם לכן בשידור יו"ר ההסתדרות המכהן, אבי ניסנקורן. מתוך הדברים:

מאירי: יו"ר ההסתדרות הודה כאן בשיחה איתנו שיש פערי שכר עוד פרמטרים שמצטפרים לכך, למשל בכמות שעות העבודה. איפה המקומות שלדעתך דורשים שינוי כך שפערי השכר בין גברים לנשים יצטמצמו?

שלי: קודם כל, בכל המקומות. ההסתדרות יכולה להיות ראש חץ ומובילה מאוד דרמטית בעניין, ולא רק יכולה – אלא גם חייבת. הרי 54 אחוז מהעובדים שהם חברי בהסתדרות הן נשים. עד היום, באופן מטורף ובלתי נתפס – מילא לפני 100 שנה, אבל אפילו בשניים-שלושה עשורים האחרונים, בוודאי בשנים האחרונות, כשאנחנו רואים שיח כל כך ער סביב סוגיות פמיניסטיות של שוויון – בהסתדרות היה פשוט אפס עגול של עשייה בתחום הזה.

טייטלבוים: ניסנקורן דיבר על עובדי קבלן שהפכו לעובדים מן המניין, ואומרים שרוב עובדי הקבלן האלו הן עובדות קבלן.

מאירי: הוא אומר שגם שכר היסוד עלה.

שלי: אני מקבלת את הדברים האלו, וגם אני, בכל עבודת החקיקה שלי – וחוקקתי קרוב ל-50 חוקים – יודעת שכשאני מחוקקת חוק לטובת עובדים, בוודאי עובדים חלשים, הוא מקרין גם על נשים. אבל אתם יודעים, בכל ארגוני העובדים בעולם פועלים כבר מזמן בשדה השוויון המגדרי. הם נלחמים על שוויון בשכר; הרי יש חוק שמחייב לשלם שכר שווה לנשים ולגברים. הכלי הזה – שהוא כלי נהדר, ואגב, אני שכללתי את חוק שכר שווה לנשים; החלתי אותו על עוד הרבה תחומים בעולם העבודה –מעולם לא נאכף. מעולם, בשום הסכם קיבוצי ובשום הסכם עבודה, נושא העובדה המזעזעת שנשים מרוויחות שלושים וארבעים אחוזים פחות מגברים, לא עלה בכלל כתנאי.

מאירי: חלק מזה נוגע גם לאותם תפקידים ואפילו לאותן שעות עבודה.

שלי: ממש. זה בלתי נתפס. זה בלתי נתפס שנשים בישראל, לא משנה במה הן עובדות... הופעתי עכשיו לפני כ-400 עובדים, אני מניחה שמתוכם כ-10% עובדות, בכירים בחברות הביטוח, בבתי ההשקעות. בלי לשאול אותם, אני יודעת שגם באולם שעמדתי בו, של אנשים עם השכלה מאוד גבוהה, נשים מרוויחות 30-40 אחוזים פחות מגברים. אני אתן לכם דוגמא: בפינלנד, בכל הסכם שכר נשים מקבלות העלאה גבוהה מהגברים; זה לא כי הן שוות יותר, אלא כדי לייצר את השוויון. אני אתן לכם עוד דוגמא: בכל העולם ארגוני העובדים הם ראש החץ במאבק על חופשת לידה הוגנת בתשלום. אצלנו, מאז 1952 חופשת הלידה הוארכה פעם אחת...

טייטלבוים: פעמיים.

שלי: עדיין לא. פעם אחת היא הוארכה בשבועיים, ומי שהאריכו אותה היו שני מחוקקים – אני וגדעון סער. ההסתדרות לא הייתה שם בקרב שניהלנו. עכשיו רחל עזריה העבירה בקריאה טרומית, זה עדיין לא עבר סופית, הארכה של שבוע נוסף.

מאירי: אבל זה לא רק ב-3 השנים האחרונות, בהן מכהן יו"ר ההסתדרות הנוכחי אבי ניסנקורן. מדובר על משך של יותר מ-90 שנה שבהן ההסתדרות קיימת. למה היא לא מצאה לנכון לצמצם את הפערים האלו עד היום בצורה משמעותית, ולא בצורה כזאת מינורית.

שלי: תשמעי, זה ארגון נורא גברי. תסתכלי על בינ"ה, בית נבחרי ההסתדרות – גברים, גברים, גברים. את מסתכלת על יו"רי ההסתדרות – כולם היו גברים. נראה שכולם מזועזעים מעצם העובדה שאני כאישה מתמודדת לראשות ההסתדרות.

טייטלבוים: את סתם אומרת את זה.

שלי: לא. הם כבר 100 שנה רגילים שנשים שיש להן אמביציות הולכות לנעמ"ת בכלל. מה פתאום לראשות ההסתדרות? אישה לראשות ההסתדרות?

מאירי: מישהו ספציפי אמר לך משהו כזה?

שלי: זה ניגון שנשמע היטב בין הדברים. יש כאן זעזוע תודעתי מהעובדה שאישה מעזה לשאוף להיות יו"ר ההסתדרות, ועוד בבחירות דמוקרטיות. זה דבר בלתי נתפס.

