שלי על זיוף הבחירות להסתדרות: "העובדים רצו אותי, אבל המנגנון השתמש בשיטתיות בפחד הגדול ביותר שלהם - לאבד את פרנסתם"

8 ביוני, 2017
האזינו:

שלי התראיינה למהדורת הבוקר של רדיו "קול חי", בהגשת יוסי אליטוב ואריה ארליך. בדבריה התייחסה לעימות שנערך באתר "וואלה!" בין המועמדים לראשות מפלגת העבודה, וכן פרסה את מסקנותיה בנוגע לזיופים השיטתיים שהתגלו בבחירות להסתדרות. מתוך הדברים:

"ארליך: כשראית השבוע את ששת המתמודדים מתכתשים ביניהם ברמה של ביבים בחלקים מסוימים של העימות, זה לא עשה לך חשק להיות מתמודדת שביעית?

שלי: טוב, קיבלתי החלטה כבר לפני כמה וכמה חודשים שאני לא רוצה להתמודד בסיבוב הזה לראשות מפלגת העבודה, מכל מיני סיבות. רציתי להיות יו"ר ההסתדרות, בחרתי להתמודד לראשות ההסתדרות, וזה לא צלח, לצערי הרב מאוד, כי כמובן תמיד עדיף לנצח וכי זה גם תפקיד חשוב מאוד בעיניי. לעניין ההתמודדות, אני דווקא הייתי רוצה לראות יותר עימותים כאלה בין מתמודדים לראשות מפלגה. זה נהוג בעולם המערבי, זה מקובל; המתמודדים נמדדים בכל מיני קריטריונים – גם בדברים שהם אומרים, אבל גם בעמידה שלהם בלחצים, גם בסגנון שלהם. והציבור יכול לשפוט. ככה עובדת דמוקרטיה.

ארליך: כאשת תקשורת לשעבר וכמי שנושמת תקשורת בהווה, את יכולה לתת ציונים למועמדים?

שלי: ציונים? בחיים לא. לא תוציאו ממני דבר כזה. בחרתי לא להתמודד בהתמודדות הזאת, אז בכוח אתם גוררים אותי לזה?

אליטוב: טוב שההשגחה הפרטית ניתקה אותך מהאירוע הזה, כי יש לך את הזכויות שלך ואת סדר היום שלך, ומה שהיה שם עורר אצלי תחושת גועל. אנשים כאלו חשובים, שעשו דבר וחצי בחיים שלהם, צריכים לבזות אחד את השני? בחייכם, תגידו 'זה אני', ושלום על ישראל...

שלי: תשמעו, אני לא נותנת ציונים על נימוסים והליכות. ברור שהיו שם דברים שצרמו לי ולא מצאו חן בעיניי, אבל זה לא העיקר בעיניי. העיקר הוא שהמתמודד שייבחר יהיה אדם טוב, מוסרי, מנהיג, ראוי. חוץ מזה, תשוו את ההתמודדות הזאת, למשל, לשורת ההתמודדויות שהייתה בין הילארי קלינטון לבין הנשיא דונלד טראמפ – כמה רפש וכמה גועל היו שם לעומת מה שהיה כאן...

ארליך: את אומרת שעוד יש לנו לאן לשאוף.

שלי: מה שהיה בעימות בין המתמודדים לראשות מפלגת העבודה נראה כמו סיור בארמונה של מלכת אנגליה.

אליטוב: אנחנו לא אמריקה...

שלי: אני גם לא אוהבת להיות במקום של מבקרת סגנון, הרמת קול או דברים כאלה. אני מעדיפה להיות במקום שמבקר תוכן.

אליטוב: נחלץ אותך מהסמטה הלא נעימה הזאת: הבחירות בהסתדרות מאחורייך. יש לך תובנה מזוקקת, בפרספקטיבה של כמה שבועות, מה קרה כאן?

שלי: אני יודעת בוודאות שציבור העובדים רצה בי לראשות ההסתדרות. אני יודעת שיכלתי פלאות עם הגוף, שאני מתאימה להנהיג אותו. אני יודעת שיש כאן מערכת בחירות שהציבור מתקשה להבין את מה שקרה בה: אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ומדמיינים את עצמנו הולכים לקלפי ושמים פתק, כשאף אחד לא מציץ לנו מאחורי הגב. כאן הייתה מערכת בחירות בסגנון העולם השלישי, שבה מטילים אימה ופחד על אנשים עובדים; אימה ופחד בצורה שיטתית, כלומר בתוך אילוץ ואיומים ללכת ולהצביע דבר מסוים, כשאחר כך, ליתר ביטחון, אם האימה והפחד לא עבדו – מערכת זיופים מאוד שיטתית. קשה להסביר את זה לאנשים, כי אנחנו באמת חיים במדינה דמוקרטית.

כשאנחנו הולכים לקלפי להצביע בבחירות, פועלים מכל מיני סיבות: סיבות זהותיות, סיבות אידיאולוגיות, סיבות דתיות, ועוד כל מיני דברים... כאן המנגנון, שהוא מושחת מיסודו, מההתחלה ועד הסוף, משתמש בפחד הנורא ביותר שיש לאדם, חוץ מאסון של מות אדם קרוב – הפחד לאבד את הפרנסה ואת מקום העבודה. לכן, יש לי הרבה רעיונות איך לתקן את המצב הזה. לכן אני גם בעיצומו של מאבק משפטי".

להאזנה לראיון המלא: