"מאמינה שהשיח החברתי הוא האתוס המאחד של כל הקבוצות והשבטים בחברה הישראלית"

30 במרץ, 2017
האזינו:

שלי התראיינה לתכנית "חמישי בשניים" ברדיו קול חי, בהגשת יוסי אליטוב ואריה ארליך, והתייחסה למעמדו של האדם העובד במסגרת סוגיית השבת, וכן לשותפות הקואליציונית והערכית בינה לבין סיעת ש"ס. מתוך הדברים:

"אליטוב: שמענו האשמות קשות מאבי ניסנקורן שהתראיין כאן בשעה הקודמת, לפיהן את הסכמת לתת לש"ס נדוניה וג'ובים, מה שניסנקורן לא הסכים לתת, ושהנושא של השבת וזכויות העובד בסוף השבוע בכלל לא עלו על שולחן הדיונים.

שלי: תראו, זה קצת אבסורדי שיו"ר ההסתדרות מעז בכלל להאשים מישהו בחלוקת ג'ובים יום אחרי שרשות השיפוט של ההסתדרות, לא פחות ולא יותר, בראשות שופט דן, עורך דין שמואל אוסלנדר, מבטלת, פשוט מוחקת, הסכם ג'ובים מושחת שהוא חתם עם אותם שני אנשים שהוא שלח כדי לפרק את הסיעה של איתן כבל, על מנת שלא יהיו בחירות. השופט פשוט הורה שאותו הסכם ג'ובים של ניסנקורן עם השניים בטל ומבוטל. מדובר על שכר לכל אחד מהם של 700,000 שקל, ואנחנו מדברים פה על שני אנשים עם סיעה מאוד קטנה. יו"ר ההסתדרות ניסה בכל כוחו שלא יהיו בחירות. לצורך העניין הזה הוא פשוט שיחד ואסף אליו עוד סיעה ועוד סיעה ועוד סיעה, וניסה להכניס לקואליציה את כל סיעות הבית. לכן לא נשאר לו בסוף איך לעשות שותפות אמת וחלוקת אמת של הסיעה שלו. אז מה הוא עשה? כיוון שהוא לא יכל לעשות שותפות אמת, כמו שאנחנו עשינו עם ש"ס, הוא הציע ג'ובים על חשבון ההסתדרות. לכן, על הבשר החי של ההסתדרות – לא של הסיעה שלו, "עוגנים" – הוא חילק ג'ובים למבכיר עם צי משרות, סגני מרחבים. אלף ואחד דברים. על חשבון מי? על חשבון העובדים. העובדים הכי עניים, שמשלמים כמעט אחוז לשכרם להסתדרות. את הכסף הזה הוא חילק לשותפות הקואליציוניות הרבות שלו, שנאספו מכל הבא ליד, ובלבד שחס חלילה לא יהיו בחירות. עשינו עם ש"ס שותפות פוליטית ואידיאולוגית גם יחד. עשינו את המשא ומתן הזה בניקיון כפיים. שום ג'וב...

ארליך: אבל את יודעת, אנשים צריכים לחיות. "ג'וב" זאת לא מילה גסה.

שלי: כן, אבל אתם שואלים אותי מה היה... אנחנו חלקנו שותפות קואליציונית כאילו יש קואליציה ממשלתית. אני אתן לך דוגמא אחרת: השותפות שהייתה בשעתו בין הליכוד ובין ליברמן; או השותפות שהייתה בשעתו בין מפלגת העבודה ובין התנועה. בשתי השותפויות האלו, בכל מקום איקס, שובץ אדם של השותף. זה הדבר היחיד שעשינו עם ש"ס, בדין, בצדק, בניקיון כפיים. בכל מקום רביעי בסיעת "בית חברתי" של איתן ושלי שותף איש ש"ס, בדיוק כמו בשותפות אז בין ליברמן ונתניהו.

אליטוב: הייתי שמח לקבל ממך התייחסות: ברגע שאת נבחרת ליושב ראש ההסתדרות, איך את עוצרת את הניצול המחפיר של עובדים שיוצאים לעבוד בשבת, בניגוד לרצונם, לאמונתם ולמנוחתם? העשירים יכולים לנוח, והעובדים שלנו, בחלקם, יוצאים לעבוד בשבת בניגוד לרצונם. ההסתדרות היום שותקת, ובשתיקתה בעצם מסייעת להפרת חוק.