טייטלבוים: ואת תהיי מספיק חכמה כדי למנף את הדבר הזה, נכון?

שלי: אני לא צריכה למנף שום דבר. אני פמיניסטית מגיל 13.5. אני לא המצאתי את העובדה שאני נלחמת על זכויות נשים לרגל הבחירות.

מאירי: אבל זה לא רק בהסתדרות. בכלל בפוליטיקה אנחנו רואים מעט נשים. אומרים שיש הרבה נשים, אבל יש מעט שרות; ראשת ממשלה אין כבר שנים. איפה התפיסה הגברים למעשה תוקעת מקלות בגלגלים של נשים להתקדם? גם כשהן כבר שרות בממשלה – אני לא זוכרת שהייתה פה שרת ביטחון, למשל. יש הרבה תפקידים שהם עוד גבריים מובהקים.

שלי: יש שתי סיבות ייחודיות לישראל: א', העריסה ובית הגידול לאליטות, גם פוליטיות וגם ניהוליות, זה הצבא, ובצבא נשים לא מגיעות לדרגות הבכירים, אלא בשוליים, כך שכבר מראש הן מתחילות מעמדת נחיתות. הדבר שני זה המפלגות החרדיות, שנשים בכלל לא יכולות להתמודד בהן. זה גם בלתי נתפס. שני המרכיבים האלו עושים אותנו עוד יותר גרועים ביחס למדינות אחרות.

טייטלבוים: אני אשאל אותך שאלה פרובוקטיבית: אישה מתחתנת, נולדים לה ילדה, והיא רוצה – לא כופים עליה – להיות איתם כאשר הם גדלים. משכך, היא עובדת פחות, מקודמת פחות, ויכולה לתת פחות שעות נוספות. זה לא בגלל המערכת ובגלל הגברים, אלא כי היא רוצה להגשים את עצמה כאישה, ולגדל משפחה לתפארת. התוצר של זה שהיא תרוויח פחות. זה דבר רע? זאת ההגשמה העצמית שלה.

שלי: אני לא כועסת עליך על השאלה הזאת. אם היית שואל אותי את זה לפני 30 שנה הייתי רותחת עליך ומתנפלת עליך, אבל למדתי להתמודד עם השאלות האלו. ועוד משהו: אני מודה שלמרות שהייתה לי קריירה מאוד יפה לאורך כל הדרך, תמיד רציתי להיות עם הילדים שלי.

מאירי: וזה לא דבר רע.

שלי: זה לא דבר רע. כשעבדתי במקום בו אתם יושבים עכשיו, הייתי בהתחלה מסתירה שאני יוצאת קצת מוקדם או לא באה לאיזו פגישה רק כי אני רוצה להיות עם הילדים. ובאיזשהו שלב אמרתי: 'מה העניין? זכותי'. והתחלתי להגיד: 'לא, אני הולכת עכשיו, אני רוצה להיות עם הילדים'. חלק מהמאבק שההסתדרות היתה צריכה להוביל, זה ייצור עולם עבודה שבו נשים וגם גברים יכולים לעבוד, להתפרנס בכבוד, וגם לראות את הילדים שלהם ולהיות עם המשפחה. סוגיית הפנאי לאנשים עובדים היא סוגיה דרמטית – היא סוגיה דרמטית לנשים, והיא סוגיה דרמטית גם לגברים שרוצים לגדל את הילדים שלהם. גם לדבר הזה יש המון פתרונות, וזה חייב להיות חלק מהמאבק. למשל, משפחתונים במקומות העבודה. תארו לעצמכם איך זה היה משנה לחלוטין את עולם העבודה לגברים ולנשים כאחד. אני אתן לכם נושא אחר: הטרדות מיניות במקום העבודה. ההסתדרות לא הייתה אמורה לעסוק בזה? היא מעולם לא עסקה בזה; עסקו בזה מחוקקות: יעל דיין חוקקה את החוק למניעת הטרדה מינית גם במקום העבודה. אני חוקקתי את הארכת חופשת לידה ושכללתי את חוק שוויון שכר שווה לנשים, וכן הלאה וכן הלאה. לא יכול להיות שההסתדרות, שמייצגת את העובדות בישראל, לא תהיה שם בכלל.

אני חייבת להגיד לכם משהו ברמה האישית: אתמול בערב כתבתי פוסט בעמוד הפייסבוק שלי ליום האישה הבינלאומי. התכוונתי לכתוב בכלל על המהפכה המדהימה בתחום ההטרדות מיניות ולהודות לנשים צעירות שקידמו אותנו קדימה ושלא מוכנות יותר לעבור השפלות. ואז עברתי על הודעות הוואטסאפ שלי שלא הצלחתי לראות קודם לכן, וראיתי ששלחו לי פלאייר חדש של ההסתדרות, עם הבטחות של 'מה שנעשה' ו'מה שייעשה בעתיד'. אז הם מבטיחים שבעתיד 'נצמצם את פערי השכר המגדריים'. וואלה? באמת? מדהים; 'הראשונים לזהות'. בוקר טוב וברוכים הבאים למאה ה-21, ארגון שאף פעם לא עמדה בראשותו אישה, וככה הוא גם נראה".