"העובדים משלמים להסתדרות מכיסם, ולא רואים בחזרה אפילו פרומיל מהסכום הזה"

29 במרץ, 2017

שלי התראיינה למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ הכנסת, בהגשת אודליה דהן כחילה, אודות קביעת רשות השיפוט של ההסתדרות, לפיה התמודדותה של שלי לתפקיד יו"ר ההסתדרות היא כשרה ונקייה, ואודות האופן בו ההסתדרות תחת אבי ניסנקורן זונחת את העובדים. בנוסף, התייחסה גם לדוח בנק ישראל לשנת 2016, המצביע על המשך מגמת התרחבות אי-השוויון בחברה הישראלית. מתוך הדברים (לצפייה):

"דהן כחילה: רשות השיפוט של ההסתדרות קבעה שתוכלי להתמודד מול אבי ניסנקורן, שממשיך לתקוף אותך וגם להטיל ספק במניעיך. מה את אומרת לו היום?

שלי: קודם כל צריך לומר שזאת לא סתם החלטה שאני יכולה להתמודד, אלא גם החלטה מאוד דרמטית, שמבטלת לחלוטין את ההסכמים המושחתים שנחתמו בין ניסנקורן לבין אותם שניים שניסו לשדוד סיעה שלא שלהם. זאת החלטה שקובעת שהמועמדות שלי היא חוקית, כשרה, נקייה; שקובעת גם הדברים שאני אמרתי וגם הדברים ברשות השיפוט וגם הדברים שאיתן כבל אמר הם דברים נכונים, נכוחים, דברי אמת; היא קובעת שההסכם בינינו הוא הסכם לגיטימי לחלוטין. לכן זאת החלטה דרמטית, שגם מטילה צל כבד על ניסנקורן, על כך שהוא בכלל הגיע להסכם כזה, שבו הוא מבטיח שכר של מיליונים לאותם שניים, ובלבד שלא יהיו בחירות להסתדרות. לכן אנחנו מאוד שמחים על ההחלטה הזאת, ושמחים שכל הסיפור המסובך הזה מאחורינו ושסוף סוף – אני מקווה, כן? – הפסיק הקרב נגד עצם ההתמודדות, שנבע מפחד מאוד גדול מההתמודדות הזאת.

דהן כחילה: מעבר לכל העניינים הפנימיים של סיעת "בית חברתי", למה את חושבת שיש להחליף את ניסנקורן וכיצד את מעריכה את סיכוייך מולו?

שלי: הסיבה שאני צריכה לעמוד בראשות ההסתדרות היא שיש לי היכולות ויש לי הכוח להפוך את הגוף המאוד חשוב הזה, שאני מאוד אוהבת אותו, לראש חץ חברתי לוחם, שהוא לא האחרון לזהות ולהיגרר כשאין ברירה וכשכבר שיש כותרות בעיתונים, אלא הראשון לזהות תהליכים שצריך לקדם, להילחם בשבילם, או לבלום אותם, לחילופין. אני מבטיחה שבראשותי זה לא שהעובדים ישרתו את ההסתדרות אלא ההסתדרות תשרת את העובדים. העובדים משלמים מכיסם כמעט אחוז משכרם מדי חודש כדי שההסתדרות תעבוד בשבילם ותילחם בשבילם; הם לא רואים אפילו פרומיל מהסכום הזה, ואין להם מושג לאן נעלם הכסף. הוא נעלם בסופו של דבר כדי לממן מנגנון צר מאוד של ג'ובים וכסף. אני חושבת שההסתדרות צריכה לעמוד לרשות העובדים, נקודה. להילחם את הקרבות שלהם, לא להזניח אותם כפי שהם הוזנחו בשלוש השנים האחרונות. אנחנו גם רואים שעכשיו לפתע יש התעוררות. פתאום, לכבוד הבחירות, מטופלים ענייניהם של העובדים שהוזנחו והופקרו לאורך הרבה מאוד זמן.

דהן כחילה: בעניין אחר, כמה מילים על דוח בנק ישראל לשנת 2016, שמספר לנו כי בשנה שחלפה הממשלה לא עשתה די לצמצום העוני: אחרי כל המאבקים, המחאות והוועדות – כלום לא עוזר?

שלי: מסתבר שלא.

דהן כחילה: את נלחמת רבות בתחומים האלו, ובכל זאת נתוני העוני לא משתפרים. ומאידך, מספר לנו הדוח על צמיחה במשק...

שלי: אם הצמיחה נשארת רק בעשירון העליון ובמאיון העליון, וכל העשירונים האחרים הולכים ומידרדרים למטה, אז מה שווה הצמיחה הזאת? אנחנו לא בענייני נתונים; וכאן גם הנתונים היבשים מעידים על הגדלת אי השוויון בחברה הישראלית. בעצם הממשלה הזאת, שעושה פה ושם תיקונים קוסמטיים, מעמיקה את אי השוויון יותר ויותר; והשכר הולך ונשחק יותר ויותר. תחשבי שהשכר החציוני במשק הוא 6,2000 שקל. כלומר, חצי מהאנשים העובדים, לא מקבלי הקצבאות במשק, לא מגיעים ל-6,200 שקלים. יש כאן הזנחה מוחלטת: גם בתחום השכר, גם בתחום הכשרות העבודה, שבו אנחנו מפגרים אחרי העולם כולו; גם בתחום ההשקעה הממשלתית בחינוך הדוח מצביע על כשל גדול מאוד – ההשקעה בחינוך היא עצומה, אבל רובה מגיעה מהכיס של ההורים והיא לא השקעה ממשלתית. גם כאן אנחנו מפגרים מאחור. גם בדיור אנחנו רואים שהמחירים ממשיכים לעלות".