שלי: טוב, קודם כל לא צריך להיסחף: עובדים שומרי מצוות לא עובדים בשבת...

אליטוב: יש שומרי מסורת מזרחיים שהשבת נשמרה במשך מאות שנים במשפחות שלהם, ואין להם פרנסה אם הם לא יילכו לעשות משמרות בשבת. כי מי שלא בא בשבת למתחמים הגדולים ברחבי הארץ, אומרים לו 'אנחנו לא זקוקים לך במשך השבוע'.

שלי: אני חושבת כך, ולא מהיום – גם כתבתי על כך בספרי וגם עסקתי בך רבות, אפילו עוד כשהייתי עיתונאית לפני הרבה שנים – שיום המנוחה השבועי הוא הציווי הסוציאלי המדהים ביותר שהעם היהודי העניק לאנושות. הרעיון הזה שאדם יכול ומחויב לנוח בשבת, אפילו אם הוא עבד, או שפחה, או הגר, או אפילו הבהמה, זהו רעיון סוציאלי שהיה מאוד נאור ביחס לתקופה הזאת, שהייתה תקופת עבדות. הוא גם עוגן בחוקי מדינת ישראל, בחוק שעות עבודה ומנוחה, כחוק סוציאלי. אני חושבת שהיום, להערכתי, יש כבר 700,000 איש שעובדים בשבת, רובם בעל כורחם. ואכן יש כאן פגיעה בזכויות שלהם.

אליטוב: וזה חמור מאד.

שלי: כן, אבל אני אומרת את זה שוב ושוב, כבר עשרים שנה, לא לכבוד האירוע שלשמו התכנסנו כאן. ועדיין, שימו לב: אני אדם חילוני, והאתוס שלי הוא בסופו של דבר גם חילוני וגם חברתי בו בזמן. לכן אני כן חושבת שצריך למצוא איזושהי דרך שבה גם אנשים חילוניים, ובוודאי אנשים שומרי מצוות, יוכלו לקיים את המנוחה בשבת על פי השקפת עולמם, על פי רצונם. זה סוג של איזון שצריך להישמר, וצריך לעמוד בדבר הזה. אגב, כשעבר החוק לפני כמה חודשים שאוסר לכפות על אדם לעבוד בשבת, או אוסר על עסק לפתוח בשבת, כל המחנה הציוני הצביע בעד. אפילו אמרתי לחבר הכנסת יגאל גואטה שאני מקנאה בו שזה לא החוק שלי; כי זה חוק כל כך הגון ונכון.

ארליך: אבל אני רוצה לעבור לפסים אופרטיביים: יש לך דרך מעשית להפחית את מספרם של אלה שעובדים בשבת בעל כורחם? את אומרת שמדובר ב-700,000 איש.

שלי: אני לא אפרוס בפניכם עכשיו תכנית מדוקדקת, זה לא יהיה רציני מבחינתי. אני כן אומר שהחירות של אדם לבחור אם הוא עובד או לא עובד בשבת, זהה בעיניי לחירות של הצרכן להחליט האם הוא קונה או לא קונה בשבת. זאת השקפת עולמי.

אליטוב: אבל יש כאן התמודדות אמיתית שאנחנו רואים בשנים האחרונות: לכרישים הגדולים, לטייקונים, יש היכולת להקים מתחמים גדולים מחוץ לערים. שם יום המנוחה, שהוא כזה יום מנוחה, נעים וטוב, יום משפחתי, יום יהודי ויום סוציאלי, מופר ברגל גסה. הטייקונים רומסים את רגליהם של בעלי העסקים הקטנים בערים; הם לא פותחים בשבת בגלל אמונתם, בעוד הטייקונים פותחים את המתחמים שם.

שלי: אני רואה שקראת את הספר שלי. על זה מדבר הפרק בספר שלי, שנכתב, אגב, ב-2011.

ארליך: הספר שלך מתבסס על רעיון יהודי עתיק.

