שלי על קמפיין הדראג של הליכוד: "נתניהו לועג כאן לסממני הקהילה, ובמקביל מספר בעולם שישראל היא גיי פרנדלי. זה מקומם בעיניי"

21 ביוני, 2017
האזינו:

שלי התראיינה ל"כאן הערב" ברשת ב' של תאגיד השידור, בהגשת רן בנימיני, על רקע חשיפת הקמפיין הלהט"בופובי שניהל הליכוד נגד בוז'י הרצוג בבחירות האחרונות, הודעת הרשות לניירות ערך על אודות פתיחתה בחקירה גלויה נגד בכירי קבוצת "בזק", ובראשם בעל השליטה שאול אלוביץ', סאגת התכנית להרחבת קלקיליה, וכן הבחירות לראשות מפלגת העבודה. מתוך הדברים:

"בנימיני: מה נקודת המבט שלך על החקירה של הטייקון שאול אלוביץ'?

שלי: קשה לי להגיד לך דברים קונקרטיים, כיוון שבאמת רב הנסתר על הגלוי. גם הכתב שלכם הדגיש את הדברים; גם יו"ר הרשות לניירות ערך בעצמו אמר שהוא לא מתכוון לחשוף פרטים. לעיתים מאוד קרובות אני יודעת פרטים שלא מתפרסמים, אבל במקרה הזה אני לא יודעת במה מדובר. לכן, אני לא יכולה להתייחס לדברים עצמם. אני רק יכולה לומר שטוב שהרשות לניירות ערך עושה את עבודתה. זה התפקיד שלה. אני לא משוכנעת שבזה הסיפור, אבל אם אכן היו עסקאות בעלי עניין, ולא דברים אחרים – מידע לא בדוק לדירקטוריון, וכן הלאה – מדובר באחת הרעות החולות של המשק.

בנימיני: בלי לחשוד בכשרים, העובדה שמדובר באיש המקורב מאוד לראש הממשלה צריכה גם היא להעסיק את החוקרים? צריך לבדוק גם את ההקשר הזה?

שלי: לא נראה לי. זה אולי כיוון חקירה אפשרי אחר, אבל הרשות לניירות ערך עוסקת לא בדברים מסוג זה, אלא במה שהיא מופקדת עליו. עסקאות בעלי עניין הם הדבר הקלאסי שהרשות לניירות ערך אמורה להיות מופקדת עליו. בעבר, לצערי, היא הייתה פחות קשובה ופחות עם האצבע על הדופק, ואפשרה לעסקאות בעלי עניין מאוד חמורות, שפגעו בציבור המשקיעים, להתרחש. הדוגמא הבולטת בזמנו הייתה הרכישה של "איי.די.בי", שהייתה חברה ציבורית שנשלטה בידי נוחי דנקנר ונסחרה בבורסה, את "גנדן תיירות", שהייתה חברה פרטית של משפחת דנקנר, כדי שהציבור יכסה את החובות של חברת גנדן, ולא הוא עצמו מהכיסא שלו. אז עסקאות כאלו אנחנו מכירים ויודעים שהן מזיקות. טוב שהרשות עם האצבע על הדופק ופועלת. ולגופו של עניין, אני מצטערת, אבל אני לא יכולה להתייחס לרבעי וחצאי שמועות.

בנימיני: במעבר לתחום המדיני, את מצליחה להבין מה קרה באותו דיון בקבינט לגבי קלקיליה?

שלי: זה כל כך מביך. קודם כל, ברור על פניו שהנושא כן עלה בקבינט; וזה ברור על פניו שזה כן אושר בקבינט. מאוד יכול להיות שהשרים לא היו מרוכזים; יש גם כאלו שאומרים במגומגם שהם חשבו שהם בכלל מאשרים משהו אחר, או מציאות קיימת ולא מציאות עתידית. אז אני מציעה לחברי הקבינט לקרוא טוב-טוב את הניירות שהם מצביעים עליהם. זה נשמע מתנשא, אבל אני אומרת לך מידיעה שהם לא קוראים ולא בקיאים. לעיתים מאוד קרובות הם מגיעים כל אחד עם האישיו היקר לליבו, ושוכחים שיש גם את השוטף. והשוטף תובע תשומת לב, העמקה בפרטים וקריאת הניירות המונחים לפניהם. כיוון שהסתירות כל כך גדולות בנוגע לשאלה אם זה אושר או לא אושר בקבינט – יש גם כאלו שטוענים שכן – אני נוטה לחשוב שזה אושר בקבינט. ומי השעיר לעזאזל שהכי קל להשתלח בו בעת האחרונה, לצערי הרב? צה"ל. אז אני מתקשה מאוד להאמין שפולי מרדכי אישר לבדו בנייה של 14,000 יחידות דיור בקלקיליה. זה בלתי סביר בעליל.

בנימיני: לא בטוח שמדובר ב-14,000... אבל לגופו של עניין, נכונה ההחלטה להרחיב את קלקיליה?

שלי: לגופו של עניין, יש שם יישובים, יש שם בני אדם, והם לא הולכים לשום מקום – אלא אם למישהו יש כוונות טרנספר; דומני שהיחיד שהיו לו כוונות כאלו היה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שכשלעצמו כבר לא מחזיק, מן הסתם, בתכניות הטרנספר האלו – ולראייה, הוא עצמו לוקח אחריות על ההחלטה הזאת, וחושב שנכון להוסיף יחידות בנייה. למקום שיש בו בני אדם, שנולדים בו תינוקות, יש קצב גידול טבעי משלו. שוב, אני לא מכירה את הפרטים, אני לא יודעת. בניגוד לשרי הקבינט, שאמורים לדעת על מה הם הצביעו, אני לא ראיתי את ההחלטה, ואני לא יודעת בדיוק למה להתייחס.

בנימיני: אז מילא מי שאינו חבר קבינט לא יודע במה מדובר – גם חברי הקבינט עצמם לא יודעים.

שלי: כעיקרון, ברור שזה דבר שהוא מחויב המציאות...

בנימיני: בואי נדבר על אותו קמפיין גנוז שהכין הליכוד, אותה כרזה שנחשפה שנתיים אחרי הבחירות, ושבה רואים את יושב ראש המפלגה שלך, יושב ראש האופוזיציה הרצוג, בלבוש כדראג קווין. איך את רואה את זה?

שלי: קודם כל, זה לא קמפיין גנוז. זה קמפיין שפורסם באינטרנט כקמפיין שחור, לא פורמאלי; שולם בעבורו כסף. אני זוכרת בעצמי את התמונות האלו.

בנימיני: והמילה הצמודה בכרזה היא "מהפך". ויש מי שאומר 'בסדר, מערכת בחירות היא לא קורס לנימוסים והליכות, וזה גם יכול להיות משעשע'. זה משעשע, או שממש לא?

שלי: זה לא משעשע אותי, ולא מהמקום שאתה חושב: אני ממש לא חושבת שלהציג משהו בדמות, בלבוש ובסממנים של הקהילה הגאה זה דבר שהוא משפיל ומעליב. אני גם כתבתי באיזשהו מקום שלו אני הייתי בוז'י – ואני כמובן לא נותנת לו עצות פוליטיות – הייתי מעלה את התמונה הזאת, וכותבת 'סליחה, זה לא מעליב אותי, אדוני ראש הממשלה'.

בנימיני: אז יש כאן במעשה כזה ניסיון להגכיח אדם. זאת להט"בופוביה? טראנסופוביה?

שלי: כן, זאת להט"בופוביה קלאסית. זאת שנאת הומואים, לסביות, טראנס, בי וקווירים. זאת שנאת המיעוט, זאת הסתה לשנאה. לחשוב שלהלביש פוליטיקאי בכיר במאפייני הקהילה זה עלבון, זה משהו שמעיד על ה'מעליב' עצמו ועל מה שהוא חושב על הקהילה. זה מקומם אותי במיוחד, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יודע יפה מאוד, כשהוא מסתובב בעולם, לספר עד כמה מדינת ישראל היא גיי פרנדלי, ועד כמה נשמרות זכויות הקהילה הגאה במדינת ישראל – בניגוד למה שמתרחש בארצות סביבנו. חוץ מזה שזה עוד לא נכון ושיש עוד דרך ארוכה למימוש שוויון זכויות לקהילה הזאת, אין ספק שבמדינת ישראל קל יותר להיות משוייך לקהילה, קל יותר ללכת ברחוב, ויש מצעדי גאווה. אם יש לנו סיבה להתגאות בה, כאן היא נמצאת. אבל לא יכול ראש הממשלה ללכת ולהתגאות ברחבי העולם בזה שישראל היא גיי פרנדלי, ומהצד שני להשתמש בסממני הקהילה כסממן של עלבון. זה דבר שהוא מקומם.

בנימיני: אני רוצה לסיום שאלה קצרה, וברשותך תשובה קצרה, שתכלול שם ושם משפחה: במי את תומכת בבחירות המקדימות, הפריימריז, של מפלגתך, מפלגת העבודה?

שלי: אני אגיד לך בשלוש מילים: שם פרטי: 'עדיין', שם משפחה: 'לא החלטתי'. אבל בקרוב אני ככל הנראה כן אחליט במי אני תומכת. ייתכן שזה יקרה רק בסיבוב השני, וייתכן שאף לפני זה. זאת לא דילמה פשוטה".

להאזנה לראיון המלא: