"לעם שעבר ניסיונות השמדה יש מחויבות מוסרית לגלות חמלה מול המתרחש בסוריה"

10 באפריל, 2017

שלי התראיינה לתכנית הבוקר של ערוץ 10 "אור ומיה", בהגשת אור הלר ומיה זיו-וולף, אודות החלטתו הצודקת של הקבינט המדיני-ביטחוני לנסות להכניס ילדים שנפגעו מהטבח בסוריה לשטח המדינה, ההתרעות הביטחוניות מפני נסיעה לסיני לקראת חג הפסח וחשיבות שימור שיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון הישראלים לאלו הפלסטינים. לצידה התראיין גם ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי. מתוך הדברים (לצפייה):

"הלר: אתמול החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לנסות להכניס ילדים סורים שנפגעו בתקיפה באידליב. ישראל יכולה לעשות יותר, או שהציווי העליון שלנו הוא להישמר מהמדמנה הסורית?

שלי: קודם כל, אנחנו במגבלות גיאו-פוליטיות, ביטחוניות ומדיניות שבוודאי לא מאפשרות לנו לעשות דבר מה ממשי, מעשי, כדי למנוע טבח מזעזע שכזה. אבל במיוחד במדינת ישראל –כשרבים מאיתנו דור שני או שלישי לניצולי שואה, ואנחנו עם שעבר רדיפות, ניסיונות השמדה, רצח עם והשואה שהייתה הגרועה מכולם – יש לנו מחויבות מוסרית מאוד עמוקה, שהיא מעבר לסכסוך מדינתי זה או אחר, כן לגלות חמלה ומוסריות. לכן אני חושבת שההחלטה של הממשלה אתמול היא החלטה מידתית וראויה, בהתחשב בנסיבות ובהתחשב במגבלות. נאמרו כאן כל מיני דברי בלע בימים האחרונים, כאילו העובדה שאנחנו נושיט סיוע הומניטרי לילדים חפים מפשע שאיבדו את כל עולמם, תעיד על איזושהי 'אשמה' ישראלית. מדובר בקשקוש. המעשה שעשתה ארצות הברית, על פי החלטתו של הנשיא טראמפ, הוא מעשה ראוי ונכון, שמהווה תזכורת לכך שהעולם, ובוודאי שאנחנו השכנים, לא יכולים לעמוד מנגד מול טבח כזה.

זיו-וולף: אנחנו שומעים על ההתרעות הרשמיות כלפי האפשרות לפיגוע בסיני. הישראלים חושבים שלהם זה לא יקרה? אנחנו רואים את האנשים שנוסעים לסיני בכל שנה, בכל חג, חרף האזהרות.

שלי: צריך לזכור שסיני הוא אזור שחלקים ממנו נשלטים בידי דאעש; זה אזור מלחמה בין הצבא המצרי לבין דאעש. ישראל עצמה מעורבות בזה במידה כזו או אחרת, ויש שיתוף פעולה מצוין עם המצרים בעניין הזה. אני יודעת שזה לא התפקיד שלי...

הלר: את חברת ועדת חוץ וביטחון, נדגיש...

שלי: כן... אני יודעת שזה לא התפקיד שלי, אבל אני כן רוצה לקרוא לישראלים שנוסעים: הישמרו לנפשותיכם.

זיו-וולף: אז את אומרת 'לא 'אל תסעו'; תיסעו, אבל תיזהרו'.

שלי: לא, אני אומרת 'אל תסעו'. פשוט מאוד, אין כאן מה לגמגם ואין כאן מה להתלבט. נכון שאומרים שבכל העולם יש פיגועים, אבל שם מדובר בארץ מלחמה. החופים הפסטורלים האלה יכולים באמת לבלבל ולהטעות. גם לי יש סנטימנטים מאוד גדולים לסיני: אני חלק מדור שאת הנעורים שלו בילה בסיני, אפילו הצלחתי לשרת בסיני לפני הפינוי, ואפילו הצלחתי עוד לנסוע עם הילדים שלי לסיני. אבל החופים הפסטורלים, הים הכחול, כל המראות הנפלאים האלה והשאנטי, יכולים בשנייה אחת להשתבש; זאת המשמעות של טרור – שהוא פתאום, בבת אחת, מחבל ומכבה חיים נורמלים ונורמטיבים. שוב אני אומרת: אני לא עושה את זה בדרך כלל, אני סומכת על הגופים הרשמיים שיאמרו את דברם, אבל אני מפצירה במי שעכשיו אורז מזוודוות ומתכוון לחצות את הגבול: אל תסעו לשם. אתם פשוט מסכנים את חייכם, ולעיתים קרובות גם את חיי הילדים שלכם.

הלר: ומסבכים את המדינה, אם חלילה ישראלי ייחטף בסיני. ואולי אתם בוועדת החוץ וביטחון צריכים לדון בזה, ולסגור את מעבר טאבה, למשל בפסח או בראש השנה, כאשר הרבה אנשים עוברים בסיני?

שלי: יכול להיות. אני לא שוללת את זה, ואני גם לא נבהלת מההצעה שלך. זאת הצעה סבירה והגיונית. כשם שהמשטרה חוסמת כביש מסוכן שנפער בו בור, כדי שאנשים לא יהרגו, גם כאן יכול להיות בהחלט... במהלך חול המועד ועדת חוץ וביטחון לא תתכנס מטבע הדברים, אלא אם יקרו דברים מאוד יוצאי דופן, אבל אני בהחלט מתכוונת להעלות את זה, ובהחלט יש מקום לשקול את זה. אני יודעת שזה נתפס אולי כהתערבות מוגזמת, אבל מותר לפעמים למדינה להפעיל את כוחה הסמכותי, פשוט כדי להציל חיי אדם.

הלר: הגזרה הפלסטינית לא מחכה לאף אחד – ראינו את הפיגוע בשבוע שעבר, אנחנו רואים עכשיו את התחזיות השחורות.

שלי: בסופו של דבר אנחנו לפני רגע של הכרעה מי ינהיג את איו"ש. בכל רגוע נתון יכול להיות שינוי דרמטי.

הלר: את מדברת על הליכתו של אבו מאן, אם וכאשר...

שלי: מה זה "אם וכאשר...", כאשר – הביולוגיה עושה את שלה, והגיל עושה את שלו.

הלר: אבל בינתיים הוא שורד יפה.

שלי: נכון, אבל גם אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, מתישהו זה יקרה, ואז אנחנו נחווה זעזוע מאוד משמעותי, מה גם שעדיין לא ברור מי יהיה היורש – לא מסומן אדם אחד, יש כמה יורשים פוטנציאליים. דווקא בההקשר הזה, ודווקא נוכח המתיחות, צריך לציין ששיתוף הפעולה בין צה"ל וכוחות הביטחון הישראלים לבין כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, הוא שיתוף פעולה יומיומי טוב, פורה, שגורם לסיכול של הרבה מאוד פיגועים שהיו אמורים לצאת לפועל, ולא יוצאים בגלל שיתוף הפעולה הזה. יכול להיות שלדרג הפוליטי לפעמים נוח להגיע לאיזושהי הסלמה, למתיחות או לביטויים קשים וקיצוניים, אבל בסוף, בפועל, כוחות הביטחון עושים עבודה יומיומית וטובה, וצריך לברך על שיתוף הפעולה הזה. כי אם הוא לא היה, המתיחות הייתה גדולה פי כמה".