שלי: כן, אתה אומר שהרחקתי לכת... יש בזה משהו: נגיד המכולת בשכונה שלי, אני גרה בכרם התימנים, של שני אחים, אבי ואורן: הם, גם הם אם ירצו לפתוח בשבת, לא יכולים – זה על הבשר שלהם. הם יצטרכו לבוא שניהם ולעבוד בשבת, שעה שבעלים של מתחם מאוד גדול יכול לנוח ולעסוק בפעילות עצמאית.

ארליך: כי הוא יכול להרשות לעצמו לנצל עובדים חלשים.

שלי: נכון אמרת. גם את זה אני אומרת וכותבת שוב ושוב.

ארליך: ואת זה את מתכוונת לעצור, או להמעיט.

שלי: אני לא מתכוונת להכריז עכשיו שום הכרזות... אני בוודאי לא אפרוס כאן שום תכנית גרנדיוזית. כל דבר צריך להיעשות בהידברות, בהסכמה, בשים לב לכל הגורמים הפועלים בחברה הישראלית ולכל הזרמים בחברה הישראלית. השקפת עולמי נפרסת בפניכם שוב ושוב.

אליטוב: נקווה שהיא לא תישאר בספרים, אלא תהפוך לתכנית עבודה אופרטיבית.

שלי: אני רוצה, יום אחרי שאני נבחרת לראשות ההסתדרות, לבטל ולהוציא מהחוק את כלל עבודת הקבלן. אני יודעת שהדבר הזה לא יכול להתבצע ביום אחד, ולכן יש תמיד פער ריאלי שצריך להודות בו בין החזון שלך, בין מה שאתה רוצה, לבין היכולת לבצע אותו.

אליטוב: מעבר לשבת וההסתדרות, ספרי לנו משהו על השותפות הלא טבעית בינך לבין אריה דרעי. בדרך כלל המפלגות החרדיות צועדות עם רשימות הימין, גם בהסתדרות וגם במערכת הפוליטית הארצית. את רואה כאן ניצנים לשותפות מעבר להסתדרות?

שלי: קודם כל, בעיניי זאת שותפות טבעית. אני מזכירה לכם שאני לא ממציאה את הגלגל...

אליטוב: לא כל כך טבעית. לא ראינו שש"ס הולכת עם מפלגה שמאלנית.

שלי: יכול להיות שאתם נורא צעירים, אבל ש"ס ישבה בממשלת רבין; ש"ס גם ישבה בממשלה עם אהוד ברק. אני לא רוצה לקחת לעצמי עד כדי כך קרדיט. זאת לא כזאת דרמה מבחינת הליכה של שס עם מפלגה שהיא מפלגה לא דתית, לא מסורתית ולא חרדית, כי זה כבר קרה שוב ושוב בעבר: ש"ס נחשבת לשותפה טבעית לכל קואליציה, עם כל צד של המפה הפוליטית. אני לא אחדש לכם בזה. בוודאי שיש חדש בזה שש"ס מתמודדת בסיעה בהסתדרות שבראשה עומדת אישה. יש לזה אפקט דרמטי מסוים, אבל בעיניי אם השותפות הזאת תצלח – ויש סיכוי מאוד גבוה שהיא תצלח ושיחד אנחנו ננצח בהסתדרות – יש בכך סוג של איתות, סיגנל, לחברה הישראלית. זה דבר שאני מנסה כל הזמן לעשות: לומר שאם יש דבק מאחד, ואתוס שהוא משותף לכל הקבוצות, השבטים, ולכל הניצים והרבים, זה יהיה האתוס הזה. אם יש משהו מאחד, זה השיח החברתי, שיח השוויון, שיח המוסר, שיח הסולידריות. לכן, מעבר לזה שהשותפות הזאת טובה לנו, ושאנחנו מסתדרים נורא טוב ביחד גם בעבודת השטח, אני תולה בזה הרבה תקוות.

אליטוב: אני חייב לומר שיש במנהיגות שלך תקווה גדולה, בטח בנושא הערכי ובשותפות שהצלחת לייצר, גם עם ח"כים חרדים וגם עם מפלגות אחרות, בנושאים של שוויון, של תיקוני עוולה. אנחנו מבטיחים לעקוב, כנראה יהיה מעניין".

להאזנה לראיון המלא: