למה ביום העצמאות הייתי צריכה הרבה טישו לנגב את הדמעות

5 במאי, 2017

בשבילי להיות יו"ר הסתדרות זה כמו להיות ראש ממשלה: קראו את כתבת השער אתי היום בידיעות. עשרים יום לבחירות לראשות ההסתדרות: כל מה שתוכלו לעשות כדי להיות שותפים למהפך. הביקור המוזר של האוצר כחלון אצל פנחס עידן יו"ר הועד של רש"ת שתומך בי,  ולמה יו"ר הסתדרות שהאוצר והמעסיקים הגדולים כל כך כל כך רוצים הוא לא חבר של העובדים ולא יכול להילחם בשבילם.  בטח כבר שמעתם שלעבוד איתי זו סגולה לחתונה ולילדים, אבל השבוע זו היתה שמחה כפולה, מכופלת ורבת דמעות של אושר כשיאיא ואוריה התחתנו ביום העצמאות

 

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

 

מוזמנים לקרוא את כתבת השער של מוסף השבת של ידיעות אחרונות, אני מתראיינת בה לאמירה לם ראיון מקיף. בתמצית: לא חייבת כלום לאוצר, למעסיקים הגדולים ולעסקנים. רק לעובדות ולעובדים. הנה:

 
אם אתם רוצים לקרוא את הכתבה בשלמותה, הנה הלינק: http://bit.ly/2pNfeuH ואפשר גם לקרוא אותה סרוקה פה:

 

 

 

האם אתם זכאים להצביע בבחירות להסתדרות בעוד עשרים יום? תוכלו לבדוק את זה כאן תוך שניה אחת. אם אתם זכאים – תוכלו גם לראות מידד  בהמשך איפה הקלפי הקרובה אליכם ובאילו שעות היא פתוחה.

ועכשיו שימו לב: חוץ מהקלפי האזורית/מרחבית שהכי קרובה אליכם – אתם רשאים להיכנס לכל מקום עבודה בארץ שנוח לכם, בתנאי שהוא לא מפעל בטחוני.

אבל בקלפיות אזוריות/מרחביות שהן לא מקום עבודה – אתם זכאים להצביע רק  בזו שלכם – זו שתראו עכשיו אחרי שעשיתם בדיקה. לא להתבלבל.

הכי חשוב: השתמשו בלינק הזה כל הזמן מול חברים ומשפחה כדי לבדוק אתם במיידי אם הם יכולים להצביע ואיפה, הסבירו להם כמה חשוב להצביע,, ותדאגו שיגיעו ב 23/5 לקלפי. הנה הלינק לבדיקת זכאות:

http://c.shelly.org.il/

וגם הקלקה על תמונת הקלפיות הארצית תביא אתכם לאותה בדיקה:

 

 

תלו פלריג (שלט) מהמרפסת שלכם, או שאנחנו נבוא ונתלה לכם. זו תהיה אחלה עזרה! הנה ככה נראים השלטים שלנו, כפי ששלחו אותם טל אביטבול רגע לפני תליה, וכמו בוריס לוינשטיין נטול המרפסת בחיפה, שלא ויתר. אם גם לכם יש מקום לתלות בו שלט, הקליקו על התמונות האלה והירשמו:

 

 

ושריינו לכם את 23.5 להתנדבות, גם הימים והשעות שמעכשיו ועד היום הקובע יתקבלו אצלנו בברכה (החדרים במטה עמוסים, כמו שאפשר לראות,, אבל כל תוספת נחוצה) הקליקו כאן להירשם להתנדבות: 

 

 

הרבה טישו הייתי צריכה בחתונה של יאיא ואוריה השבוע. כשאנשים שעובדים אתי מתחתנים (וכמו שאתם יודעים זה קורה אצלי כל הזמן, כל מי שמתחיל לעבוד אצלי מתחתן, זו עובדה) – אני ממש מתרגשת. אבל כשהם מתחתנים אחד עם השני, זה כבר שיא השיאים. יאיא פינק ואוריה כספי הם מהאנשים הקרובים, האהובים והנערצים עלי ביותר. החתונה השמחה שלהם, ביום העצמאות, בחוג מצומצם יחסית של משפחה וחברים ובחצר של דוד של אוריה, היתה אחד האירועים הכי מרגשים ומשמחים שיש. לא רק בשבילם, אלא בשביל כל אוהביהם. אז מי שרוצה לראות אותי ברגע של חולשה, מוזמן לחגוג על זה. אפשר סתם לראות התמונות ואפשר גם להקליק עליהן לסרטון שלי עושה בושות.

 

 

העיתונאית עמליה דואק חשפה השבוע בחדשות ערוץ 2 את הסיפור הזה:

 

ועל כך אני אומרת: אין ספק שניסנקורן הוא חביבם של המעסיקים הגדולים ושל האוצר והוא נוח להם מאוד, מה שמטיל צל כבד על יכולתוו להילחם למען העובדים. האינטרסים של כחלון נוכח העיסקה הפוליטית שרקחח עם יור ההסתדרות ברורים, אבל הם מנוגדים לחלוטין לאינטרסים של העובדים. הנה גם ראיון על זה אצל אילנה דיין בגלי צה"ל, והתגובה שלי גם כאן בידיעות אחרונות:

 

 

 

 

עוד שני עניינים שבטיפול שוטף שלי, סוגיית גיל הפרישה לנשים, ושכר הבכירים: 

 

 

למה אני אוהבת את המדינה (ואיך זה קשור לפרופסור האמריקאי שהילדים שלו התפרצו אליו לחדר באמצע ראיון מעונב).

מוסף יום העצמאות של ״מקור ראשון״ פירסם תשובות של 69 אנשים ובהם אני לשאלה הזאת, ובפוסט בפייסבוק הבאתי את תשובתי במלואה: "לא אפרוס את האתוס המלא, ואסתפק ב(עוד) אחד מהרגעים שמספקים סיבות למכביר לאהוב את המדינה.

זוכרים את הראיון הויראלי שהעניק פרופ' רוברט קלי מקליבלנד לבי.בי.סי ממקום שבתו באוניברסיטה דרום קוריאנית? בעוד הוא מתראיין בסבר פניםם אקדמי על נושא כלשהו, מקפצת לחדר מאחורי גבו בתו הפעוטה. המראיין מתעלם עד שאי אפשר, ואז מעיר למרואיין שמשהו מתרחש. הפרופסור שולח יד לאחור בלי להסתכל כלל על בתו, ומנסה להדוף אותה. היא מצדה לא מתרגשת, ומתעקשת להישאר לצדו ולהציק לו. הוא ממשיך להישיר עיניו למצלמהה  בהתעלמות מוחלטת מהכאוס המצחיק מאוד שמשתרר מאחוריו...

עכשיו תארו לעצמכם שזה היה קורה בישראל..." להמשך קריאה הקליקו על התמונה:

 

 

כאן שני גרנות העוזרת הפרלמנטרית המדהימה שלי מייצגת אותנו בכבוד בתוכנית הבוקר של ערוץ 10, עם אור הלר ומאיה זיו, בדיון על הדרוג שדרגו העוזרים הפרלנטריים את הח״כים:

 

 

 

עוד קצת מתמונות מהשבוע שחלף:

 

נתניה. יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. כמידי שנה יצגתי את המדינה בטקס ממלכתי, הפעם בבית העלמין בנתניה. נשאתיי את הנאום המרכזי, סיפרתי את סיפוריהם של כמה מ – 539 בני נתניה שנטמנו בבית העלמין הזה, שוחחתי עם המשפחות. לנאום הקליקו על התמונה:

 

 

אחד מחמישים החוקים שחוקקתי הוא חוק הדגל שמחייב מוסדות ציבור, ממשלה ועיריות לרכוש דגלים תוצרת הארץ, ולא תוצרת סין, עם כל הכבוד. במקביל, ניהלתי בהצלחה מערכה ציבורית כדי שבנק הפועלים שנהג לחלק דגלים יחד עם גליונות החג, יפסיק לרכוש אותם בסין וירכוש אותם בארץ. בביקור שלי במפעל "אופיס טקסטיל" הצטערתי לשמוע מהמנכ"ל, מרקו אברג'יל, שהשנה לא קיבל מהבנק את ההזמנה הקבועה. אבל בירור שלי עם הבנק העלה שהם כן ממשיכים להזמין בארץ, והפעם הזמינו ממפעל "המשקם" דגל שחולק בסניפים. 

 

 

כאן בבניין החדש של חברת ההייטק סאפ ברעננה. שיחה פתוחה וכיפית עם עובדי החברה, וצילום עם חברי הועד של סאפ בראשות גד רביד, כולםם תומכים בי ושותפים לקמפיין. 

 

 

הידיים הורמו בעדי. בשבתרבות בחולון, עם נחמה דואק, שאלה נחמה את הקהל, רובו ככולו חברי הסתדרות, מה יצביעו. רוב עצום של הידיים הונף בעדי.. אמרתי להם מה שאני אומרת לכולכם: בואו להצביע ותצביעו מה שאתם מאמינים. פשוט וברור. התמונה הראשונה: באותה שבתרבות עם יו"ר ועד העובדים של הבנק הבינלאומי, חנוך לבנה, ראשון התומכים בי, ומאושיות המטה שלנו:

 

 

 

מפגש מרתק עם עובדות עיריית בקעה אל גרבייה, עובדות סוציאליות ועוד – נשים מדהימות עם אתוס עמוק של שרות לקהילה. גם ראש העיריה מורסי אבו מוך ויו"ר ועד העובדים אחמד גנאים הביעו בי תמיכה. 

 

 

שלטים של על עיריית בני ברק. מודה שנדהמתי כשבאתי לסיור בעיריית בני ברק יחד עם יור מטה הבחירות להסתדרות מטעם ש"ס, ח״כ יגאל גואטה מש״ס – וראיתי מחזה חסר תקדים: שלטי תמיכה באשה מונפים מבניין העירייה. אולי כדאי שהצמרת השוביניסטית של ההסתדרות תלמד משהו מהחרדים. ראש העירייה חנוך זייברט וחברי ועד העובדים (בתמונה השניה) הביעו בי תמיכה.

 

וגם זה קרה:

 

רעיונות שמשנים את העולם. בסינמטק של חיפה פתחתי את פסטיבל סרטי הפועלים, פרוייקט של המכללה החברתית כלכלית בשיתוף עם הסינמטק, שחוגג את שנתו העשירית. ההוגה המייסד והרוח החיה שנה אחרי שנה הוא רפי קמחי איש המכללה החברתית כלכלית. אני דברתי לפני הקרנת הסרט על דוד בן גוריון, על מהי מנהיגות ברוח בן גוריון. אמרתי ששום החלטה שקיבל וביצע בן גוריון לא היתה מתקבלת היום בממשלה או בועדת שרים לחקיקה, כי האוצר היה אומר שאין תקציב. שבבסיס כושר העשייה והביצוע המדהימים של בן גוריון, היו רעיון, אידאה, אמונה וחזון שניצחו כל מגבלה תקציבית. שרעיונות הם שמשנים את העולם. 

 

וכאן בפתח הסינמטק עם כמה מאנשי המטה המדהימים שלנו בחיפה, וביניהם ברכה צימרמן - חברת ועד אונ' חיפה והמועמדת לראשות נעמת בחיפה, פיליפ מורגנשטרן - יו"ר ועד עובדי אגד צפון, נחמן כהן מייסד ומוביל קבוצת "צדק עיוור" בחברת החשמל וחבריו, יעקב חי - יו"ר ועד מהנדסים ארצי בחברת החשמל וראש הרשימה בחיפה, ועוד רבים וטובים.

 

 

ולסיום, שוב מבקשת שתפיצו לכמה שיותר אנשים שאתם מכירים את הלינק שלנו לבדיקת הזכאות: אין לכם מושג כמה חברי הסתדרות יש שכלל אינםם מודעים לזכות שלהם להצביע ולכך שיש בכלל בחירות. אז קדימה, לשלוח בקבוצות הוואטסאפ את הלינק הזה: http://c.shelly.org.il/

 

 

תודה גדולה ושבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי