"שלטי הבחירות שניסנקורן תולה בכל מקום במיליונים – על חשבון דמי החבר שמשלמים העובדים העניים"

8 במאי, 2017
האזינו:

שלי התראיינה לתכנית "אריה ובן" ברדיו ללא הפסקה, בהגשת אריה אלדד ודרור רפאל, לקראת הבחירות לראשות ההסתדרות. בדבריה, עסקה שלי ברפיסותה של הנהגת ההסתדרות הקיימת, וציינה כי גלי פיטורים במשק נדחים בימים אלה למספר ימים אחר הבחירות, וזאת בשל ייחולם של המעסיקים הגדולים ושל שר האוצר לניצחונו של אבי ניסנקורן. בנוסף, נשאלה שלי גם בנוגע לאפשרות חזרתו של אהוד ברק לזירה הפוליטית. מתוך הדברים:

"רפאל: יצאת היום בסערה מהישיבה בכנסת על התאגיד.

שלי: לא, אני פשוט הייתי בישיבה מקבילה להעלאת גיל הפנסיה לנשים.

אלדד: אבל תמיד טוב לטעון שזעמת ויצאת בסערה.

שלי: לא יכולתי לצאת מהישיבה בסערה, כי לא הייתי בה... הייתי חדר ליד, בדיון לא פחות חשוב – אמנם פחו

ת סקסי – וזה נושא העלאת גיל הפרישה לנשים. זה נושא שאני מאוד מחויבת לו; אני חייבת להיות בישיבות ולדעת לשלוט בכל הפרטים הקטנים. זה לא אומר, כמובן, שאני לא מתעסקת בענייני התאגיד ורשות השידור

אלדד: אמרת שהניסיון לדחייה נוספת של פתיחת התאגיד נועד לדחות את פיטורי העובדים עד לאחרי הבחירות להסתדרות. אבל האם את לא במצב של ההוא שרואה טיים אאוט של מכבי תל אביב, ובטוח שמדברים עליו... כלומר, זאת לא סוג של פרנויה?

שלי: אני חושבת שמדובר בעובדה, ואני לא חושבת שמי שקצת מעורה בעניינים יחלוק על האמירה שלי. קודם כל, אני אסביר: מדובר בשר אוצר ויו"ר הסתדרות שכרתו ביחד עסקה פוליטית: יו"ר ההסתדרות הקים סיעה פיקטיבית בשביל שר האוצר בתוך הקואליציה ההסתדרותית, באמצעותה יזרים לו גם מימון סיעות, גם ג'ובים וכן הלאה. אילו אני הייתי שר האוצר – כלומר, המעסיק הגדול במשק – הייתי מאוד שמחה אם אבי ניסנקורן היה יו"ר ההסתדרות, כי ברור לחלוטין שאפשר להחליק איתו דברים יותר בקלות, וגם שאין לו קווים אדומים. אז כן, הוא רוצה בניצחונו והם הולכים יחד. הוא פשוט נותן לו את העוד כמה ימים האלה. הבחירות להסתדרות הן ב-23 במאי, והוא גורר את זה עוד קצת, לאחרי הבחירות להסתדרות, כדי שמאות המפוטרים לא יהיו במשמרת של חביבו והפייבוריט שלו לראשות ההסתדרות. יש גורמים אחרים שיש להם אינטרסים אחרים, כמו ראש הממשלה, אבל כאן, במקרה הזה... אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל בדרך כלל כשכחלון רוצה להתרחק ממשהו, השם "רועי פולקמן" או "כולנו" פתאום מבליח. וכאן, "כולנו" 'התנגדה בתוקף להארכה'...

רפאל: הם עדיין מתנגדים בתוקף, גם לדחייה הזאת.

שלי: למה? יש הסכמה. זה הולך להידחות ל-28 במאי, כמה ימים אחרי הבחירות בהסתדרות, כשגלי הפיטורים יהיו אז. דרך אגב, זה לא המקום היחיד: גם ב"טבע" הולך להיות גל פיטורים מאוד גדול, וההנהלה מוכנה, כדי לזכות בראשות ההסתדרות במי שיהיה לה יותר נוח ושלא יילחם ממש בשביל העובדים, לדחות את הפיטורים האלו, וכך לא יהיו בלאגנים.

רפאל: בהקשר למרוץ להסתדרות, לפי מה שאני רואה, יש המון שלטי פרסום של ניסנקורן – גם שלטי חוצות, גם באתרים. פרסום כזה שלך אני לא רואה.

שלי: אתה צודק במאה אחוז. בכל הקמפיין הזה העליתי הבוקר שלט חוצות אחד ויחיד, שלא יהיו נוספים עליו. כתוב עליו "הי זאת שלי"; זה שלט החוצות היחיד שאני מתכוון להעלות בבחירות האלו. תחשבו היטב מהכיס של מי מגיע המימון לשלטי החוצות של הצד השני.

גם ברמה הפרקטית, שלטי חוצות זה משהו מאוד מיושן – אני לא מאמינה שמישהו עובר ברחוב תחת שלט חוצות ואומר 'הו, לאיש הזה אני אצביע'. שנית, אני חושבת שזה פשוט מופקר. זה קמפיין שעולה מיליונים, ומי שמממנים את שלטי החוצות האלו הם העובדים. זאת יכולה להיות סייעת בגנים, זה יכול להיות פועל...

רפאל: אבל דמוקרטיה עולה כסף, מה לעשות.

שלי: אני לא מסכימה איתך.

אלדד: את לא יכולה לגייס תרומות לקמפיין בחירות בהסתדרות?

שלי: לא. זה גוף שדואג מאוד, בכל דרך אפשרית, שלא יהיו בחירות דמוקרטיות. השתרשה שם מסורת שזה מועבר בהמלכה והכתרה של שליט ליורשו; אגב, מגבר לגבר – 97 שנים גבר מוריש את התפקיד לגבר שמוריש את התפקיד לגבר. בדרך כלל הוא משתדל שזה שהוא מוריש לו את התפקיד לא יבגוד בו ויהיה נאמן לו. העובדה שבכלל אני מתמודדת התמודדות דמוקרטית, פשוט מטריפה אותם – היא קריאת תיגר על עצם הרעיון של העברה בירושה; וזה שזה קורה באמצעות אישה בכלל משגע אותם. לגבי קמפיין החוצות, אני חושבת שזאת שערורייה שהעובדים הכי עניים משלמים מדמי החבר שלהם בשביל שלטי חוצות ראוותניים של קמפיין בחירות. אני חושבת שזה ממש מגונה, ואני מאוד מקווה שכל מי שיראה שלט חוצות של ניסנקורן תלוי לתפארה, יידע שהמימון לזה מגיע מהכיס שלו. אחוז בחודש העובדים משלמים, והכסף הזה צריך לחזור אליהם כדי לייצג אותם במאבקים שלהם, בשביל מלחמה על הפנסיה שלהם ועל השכר שלהם, כדי לתת להם הגנה משפטית כשצריך – ולא בשביל הדברים האלה.

אלדד: הייתי מנסה לקדוח ולברר מאיפה אנחנו יודעים שזה מגיע מכספי ההסתדרות, אבל זמננו אוזל...

שלי: זאת עובדה, אתה לא צריך לקדוח. חלק גדול מתקציב ההסתדרות מגיע מכספי סיעות ההסתדרות, שאגב לא נבחרות באופן דמוקרטי. מימון מפלגות הוא לגיטימי, אבל כאן מדובר בעסקנים שאף אחד לא מכיר את שמם, והם פשוט יושבים שם בבניין המון שנים. אתם יודעים, למשל, מי יו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות? אתם יודעים את שמו? קוראים לו רועי שרעבי. אבל זה לא משנה; הוא לא נבחר. אין לזה משמעות – זאת פשוט העברת נכסים, כסף, ג'ובים וכספי ציבור בצורה הכי עקומה שאפשר.

רפאל: אנחנו גם יודעים שכספי ההסתדרות לא גלויים לציבור. אנחנו לא יודעים מה התקציבים שם – זה מקום לא שקוף בהגדרה שלו, בגלל החוקים העות'מאנים. אז אולי כדאי להפוך אותו לשקוף, וכך נדע איזה כסף הולך לאן.

שלי: אני יכולה לענות לזה?

רפאל: לא, זאת הייתה שאלה רטורית...

אלדד: מה דעתך על אפשרות חזרתו של אהוד ברק לזירה הפוליטית?

שלי: קודם כל, זאת זכותו, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. הוא בנאדם שעשה דבר או שניים לטובת המדינה. יש לו כמה תכונות טובות וכמה תכונות רעות. ברוך הבא, בדמוקרטיה כל אחד רשאי לחזור, אבל אני לא רואה כל כך שהוא חוזר – אני רק שומעת קולות כל הזמן".

להאזנה לראיון המלא: