"סגירת רשות השידור ופתיחת התאגיד תחתיה – מהלך מסוכן וחסר תקדים בשוק העבודה"

27 במרץ, 2017
האזינו:

שלי התראיינה לתכנית "עצם העניין" ברדיו גלי ישראל, בהגשת יאיר שרקי, על רקע משבר רשות השידור ותאגיד השידור הציבורי. בדבריה התייחסה לחומרתו התקדימית של המהלך, לאופן בו שתי קבוצות העובדים נופלות קורבן לגחמות פוליטיות צרות של הממשלה וכן לאוזלת היד שמפגין בנושא יו"ר ההסתדרות המכהן, אבי ניסנקורן. מתוך הדברים: 

"שרקי: בואי נדבר על משבר התאגיד מזווית העובדים: איפה את נמצאת בין עובדי רשות השידור לבין עובדי התאגיד?

שלי: אני לא נמצאת ביניהם. אני מצטערת על שניהם. אני חושבת ששתי הקבוצות האלו נתונות להתעללות מתמשכת ולגחמות שונות ומשונות, שהן על בשרם של בני אדם עובדים שמפרנסים משפחות.

שרקי: אז מה צריך להיות הפתרון, כשיש שתי קבוצות כאלו?

שלי: כרגע קשה לי לחשוב על פתרון הגיוני. אני בטח רוצה שאיש לא ייצא נפגע ואיש לא ייזרק לרחוב, אבל אני כן רוצה לומר, וזה לא סוד, שאני הצבעתי נגד הסגירה של רשות השידור. בלי קשר לעובדה שבעבר עבדתי במקום הזה, ובוודאי שיש בי הכרת טוב וגם חיבה ואהבה לחלק מהאנשים בו – אגב, אני מחבבת ומכירה גם הרבה אנשים בתאגיד – אני חושבת שהמודל שנקבע לו תקדים היסטורי, תקדים שכבר לא יהיה לו תיקון לעולם, נמצא בעובדה שאפשר לסגור מקום עבודה קיים ולפתוח אחר לאותן מטרות בדיוק. זה לפעמים חלומו של כל תאגיד במשק, כדי להיפטר מאנשים ולהיפטר מעלות כוח אדם. עד היום זה נמנע. לצערי, ובחסות ובהשתתפות יו"ר ההסתדרות, נקבע התקדים הזה – תקדים קשה ומסוכן.

שרקי: אבל אולי אם נתניהו, גם אם מהמניעים הכי לא נכונים, מסוגל להציל את רשות השידור – את תתמכי?

שלי: אם כרגע נתניהו מביא החלטה לסגור את התאגיד, אני אתנגד לה. אני חושבת שבני אדם לא יכולים להיות כלי משחק בידיים של גחמות פוליטיות. גם אחרי שאמרתי מה שאמרתי על עובדי רשות השידור, שלא רק מקור פרנסתם נגדע אלא גם ההבטחות שניתנו להם לא התקיימו: הבטיחו לאלו שפורשים לפרוש בכבוד – זה לא קרה; הבטיחו לקלוט חצי מעובדי רשות השידור – זה לא קרה...

שרקי: ועדיין את אומרת: אין דרך חזרה.

שלי: אני לא יודעת אם אין דרך חזרה. יש דרך למצוא פתרון שבו אנשים לא ייזרקו לרחוב ולא ייגדע מטה לחמם, אבל בוודאי שאני לא מתכוונת להיות מכשיר בפני הגחמות פוליטיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואני לא מתכוונת לקפץ אחריו ואחרי כל מצב רוח. אני גם נדהמת מהציניות האיומה שבמשחק בחייהם של בני אדם.

שרקי: יריבך, יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, מבטיח שהוא יחריף את הצעדים והעיצומים, אם לא יימצא פתרון לעובדי רשות השידור.

שלי: ואיפה הוא היה לפני שנתיים, כשסגרו את רשות השידור? איך הוא יכל להרשות לעצמו, כיו"ר ההסתדרות... אתה יודע, היו שותפים למהלך הזה הרבה פוליטיקאים, אבל הוא אמור לייצג את העובדים. איך יו"ר הסתדרות עלי אדמות, או יו"ר ארגון מקצועי, יכול לתת יד לתקדים כזה במשק הישראלי, שבו סוגרים מקום עבודה ופותחים אחר במקומו לאותן מטרות? הוא היה צריך לעמוד על הרגליים האחוריות ולהילחם מלחמת חורמה. הוא יו"ר ההסתדרות שעליו יירשם הפטנט הזה. בפעם הבאה שיעשו את זה תאגיד פרטי, או חברה ציבורית שנסחרת בבורסה... תאר לעצמך ש"טבע" תחליט, במסגרת החלטה לייעל את החברה, פשוט לסגור...

שרקי: אבל "טבע" לא הגיעה למצב אליו רשות השידור הגיעה: של הסיאוב; של וועדים ותתי הוועדים... הרבה מהציבור כן הזדהו עם ההחלטה.של לסגור, כי המקום היה כל כך חולה.

שלי: אני מאוד לא אוהבת את הצורה שאתה אומר את המילה "ועדים", כמשהו מושחת. אני ממש לא מזדהה עם זה. אני בעד עבודה מאורגנת; אנשים זכאים להתארגן ולבחור את מייצגיהם. הגוף הזה ידע צרות צרורות לא בגלל העובדים, אלא בגלל הנהלות כושלות ובגלל התערבות פוליטית בוטה, גסה וגחמנית. יש שם הרבה אנשים טובים ומוכשרים. עכשיו, לרגע אני לא טוענת שלא היו בעיות קשות ביותר...

שרקי: אבל את אומרת שזה תלוי יותר בהנהלה ופחות בעובדים.

שלי: לא, יש לי משהו אחר להגיד על זה: גם אני חשבתי שרשות השידור צריכה לעבור רפורמה חריפה. הייתה רפורמה כזאת, היא אושרה בחקיקה, היא תוקצבה והייתה על השולחן, אבל בא מישהו עם גחמות, והחליט שלא מספיקה רפורמה, ושצריך לסגור. אני אתן לך דוגמא: נגיד שבנק הפועלים בשנה הבאה לא ירוויח כסף. אמנם אי אפשר להשוות שידור ציבורי לבנק מסחרי, אבל בכל זאת – נגיד שהרווחים ייקטנו בצורה דרמטית, או יתאפסו: אתה היית מקבל שיסגרו את כל סניפי בנק הפועלים, יפטרו את כל העובדים...

שרקי: לא, ברור שלא.

שלי: אז זה מה שקרה ברשות השידור. מבחינת מודל בשוק העבודה, זה תקדים מסוכן ביותר. גם אתה יאיר, שאתה אדם צעיר ומוכשר, ועתידך לפניך, והשמיים בשבילך הם הגבול, קשה לך אולי להבין שהתקדים המסוכן הזה שנקבע עכשיו עשוי להשפיע גם על העתיד שלך.

שרקי: אני חושב שהוא כבר השפיע עליי בהווה. בסופו של דבר, עזבתי מקום עבודה, ראיתי שהממשלה משנה את הסיכומים, וחזרתי למקום עבודה קודם. זה לא דבר מובן מאליו.

שלי: אגב, גם היה לך מזל שמקום העבודה שעזבת הסכים לקבל אותך בחזרה – לא שעשו לך טובה, כן? –  אבל יש הרבה אנשים שעובדים בתאגיד ולא יחכו להם בזרועות פתוחות כשהם יבקשו לחזור, אלא להפך, יתנהגו בהם בנקמנות, גם אם הם אנשים מאוד טובים".

להאזנה לראיון המלא: